מתגעגע לשפיות של השר חיים משה שפירא

בימים שהמשיחיות של סמוטריץ' משתלטת על הציונות הדתית ומנהיגה אותה, ושר החינוך, נפתלי בנט, יחד עם בנימין נתניהו, ראש הממשלה, הם כלי ביצוע ליישם משימות משיחיות המסכנות את קיומנו, אני מתגעגע למנהיגות מתונה ושקולה בציונות הדתית, שהפגין חיים משה שפירא, מי שהנהיג אותה עוד טרם מונה להיות חבר במועצת המדינה הזמנית ובמהלך שבע הכנסות הראשונות עד פטירתו בשנת 1970. ב-1956 כשדוד בן-גוריון עלה על פסי משיחיות מסוכנת בתום כיבוש 60.000 קמ"ר במלחמת סיני, והכריז על הקמת ממלכת ישראל השלישית, ניצב מולו חזיתית ובתקיפות השר חיים משה שפירא, שהעז לומר לדוד בן-גוריון, כי הוא זקוק למידה של ענווה ולא לתת לכזב משיחי במה. באותם ימי שיכרון חושים של ניצחון צבאי, כשדוד בן-גוריון לבוש בגדי חקי ובלורית מתבדרת ברוחות מדבר סיני ושבוי בהכרזה על הקמת מלכות ישראל השלישית, חיים משה שפירא - מנהיגה של הציונות הדתית - העז לומר לדוד בן-גוריון, שהוא גורר אותנו לאסון מדיני באמצעות יוהרה משיחית, שאסור לתת לה לנווט מהלך מדיני ומהלך צבאי. בעיני בן-גוריון היה השר חיים משה שפירא פוליטיקאי הזוי, כשעל במת הכנסת הביע נכונות לקלוט 100,000 פליטים ערבים וביקש שדרך משא-ומתן המדיני נכתיב את חיינו ולא דרך מהלכים צבאיים.

התפנית הגדולה

כשדוד בן-גוריון הביע בפניו את חוסר התוחלת במשא-ומתן עם אויבנו, עלה שפירא על דוכן הכנסת, והסב את תשומת לבו של בן-גוריון לדמותו של רבן יוחנן בן זכאי, שניהל משא-ומתן אפילו עם המר שבאויבנו - עם רומא, כדי לזכות במה שתהיה לימים יבנה וחכמיה. במאי-יוני 1967, כשעל לוי אשכול ההססן הופעל מכבש של לחצים כבדים על-ידי מפקדי צה"ל וכל ראשי המערך לצאת למלחמה לכיבוש כל סיני, הגדה המזרחית ורמת הגולן, היה זה השר חיים משה שפירא, שהשמיע כמעט קול בודד בתוך ממשלת ישראל, שהשמיע התנגדות ליציאה למלחמה. הנציג הבכיר של הציונות הדתית הוא זה שיצא נגד כיבוש ירושלים המזרחית. למרבה הצער, הובסה תבונתו המדינית והמוסרית של חיים משה שפירא, שתבע לא ליצור מצב, שאנחנו נהיה אלו שישלטו על עם אחר. אני מתגעגע לציונות הדתית טרם התפנית הגדולה, שהתרחשה בעקבות מלחמת ששת הימים. האופוריה של הכיבוש המהיר והמוחץ לא הפנה את מבטה למאות הרבות שלא חזרו לבתיהם, אלא היא החלה להיות שבויה בתפיסה של ששת ימי בריאה של משיחיות נסית על משקל ששת ימי בריאת הכולם. המלחמה נתפסה מעתה לא כפי שהתייחס אליה השר חיים משה שפירא, אלא כדרמה מקראית, כנס בסדר גודל מקראי. התובנות המדיניות של המנהיג השר חיים משה שפירא נזרקו ל"פח האשפה של הכזב החילוני", כפי שהתייחסו אליו גלי המשיחית החדשה שהחלה להשתלט על הציונות הדתית.

פרשנות חדשה

בעקבות מלחמת ששת הימים החלה להתעצם הנהגה חדשה בציונות הדתית, שההיסטוריה הישראלית החלה להיראות בעיניה יותר ויותר פלאית. "אלוהים - כך נראה - חזר להיסטוריה" (ד"ר מיכה גודמן, מלכוד 67, עמ' 52). ההתרגשות הדתית, שפיעמה בלבבותיהם של בניה ובנותיה של הציונות הדתית לאחר מלחמת ששת הימים, חיפשה שפה דתית חדשה שתבטא אותה, וזה כבר לא היה מי שנקרא היונה, חיים משה שפירא. מעכשיו הבכורה בציונות הדתית עברה מהיונה לנץ העדוי במלל שמימי-משיחי. אחרי שנקברה הגותו המדינית של המנהיג חיים משה שפירא, החלה פרשנות חדשה לאירועים ההיסטוריים. מתייחסים להם כ"מימוש של שלבים שונים בתוכנית האלוהית המשיחית" (ד"ר מיכה גולדמן, שם, עמ' 53). מעכשיו התפשטות ריבונות יהודית ביהודה ובשומרון היא התפשטות על האדמה המקראית, ולכן היא סימן מובהק לכך, שאנחנו בשלב מתקדם של הגאולה. ומשלבי גאולה אין לסגת. כיום מאמץ נתניהו קו של סמוטריץ' וחבריו. אומנם, הוא מסמא אותנו באשליה של קבלת הסכם של שתי מדינות לשני עמים, אך למעשה מקובלת עליו גישה משיחית, שהשתלטה על הציונות הדתית, לפיה יש להיאבק נגד נסיגה מהשטחים, כי זה מאבק למען תנועת ההיסטוריה לקראת גאולה.

תוכנית משיחית

על ההערכות המדינית של ממשלת ישראל השתלטו תפישות משיחיות, לפיהן ניצחון במלחמת ששת הימים ושליטה מחודשת שלנו ברחבי יהודה ושומרון מהווים הגשמה של נבואות עתיקות. פסוקי מקרא התממשו באירועים היסטוריים והפכו לוודאות משיחית - "הדבר מתגלה בע"ה לעינינו ואין מקום לספק ולערער את שמחתנו ותודתנו לגואל ישראל... הקיץ הקץ!" (עיתון "הצופה" 26.1.75). חובה עלינו להתייצב נגד קו, שמעצב למעשה היום את מדיניותה של ממשלת נתניהו, שעושה את דברם של סמוטריץ' וחבריו. אומנם נתניהו מציג חילוקי דעות בינו ובין הנהגת הבית היהודי, אבל כמו בנט וסמוטריץ' מקובלת על ראש הממשלה ועל כל מרכיבי הממשלה "השוואה ביו התוכנית המשיחית, כפי שמנוסחת בכתבי הקודש, לבין ההיסטריה היהודית, כפי שהיא מתממשת במדינת ישראל, והיא מוכיחה שהגאולה באה... מדינת ישראל כבר שרויה בעיצומו של התהליך המשיחי" (גולדמן, שם, עמ' 54, המטט מדברי הרב צבי יהודה). לא ניתן להגיע למתווה, שיביא לפריצת דרך לקראת פתרון מדיני, כשממשלת ישראל מהלכת בתוך התוואי המשיחי וכובלת עצמה בתוך ציוויו המשיחיים.