כמה שווה עץ זית שנעקר ממקומו על-ידי חברת נתיבי ישראל לצורך סלילת כביש? איך בכלל אפשר להעריך את שוויו של עץ מרהיב בעל חמישה גזעים שעיטר את נופי הגליל למעלה מ-500 שנה?
זו השאלה שהונחה לפתחו של השופט דאוד מאזן מבית המשפט השלום בקריות. האם יקבל השופט את חוות דעתו של אגרונום מטעם התובעים שהעריך כי מדובר בעץ ששוויו הוא 520,000 שקל? אולי בעצם יעדיף את חוות הדעת של הנתבעת שהסתמכה על שמאי מקרקעין שטען, כי לא מדובר ביותר מ-10,000 שקל? איך בכלל מחשבים את שוויו של עץ?
"שִׁבְעִים שָׁנָה, הַקַּיִץ מָלַךְ / בְּאוֹר נְקָמוֹת סִמְּמוּ בְּקָרָיו / אֶחָד עֵץ הַזַּיִת, אָחִי הַנִּדָּח / לֹא נָסוֹג מִנָּגְהָם בַּקְּרָב". כך, במילותיו של המשורר
נתן אלתרמן (משירו "עץ הזית"), פתח השופט מאזן את פסק דינו (11.5.17), והמשיך: "עץ הזית במקרנו שרד איתני טבע מאות שנים בגבורה, תש כוחו ולא שרד את ההעתקה שבוצעה בידי הנתבעת. למרבה הצער, כוחו לא עמד לו ואינו מראה עוד סימני חיים".
בשלב ראשון, על-מנת לפתור את המחלוקת, בית המשפט מינה מומחה מטעמו שהוא גם שמאי וגם אגרונום (יש דבר כזה). המומחה העריך את גילו של העץ ב-500 שנה וקבע שאין ספק שהוא נפגע בצורה אנושה עם העתקתו. לאחר מכן קבע המומחה, כי שוויו של העץ הוא 20,000 שקל.
המומחה הסביר, כי יש שתי שיטות רלוונטיות לחישוב שווי עץ. האחת: לפי עלות הגידול ובהתאם לשווי הכספי שהוא היה עשוי להניב לבעליו. השנייה: בהתאם לשווי עץ מסוג זה על-פי מכירתו כ"עץ נוי". במילים אחרות, לא לקבוע את שוויו של העץ לפי פקודת היערות ובמה שקרוי "השיטה האמריקנית" אלא בכפוף לשוויו לפי דיני הנזיקין. כלומר, מה הערך הכספי של העץ בפועל.
בית המשפט קיבל את גישתו של המומחה מטעמו וקבע, כי אין לפסוק לטובת התובעים לפי "השיטה האמריקנית" (שאכן מעמידה את שוויו של עץ כה עתיק בסכומים של מאות אלפי שקלים) אלא במשקפיים של דיני הנזיקין. דהיינו, דיני הנזיקין שמטרתם היא להשיב את המצב לקדמותו.
בית המשפט קיבל את חוות דעתו של המומחה מטעמו, אשר כאעמור העריך את שווי העץ כ"עץ למכירה לנוי" בסך של 20,000 שקל. לסכום זה הוחלט להוסיף 7,500 שקל בגין עוגמת הנפש שהסבה ההעתקה החובבנית. "מדובר בפעולת העתקה רשלנית שהביאה למותו של עץ זית עתיק ומרשים ועל כן ראוי לפסוק בנסיבות תיק זה, עוגמת נפש, תחת ראש נזק לא ממוני", נכתב בפסק הדין.
הרעיון הוא לכאורה פשוט. על-פי דיני הנזיקין, אם ייפסקו לטובת התובעים פיצויים בסך 20,000 שקל, הרי שהם יוכלו להשיב את המצב לקדמותו, ואפילו לרכוש עץ זית עתיק באותו הסכום כחלופה לעץ שנעקר. למרות הציטוט מעורר ההשראה של נתן אלתרמן, אשר פתח את פסק הדין בעוצמה רבה, ההחלטה הסופית של בית המשפט הלכה לכיוונים הרבה יותר קרים וטכניים.
לא מדובר בפעם הראשונה שבה בתי משפט בישראל נדרשים לבחון את שוויים של עצי זית עתיקים ומרהיבים שנעקרו על מזבח עבודות תשתית. כך למשל, בית המשפט השלום בקריות פסק בשנת 2007 פיצויים בסך 32,000 דולר בגין הפקעת חלקה שהיו נטועים עליה 60 עצי זית לשם סלילת כביש (ת"א 2921/04), ובית המשפט המחוזי בחיפה פסק פיצויים בסך 42,000 שקל נגד מע"צ בגין עקירת 70 עצי זית (ה"פ 93/05).
