אינני מבין כבר באיזה עולם אנחנו חיים כאן. נכון, אסור לשפוט אדם בטרם הוכחה אשמתו. אבל, לגבי אישי ציבור, יש הנחה גורפת בתעריף. מועלים וחוזרים לסורם.
כן, מותר לשפוט אדם נושא תפקיד רם ונישא, בטרם הוכחה אי-צידקתו. הוא זה שקובע את גורלי בעולם, אז מדוע לא?
דרעי הואשם בעבר, הכחיש בתחילה אך נמצא אשם. הוא שילם על עוונו, אבל המערכת איפשרה לו שוב להתקרב לכסף הגדול, מתוך רחמנות גרידא. והנה זה חוזר אלינו שוב, כמו בעיטה בפרצוף. שוב חשדות, אותו הסטייל, אפילו השיטות חוזרות ונשנות. ובפעם הזו גם אשתו הענווה והצנועה לכאורה בעסק.
גם אם יצליח הפעם להחלץ בעור שיניו - השיטה בארצנו פסולה. אסור לתת למורשע שהכחיש פעם עוון, אך לבסוף הודה להתקרב לנו לארנקים כאזרחים. אין דין איש ציבור זהה לאדם מן המניין, במקרה הזה.
אבל בישראל, זה שוב קורה וקורה. בדיוק כמו שראשי ערים, נחקרים, ומודחים, אבל חוזרים שוב לעסקי הקבלנים ע"ח הארנונה ששילמנו.
"אופס, הי דיד איט אגיין" - שרה פעם בריטני ספירס, החוזרת אלינו להופעה. אז מתי נשים סוף פסוק ל"שיטה"? לך תדע.