אני חי את הפסוק במשלי "עֲטֶ֣רֶת זְ֭קֵנִים בְּנֵ֣י בָנִ֑ים וְתִפְאֶ֖רֶת בָּנִ֣ים אֲבוֹתָֽם" (משלי פרק י"ז פסוק ו'). נכדיי ונכדותיי הן עטרה המעטרת את זקנותי. אני רואה בהם עתידות מעבר לעתידי האישי, והם רואים בי אבהות הקושרת אותם למורשות של אבותיי ואבותיה של רעייתי, סבתם. אם יש קרובים בעולם, קרובים אליהם וקרובים מהם אלינו, זאת הקרבה. היא מייחדת את האדם באשר הוא אדם. בעלי חיים מגלים קשר קיומי מפליא לצאצאיהם מן הדור הראשון. אבל אין בבעלי חיים לא סבים ולא סבתות. זה מותר האדם.
אני חי גם מאמר חז"ל שיש לו השלכות גם להלכה, האומרים כי "בני בנים הם כבנים", ובנות במשמע. מה מאוד הייתי דל בדלים אילו לא היו בני בנותיי ובנות בנותיי כבנים לי בכל מכל כל. מה מאוד היו חייה של רעייתי מתדלדלים אילולי הייתה יוצאת ובאה, וטורחת ומעניקה, ומורה ומברכת, ואוהבת אהבה גדולה את מתת האלוהים שהופכת גבורות לצומת בו נפגשות הוויות האביב והסתיו ומטעימות אותנו מעט מן המעט מטעמו של נצח.
לא יכולתי על כן שלא לקרא בבוז הולך ומפכה ועולה עד גדות, את שורות הפטור שמעניק נשיא ארצות הברית ליוצאי שש מדינות איסלאם להיקלע לארצות הברית, אפילו לא לשם תיירות. מי שיש לו הורים, תאשר לו 'האדמיניסטרציה', כך שמה של הביורוקרטיה האמריקנית, לקבל ויזת כניסה למעצמה המתגוננת מפני זרים היכולים לכלות אותה לא עלינו מבפנים. כמו-כן פטורים מן האיסור נוסעים שיש להם בנים. פטורים גם נשואים שבאים - לחם אם זאת היא, או לחמות - אם זה הוא. אבל מי שמבקש ויזה לראות את סבו או את סבתו לא יקבל. יסורב. באדנות פסקנית! גם סב או סבתא שמבקשים אשרת כניסה לראות נכדים, לא יאושרו. יסורבו. במפגיע! הם חשודים בסיכון שלום הממלכה!!! הכלל הוא קרבה ראשונה כן. וסבים וסבתות ונכדים ונכדות שעולמו של הנשיא טראמפ הם לא קרבה ראשונה. על כן הם לא ולא!
היש לה לאדמיניסטרציה האמריקנית אלוהים? האם בית המשפט העליון שידון שוב באיסור הכניסה בסתיו יכול לחיות אם תקנות מעין אלה ועדיין להיות בית משפט עליון? על הנשיא איני מדבר. איני שואל. אני יודע. אין לו לבד מטראמפ אלא טראמפ ועוד טראמפ בלבד.
איני עומד לנסוע לארצות הברית, ואיני נמנה עם אזרחי אחת המדינות המוסלמיות שהוצאו מחוץ לגדר האמריקנית. אבל אני סבא בכל רמ"ח אבריי ושס"ה גידיי, ולא אבריי ולא גידיי יכולים לשאת את מה שעושה אמריקה היום לאנושיות. איך אחשה....?