בעקבות החלטתו של ראש הממשלה
בנימין נתניהו למנות את ח"כ
איוב קרא לשר התקשורת נפתח מסע ציבורי נגד ההחלטה, מימין וגם משמאל, כאשר כולם מעלים תיאוריות שונות ומשונות בשאלה האם שיקוליו של נתניהו היו הגיוניים וראויים, או אולי הבחירה נעשתה על בסיס ה"כאילו" כדי שיוכל ראש הממשלה לשלוט במשרד שבג"ץ אסר עליו להיות הממונה עליו. תוך כדי תהיה ביני לביני על המינוי נזכרתי בסיפור סיני עתיק שאולי ראוי שגם ראש הממשלה יקרא אותו וילמד ממנו מוסר השכל. וזה הסיפור:
במדינת ג׳ין הסינית כיהן שר בשם צ׳י שי. יום אחד שאל אותו הדוכס שעמד בראש המדינה: "אני מחפש מושל ראוי למחוז שין. מי לדעתך המתאים ביותר?".
צ׳י ענה: ״שיה הו יוכל למלא את התפקיד היטב״.
הדוכס הגיב בפליאה: ״אבל האם שיה אינו האויב שלך? איך אתה יכול להמליץ עליו?״
״הוד מעלתך״, ענה לו צ׳י, ״שאלת אותי מי יוכל למלא את התפקיד היטב, לא מי האויב שלי!״
הדוכס מינה את שיה הו לתפקיד, ואכן, הוא ביצע את המשימה באופן נפלא וזכה לשבחיו של העם.
כעבור זמן מסוים שאל הדוכס את צ׳י שאלה אחרת: ״אנחנו צריכים פקיד צבאי בכיר בבירה. מי יוכל למלא את התפקיד היטב?״
צ׳י ענה: ״צ׳י וו יוכל לעשות זאת״.
הדוכס תמה: ״אבל האם צ׳י וו אינו בנך? איך תוכל להמליץ על בנך שלך? האם אינך חושב שזו העדפת בני משפחה?״
״הוד מעלתך״, ענה לו צ׳י, ״שאלת אותי מי יוכל למלא את התפקיד היטב, לא מיהו בני!״
הדוכס מינה את צ׳י וו לתפקיד, ואכן, הוא ביצע את מלאכתו ללא פגם וזכה לשבחים מכולם.
כששמע קונפוציוס על המקרה הוא אמר לתלמידיו: ״להמליץ על האויב שלך אין פירושו להיות חנפן; לקדם את בנך לא צריך להיות למען תועלת אישית; רק אדם בעל מוסריות גבוהה יכול להמליץ על אנשים באופן כזה. צ׳י שי היה אם כן באמת חסר אנוכיות והגון״.
מעניין מה היה קונפוציוס אומר על המינוי של איוב קרא. לכאורה הכל בסדר. קרא אינו בן משפחתו של נתניהו כך שלא מדובר על העדפת קרובי משפחה ואין במינויו משום חנופה. אבל מן המינוי הזה עולות מספר דילמות. האחת: האם קרא הוא האיש המתאים ביותר לתפקיד או שבין חברי הממשלה שאינם עסוקים במיוחד יש טובים ויעילים ממנו. השנייה: האם הוא נבחר רק כיוון שנתניהו משוכנע שיוכל לשלוט בו ולהכתיב את מעשיו, כאילו הוא, נתניהו, יהיה בפועל שר התקשורת. השלישית: האם המינוי יהיה לטובת כל אזרחי המדינה או רק לטובת חברות התקשורת.
נתניהו יושב בתוך עם חברי הליכוד ולכן הוא בוודאי ידע מראש שהמינוי יעורר מחלוקת. לכן אפשר לומר שטעה ראש הממשלה כשהניח שאין טעם לפרסם את שיקוליו. כדי למנוע ביקורת ציבורית חריפה חשוב היה שיפרסם מה עבר בראשו כאשר החליט להפקיד את התפקיד בידי קרא.. אבל נתניהו כמו נתניהו כנראה מצפצף על כל המבקרים. אחרי הכל הוא ראש הממשלה ולא הם ורק על פיו ייפול דבר.