בשנים 1987 ל-2003 ניכרת מגמת עלייה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות, הן בחינוך העברי והם בחינוך הערבי. כמו כן, הפער בין שיעור הזכאים בחינוך הערבי לבין שיעור הזכאים בחינוך העברי הצטמצם.
במהלך העשור האחרון מדדי ההצלחה של הבנות היו גבוהים ממדדי ההצלחה של הבנים, הן בחינוך העברי והן בחינוך הערבי. כך למשל בשנת תשס"ד בחינוך העברי שיעור הזכאים מבין הנבחנים בקרב הבנות עמד על 73%, ובקרב הבנים – 63%. אולם, שיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות מבין הזכאים לתעודת בגרות גבוה יותר בקרב הבנים לעומת הבנות הן בחינוך העברי והן בחינוך הערבי.
שיעורי הצלחה גבוהים בנתיב העיוני לעומת הטכנולוגי
במהלך העשור האחרון היו מדדי ההצלחה בבחינות הבגרות של תלמידי הנתיב הטכנולוגי נמוכים בהשוואה לתלמידי הנתיב העיוני. עם זאת חל צמצום בפערים בין השיעורים השונים. בתשנ"ה נבחנו 60% מתלמידי הנתיב הטכנולוגי בבחינות הבגרות, מתוכם 54% היו זכאים לתעודת בגרות, ו-65% מבין הזכאים עמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות. כאשר בקרב תלמידי הנתיב העיוני היו השיעורים המקבילים – 81%, 75% ו-88%.
בתשס"ד הצטמצמו הפערים בין התלמידים משני הנתיבים: בנתיב הטכנולוגי היו השיעורים - 75%, 60% ו-77% (בהתאמה), ובנתיב העיוני היו השיעורים – 86%, 73% ו-85% (בהתאמה).
המגזר הבדווי - הנכשל ביותר
במהלך העשור האחרון בחינוך הערבי היו מדדי ההצלחה של התלמידים הנוצרים גבוהים בהרבה בהשוואה לתלמידים המוסלמים והדרוזים (בשנת תשס"ד, שיעור הזכאים לתעודת בגרות מבין הנבחנים בקרב הנוצרים היו 70%, בקרב המוסלמים – 53% ובקרב הדרוזים – 48%).
מדדי ההצלחה בקרב תלמידי המגזר הבדווי נמוכים יותר בהשוואה לתלמידי המגזר הערבי והמגזר הדרוזי (בשנת תשס"ד, שיעור הזכאים לתעודת בגרות מבין הנבחנים בקרב הבדווים היה 47%, לעומת 56% מקרב הערבים ו-51% מקרב הדרוזים).