כנראה שגם השנה הגרעון בתקציב יהיה נמוך משמעותית מהמתוכנן. כחלון מתלבט, ובצדק, כיצד להקל את עומס המיסוי והמחיה ולצמצם את האי-שוויוניות בחלוקת ההכנסות. תקציב מעצם הגדרתו מצביע על תקרה, והדילמה היא כיצד להפיק את התועלת המקסימלית מהעודפים.
ניתן לטפל במספר בעיות. ברשימת הנושאים הנמנים להלן אפשר לטפל סימולטנית:
א. העלאת שכר משרתי החובה כך ששכר הדרג הלוחם יהיה צמוד למשכורת המינימום במשק. שכר שאר החיילים יועלה בהתאמה. המימון יגיע מתשלום הסכומים "הנחסכים בכפיה" לתום השרות, באופן שוטף. כך יתאפס הצורך לתמוך כלכלית בחיילים דבר העולה כ-300-400 מיליון שקל בשנה. החייל יפסיק להיות ל"נטל כלכלי" על משפחתו ויעזור להוציא עשרות אלפי משפחות אל מעל קו העוני. מספר האסירים יקטן דרמטית ויווצר גם חסכון באחזקתם ובריתוק משמעותי של כוח אדם ברשויות החוק הצבאי, המתבטא בלכידתם, משפטם וכליאתם. הזרמה נוספת של מיליארד שקל לשנה תביא ליעול "צריכת כוח האדם" על-ידי הצבא, דבר שיתבטא בקצור השירות תוך תחלופה מותאמת בין שירות חובה ושרות קבע.
ב. המיסים הבלתי ישירים הם רגרסיביים מטבע בריתם. יש להוריד מע"מ בצורה סלקטיבית כך שיתגלגל ישירות למשקי הבית. כלכלנים מתנגדים ל"רבוי שעורי מע"מ" מחשש של גלישת מוצרים אל מטרית הפטור ממע"מ. הורדת מע"מ על חשמל ומים למשקי בית, מאחר שעסקים ממילא מקזזים את המע"מ מתשלומיהם, יכולה להשיג את המטרה ללא "נזילת" ההקלה לגופים אחרים. מהלך דומה ניתן לבצע לגבי המצרכים בפיקוח. במקרה זה הורדת המס עשויה "לגרור" הורדת מחירי מצרכים תחליפיים שאינם בפיקוח.
ג. נושא הסיעוד עלה לאחרונה לכותרות וברור שהמדינה תצטרך לתת לו תשובה לאור זאת שבעיית הזדקנות האוכלוסייה תלך ותחריף. ייתכן שבמקרה זה יהיה צורך להגדיל את מס הבריאות אך לא בחצי אחוז אלא נאמר ב-0.2%.
ד. הגדלה משמעותית, בלפחות 300 מיליון שקל כל שנה, של סל התרופות, תוך תמחור מדויק ולא מעוות של תוספת העלות.
ה. קצבאות הזקנה צריכות לקבל העלאה משמעותית.
כל המנוי לעיל אמור לעלות לא יותר מחמישה מיליארד שקל לשנה. כחלון, בעל הרגישות החברתית, יוכל לקנות את יומו.
