חלק מהנזקים הנגרמים מפגעי מזג האוויר נגרמים כתוצאה מקריסת עצים, הפוגעים ברכוש ובגוף, ובמקרים קיצוניים במיוחד גורמים אפילו למוות.
ברוב המקרים אין מדובר ב"כוח עליון", כי אם ניתן לתבוע את האחראים לנזקים השונים.
ראשית דבר יש לבדוק מי אחראי להעץ שקרס - האם הרשות המקומית או שמא אדם פרטי שהעץ מצוי בחצרו.
אם העצים מצויים באחריותה של הרשות המקומית, יש להוכיח, כי זו הפרה את חובתה לתחזק את העצים, לגזום אותם, לוודא שישרדו בתנאי סערה.
על הרשות המקומית להוכיח, שפעלה כראוי בתחזוקה של העצים, איתור עצים מועדים לקריסה וטיפול נכון בהם. ההנחה היא, שהייתה רשלנות של הרשות המקומית, שהרי אין דרכו של עץ ליפול בעצמו....
במידה שמוכח, כי הרשות המקומית הפרה את חובתה - ניתן לחייבה בתשלום פיצויים בגין הנזק שנגרם. לצורך כך נדרש תובע להוכיח את נזקיו (נזקי גוף, נזקי רכוש, חוות דעת שמאי, הוצאות, אובדן ימי עבודה וכיוצ"ב).
גם כאן, לא יועיל לרשות המקומית הנסיון להסתתר מאחורי טענת "כוח עליון", אם התובע יצליח להוכיח, שתחזוקה שוטפת עשוייה הייתה למנוע את קריסת העצים והנזקים בעקבות כך.
כמובן, לא כל עץ שקורס יגרור אחריו הטלת אחריות על הרשות המקומית. אם זו תוכיח כי פעלה כנדרש, ובכל זאת אירע מה שאירע - לא תישא באחריות.
באחד המקרים שנדון בפני בית המשפט השלום באילת, נדונה תביעה של תושב העיר שרכבו ניזוק לאחר שנפל עליו עץ, נגד עיריית אילת. ביהמ"ש קבע, שהעץ המדובר היה בשטח ציבורי אשר בשליטת העירייה ובהחזקתה, ושהעירייה הייתה מחויבת לנקוט באמצעים סבירים על-מנת לדאוג לשלומם ובטחונם של הנמצאים בשטח זה. במסגרת זו היה על העירייה למנוע סיכונים ומפגעים. בית המשפט קבע: "נפילת עץ יוצרת הנחה של רשלנות קונרקטית של הנתבעת, באשר אין דרכו של עץ ליפול בעצמו", ועל כן מוטל הנטל על הרשות המקומית להוכיח כי פעלה כנדרש.
אם העץ שקרס היה בחצר פרטית, יש לבדוק את אחריות בעליו, כמו גם אחריות ועד הבית המשותף, חברת האחזקה / הגננות, והאם רשלנותם גרמה לקריסת העץ.
בכל אחד מהמקרים, אם נגרם הנזק במהלך עבודה, או בדרך אליה או ממנה, ניתן להתייחס אל האירוע כתאונת עבודה, ולתבוע גם את המוסד לביטוח לאומי בגין כך.
כמובן, ענפי עץ שפגעו בכלי רכב, ניתן לנסות לתבוע גם את חברת הביטוח של הרכב, בתנאי שיש לכך כיסוי הולם בפוליסה.
