חוזרים לסג'רה -מפגש משפחות

במושבה סג'רה (אילניה) שבגליל התחתון נערך בסוף השבוע ( ו' 12.5.17) מפגש של צאצאי משפחות הראשונים של המושבה זאת במסגרת "שבוע שימור אתרים". צאצאי בני המושבה, סבים, הורים וילדים ומבקרים נוספים, סיירו בחווה סג'רה המיתולוגית ובמקומות נוספים במושבה ושמעו הסברים על תולדותיה ועל בני משפחתם שייסדו ונמנו על ראשוני המושבה. את הסיורים הדריכו ד"ר אסתי ינקלביץ מהחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה חיפה וזהבה חכם גבאי, מנהלת חצר כינרת. בהמשך התכנסו צאצאי המשפחות בחצר פרוטמומוב -שמואלי להרצאה על הגרים בסג'רה.(על ראשוני המתישבים בחוות סג'רה נמנו משפחות גרים ובהם קורקין, פרוטופופוב, ניצ'ייב, מטביוב סזנוב ועוד) בצהרי היום נערך בבית העם במושבה כינוס משפחות, תיעוד וסיפורי ראשונים וכל זאת בניצוחה של אסתי ינקלביץ המתעדת מזה שנים את תולדות המושבה סג'רה וערכה מקיף על המושבה ומושבות נוספות. תולדות המושבה והחווה סיפורה של המושבה סג'רה מתחיל בשנים 1896-1898 בשנים אלו רוכשת החברה להתיישבות יהודית יק"א מיסודו של הברון הירש כ-18,000 דונם מאדמות סג'רה, כחלק מרעיון הקמת גוש התיישבות יהודית בגליל התחתון המזרחי. כשלב מקדים למפעל ההתיישבות הקימה יק"א בשנת 1899 בתקופת העלייה הראשונה על גבי מבנה אחוזה, חא'ן שהיה קיים במקום, חוות לימוד חקלאית שנועדה להכשיר מועמדים להתיישבות חקלאית. מנהלה הראשון של החווה חיים מרגלית קלווריסקי, אגרונום ומורה לחקלאות, זימן אל החווה פועלים מחוגים שונים מהישוב הישן (צפת וטבריה) בוגרי מקווה ישראל, עולים מכורדיסטן, קבוצת גרים מרוסיה ופועלים מהמושבות הוותיקות. בסך-הכל כ-60 פועלים. המשק החקלאי התבסס על גידולי תבואות. הפועלים בחווה הועסקו כאריסים (אכרות שכירה -עבודה עונתית על-פי חוזה). בסתיו 1901 מתמנה אליהו קראוזה בוגר מקווה ישראל למנהל החווה. ב-1902 הקימו פועלי החווה את המושבה סג'רה אילנייה במורד הגבעה סמוך לחווה דרומית לחווה. בשנת 1905 מגיעים לחוה ראשוני פועלי העלייה השנייה ובשנת 1907 מגיע לחוה הפועל דוד גרין, לימים דוד בן-גוריון, ראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל, לימים יספר בן-גוריון כי ימיו בסג'רה הותירו בו את חותמם, " הימים המאושרים בחיי היו הימים בהם חרשתי וזרעתי בסג'רה - סיפר בן-גוריון. הקולקטיב בסג'רה וארגון בר גיורא ו"השומר" ב-1907 ביוזמתה של מניה וילבושביץ -שוחט החלה לפעול בחוות סג'רה "הקולקטיב" מאחוריו הרעיון עיבוד חקלאי עצמאי משותף. הגרעין מנה 20 חברים (מתוכם 6 נשים) חברי הקבוצה עיבדו כ-1000 דונם משטחי הפלחה באופן עצמאי וחלקו רווחים במשותף. "הקולקטיב" בסגרה הוא למעשה ראשיתו של רעיון הקיבוץ. במסגרת "הקולקטיב" פעל הארגון החשאי "בר גיורא" שנטל על עצמו את השמירה על המושבה ודגל בשמירה ועבודה עברית. למעשה סג'רה הייתה הראשונה לשמירה עברית המאורגנת של חברי הארגון החשאי בר-גיורא, לימים ארגון השומר שנוסד ב 1909 . ולמעשה ניתן לומר כי בסג'רה החל לקרום עור וגידים באופן מעשי רעיון השמירה וכוח המגן העברי המאורגן. לסג'רה יש אם כן חשיבות היסטורית רבה בתולדות הישוב היהודי בארץ. חוות סג'רה עוברת לניהול "נטעים" עקב הפסדים כלכליים של חוות סג'רה היא נמכרה ב-1913 לאגודת נטעים-אגודה מיסודו של אהרון אייזנברג מרחובות שהוקמה להקים אחוזות נטיעות במטרה להכשיר את הקרקע ולטעת בהם מטעים שקדים וזיתים .לצד פועלים יהודים העסיקה "נטעים" גם פועלים ערבים .הפועלים היהודים זעמו על כך. במוזאון חוות סג'רה מוצג מכתב איום שנשלח על-ידי איש השומר דוד.פ למנהל החווה ניסן קנטרוב ובו איום לפוצץ את החווה אם לא יפוטרו "הזרים" בזמן שקצבו לכך. החווה בימי מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה פוגעת בחווה כבשאר חלקים של ארץ ישראל והגליל .התמיכה הכספית מחו"ל נקטעת וניהול החווה נקלע לקשיים. עם סיום מלחמת העולם הראשונה לא מצליחה החווה להתאושש מבחינה כלכלית ועקב כך מעוקלת החווה על-ידי בנק אפ"ק. בשנת 1922 החווה נעזבת וננטשת ועומדת בשיממונה עד שאדמותיה נרכשות על-ידי קק"ל. גרעין ההכשרה "מצפה גליל": בתחילת שנות ה40 התיישב במקום גרעין הכשרה של "הפועל המזרחי" שהפעילו במקום משק חקלאי קטן שכלל, רפת לול, דיר, חדר אוכל משותף, מטבח ומכבסה. במהלך מלחמת העצמאות ישבו חברי הגרעין בחווה והשתתפו במהלך הקרבות להגנת סג'רה. בחוה עצמה הוקמה המרפאה החטיבתית של גולני ובה מצא את מותו ב9 ביוני 1948 רופא החטיבה ד"ר מוריס. בשנת 1949 התרחבה החווה על שטח הכפר הערבי הסמוך א-שג'רה, שתושביו נמלטו ממנו במהלך מלחמת העצמאות. בשנת 1957 הפכה אילניה למושב, שקלט תושבים נוספים. בעשורים האחרונים הרחיב את מספר תושביו מהקמת "הרחבה" בצידי המושב בית ספר חקלאי חוות השומר לאחר קום המדינה ועזיבת אנשי מצפה הגליל לישוב קבע בסמוך (שדה אילן), שוקמה החווה ונפתח על-ידי מוסד עלית הנוער "חוות השומר בית ספר חקלאי דתי "והגיע אליו מחזור תלמידים ראשון של נוער עולה דתי מבית הספר החקלאי מקווה ישראל. בית ספר זה פעל כבית ספר חקלאי דתי. ב-1964 הוחלט לפתוח בו בשיתוף חיל-האוויר מגמות מכונאות מטוסים, ומכונאות קרקע, חשמל מטוסים ועוד. בית הספר נסגר ב-1980. בשטחו ובמבניו של בית הספר שנסגר כלומר בתוך מתחם החווה בסג'רה. הוקם בתחילת שנות ה-80 ביוזמת רפאל איתן (רפול) שהיה אז הרמטכ"ל בסיס טירונות עבור חילי מקא"ם (מרכז קידום אוכלוסיות מיוחדות) שנקרא אף הוא כשמו של בית הספר שנסגר "חוות השומר" ופועל עד היום.