כאשר בדרכי להפגנה השבועית שלנו הקוראת למר מנדלבליט לעשות את עבודתו הגעתי לככר רבין ועברתי ליד בריכת הנוי שבצידה הדרום מערבי, נזכרתי בטענתי זה מכבר שביום בו הומצא הלווין הצבאי הפכו באחת כל הצוללות שבעולם לפאסה. הפכו באחת לכלי שעבר זמנו, בדיוק כמו טייפ הסלילים או המקרנה הביתית לסרטי 8 מילימטר. כי בניגוד לספינת מלחמה של שטח, - משחתת, פריגאטה, סטי"ל, שאפשר לגלות בעין, או במכ"ם, הנה צוללת, ששטה מתחת לפני המים, היא בלתי נראית...
אלא אם כן אתה מתבונן אל הים היישר מלמעלה, מגובה 400 או 4000 קילומטר, שאז לדעתי אתה אפילו מתקשה להבחין אם בעצם ספינת הברזל הגדולה שאתה רואה בבירור מוחלט הן בעין והן במכ"ם שטה לגמרי על פני המים או אולי כמה עשרות מטרים מצחיקים מתחתיהם...
צוללות בעידן הלווינים. פאסה. פשוט פאסה.
לדעתי היום צוללות השקועות במים נראות לעיניו של הלווין בדיוק, אבל בדיוק,
כאילו היו סתם ספינות שטח. לכן, לדעתי, היום, בעידן הלווינים הצבאיים, תפקידן האפשרי האחד והיחיד של צוללות הוא להפיק רווחי עתק ליצרנייהן ואולי גם עמלות שמנות ויפות ונפלאות למקבלי ההחלטות באיזה מדינות עולם שלישי או רפובליקות בננות שמחליטים לרכוש אותן בכל זאת.
