|
כל הכבוד למפכ"ל, למשטרת ישראל ולמשטרת מחוז ירושלים. כל הכבוד לכם על פעולתכם ותבונתכם במניעה ובטיפול בהתפרעויות האספסוף הערבי המוסת, ובמניעת כוונתם להבעיר את אש השנאה והמשטמה בירושלים.
כל הכבוד לממשלת ישראל שלא העצימה את הפרובוקציה הפלשתינית ולא נתנה לו להיגרר לעניין מדיני, והשאירה את ההחלטה ואת דרך הפעולה לגורם הביטחוני האחראי על הגזרה, אפילו למורת רוחם של ה-רוני דניאלים למיניהם - והתוצאות מדברות בעד עצמן. גם היום אני רואה בהחלטה החלטה נכונה, אך לצערי, עקב השתלשלות העניינים בירדן, נאלצה ישראל "להתקפל" ולוותר בעניין המגנטומטרים.
המאבק כאן לא היה וגם היום איננו על מגנומטרים. הפלשתינים ניסו אז לבצע פרובוקציה, וממשיכים בה גם עכשיו, להעמיד בסימן שאלה את ריבונות ישראל בהר-הבית, לעשות הפגנת שרירים, לנסות לכופף את ידה של ישראל ולהביא להתקפלותה. תמיכת דוברים שונים בתקשורת הישראלית המדברים על התקפלות וירידה מהעץ הגבוה. מחזקת את דרישות הפלשתינים ומחלישה את עמדת ישראל
גם היום אני אומר למשטרת ישראל: הוכחתם באומץ ובתבונה שאין להתקפל ואין להיכנע וידעתם, בתכנון נכון ובשיקול דעת מקצועי, ובמינון הנכון, "להכיל" את האירועים ולא לתת להם לגלוש מעבר לפרופורציה. בהמשך הדרך צריך לדעת לשנות את צורת החשיבה, לחדול לחשוב במונחים של "הכלה", ולדעת לפעול בכוון של הכרעה.
הפלשתינים הוכיחו, והם מוכיחים זאת ביתר שאת עד היום, שמסגד אל אקסא לא ממש כל כך חשוב להם, והם יכולים להתפלל גם ברחובות ובכיכרות, כפי שהעדיפו הם עצמם, וממשיכים בכך עד היום. ההתפרעויות הן דרכם כמדי יום ששי, ואין חדש תחת השמש.
מסגד אל אקסא כמקום תפילה, וכנראה גם המסגדים האחרים בירושלים שנסגרו לקראת תפילות יום הששי האחרון, כנראה אינם כה נחוצים - אכן אפשר להתפלל ברחובות. התפילות ממילא תעלינה השמימה מכל מקום - אך מסגד אל אקסא משמש היטב לצרכי פרובוקציה ולצרכי הסתה.
תארו לכם כי בתי הכנסת היהודיים היו נסגרים בשבת, - הייתכן אבסורד כזה? - אבל עובדה, המסגדים נסגרו ואיש לא בא לאל אקסה - המגנוטמטרים כתואנה להסתה ושלהוב האספסוף, יותר חשובים להם. גם כיום, כאשר הוסרו המגנומטרים, עדיין אין הזאב שבע.
גם הקשקוש של הסטטוס-קוו הוא שקר ותו לא. לא ישראל הפרה אותו. ערבים מוסלמים (בעלי תעודה כחולה) תושבי אום אל פאחם, שהכניסו נשק חם וביצעו פיגוע רצחני בהר-הבית הם שהפרו את הסטטוס-קוו וחיללו את קדושת המקום.
הפלשתינים הם אויב אכזר ושפל שמנהל מלחמה מתמדת יום יומית נגד ישראל בכל האמצעים שברשותו ובכל הכוונים האפשריים. כל המאמין שבעתיד ייתכן שלום בינם לביננו הוא אוויל מוחלט הטועה, שוגה באשליות שווא, ומטעה אחרים. האויב הפלשתיני זקוק לפרובוקציה ולהבערת השטח אחת לכמה חודשים, כדי להראות שהוא קיים, ולזכות לשעת פרסומת בתקשורת העולמית וכמובן גם הישראלית. סיבות, תירוצים והצדקות תמיד יימצאו או יומצאו. הוא גם צריך להזכיר לבני בריתו והמשת"פים בשמאל הישראלי: מר"צ, הקרן החדשה, שקרני "שוברים שתיקה", וכו' שעליהם להמשיך בפעולותיהם. רצוי מאוד שכל ישראלי בר דעת וכל סמולן שוגה בפנטזיות יפנים זאת.
המגנטומטרים הם רק התירוץ לפרובוקציה הנוכחית. כל אמצעי אחר שישראל הייתה נוקטת היה מעורר את אותה התגובה זאת כתבתי אז, וכמה נכון הדבר גם היום). אכן אמר אחמד טיבי כי אפילו אם ישראל הייתה מחלקת להם פרחים הם לא היו לוקחים כי זה מהקיבוש. (תודה לשמאל הישראלי שהמציא שקר זה, מאמין בשקר שהמציא הוא עצמו, ותורם בזאת תרומה חשובה לפלשתינים ולשאר שונאי ישראל בעולם)
חברי הכנסת הערבים, הראיתם שוב את פרצופכם האמיתי במלוא כיעורו, הוכחתם שוב את עליבותכם ואת שפלותכם. אתם בסך-הכל חבורת שקרנים ומסיתים עלובים, מלבי שנאה ונוטפי ארס. אבוי לציבור הבוחר בכם ושאתם נציגיו. אם היה איזה שביב תקווה כי תושבי ישראל הערבים יהיו אי-פעם אזרחים נאמנים במדינת ישראל - הרי נוכחנו כי התבדינו. אתם בסך-הכל פלשתינים שונאי ישראל, כאחיכם מעבר לקו הירוק. אתם נהנים מן הדמוקרטיה, מן הזכויות ומהרווחה הכלכלית בישראל, שלא הייתם זוכים לה בשום ארץ ערבית, ומנצלים אותן לרעה. אתם ציבור כפוי טובה, היורק (סליחה, משתין) לבאר המים ממנה הוא שותה. אותם 3 פלשתינים תושבי ישראל מאום אל פאחם, בהשראת ההסתה התמדת של השיח' ראעד סאלח וחבר מרעיו, ביצעו בכוונת מכוון את הפיגוע בהר-הבית, על-מנת להתסיס את השטח ("מסגד אל אקסה בסכנה") - שקר שהמצאתם ואתם מאמינים בשקרים של עצמכם.
הלקחים שיש להפיק מאירועי יום השישי האחרון הם שמדינת ישראל צריכה לנקוט קו תקיף ולעמוד על עקרונותיה נגד המערערים על ריבונותה, המתנכלים לקיומה, והפועלים להחלישה, ולהענישם ביד קשה ומכאיבה. המסיתים, כראעד סאלח וחבר מרעיו מהפלג הצפוני, צריכים להימצא מאחורי סורג ובריח. (התנועה, על הנייר, הוצאה מחוץ לחוק, אך אנשיה עדיין חיים, נושמים ובועטים). גם לראש מנגנון ההסתה, אבו מאזן, צריך למצוא את הענישה המתאימה. אחד האמצעים הוא הפסקת מקורות המימון. הוא מאיים בביטול ה"תיאום הביטחוני" - שהוא יישא בתוצאות.
עברו הימים של הקשקוש של "לעשות ויתורים כואבים למען השלום". לעשות "מחוות לפלשתינים", "צעדים בוני אמון", וכו'. אסור בשום אופן. למדינת ישראל ולזרועות הביטחון לעשות ויתורים, להתקפל או להתכופף בפני דרישות הפלשתינים והמשתפ"ים שלהם בשמאל הישראלי. לגבי המקרה הירדני, ישראל צריכה ללמוד לדרוש תמורה גם עבור כל טובה שתעשה לירדן, או לרשות הפלשתינית. אין מתנות חינם במזרח התיכון. גם לגבי החזרת גופות מחבלים צריך לעשות חשיבה מחדש, וגם להוציא את הבג"ץ מן המשוואה. יש לזכור שלגבי מחבלים טרוריסטים אין אמנות בינלאומיות ואין מוענקות להם שום זכויות. הם מוגדרים "לוחמים בלתי-חוקיים". זאת, במיוחד, לנוכח התנהגות החמאס ביחס לגופות חיילינו.
משטרת ישראל הראתה ביום שישי, ואני מקווה שתשכיל גם בימים הקרובים (למרות פרוק המגנומטרים) כי ביכולתה, וגם זו חובתה, לדאוג בראש וראשונה לביטחון תושבי ישראל, ולנקוט בכל האמצעים שתמצא לנחוץ, גם אם לא ימצאו חן ולא יהיו לרוחם של אבו מאזן - הסמרטוטר מרמאללה, או של הוואקף ו/או של כל הפיגורות החכמים בעיני עצמם, הברברנים המופיעים בתקשורת הישראלית, החרטומים והפרשנים למיניהם, האברמוביצ'ים, ה"ביטחוניסטים", "היועצים", "נותני העצות" ו"יודעי כל" שאינם מבינים דבר. יש לנהוג ביד קשה במפגעים הפלשתינים ולהענישם כראוי להם.
שימו לב שגם מדינות ערב לא התרגשו מהפרובוקציה הפלשתינית. הן עסוקות בדברים יותר חשובים, והפלשתינים נדחקו לצד ואינם מעניינים את אף אחד, פרט לשמאל הישראלי הממשיך לקשקש על "פתרון 2 המדינות".
אקדים ואומר: ככל תושבי ישראל (אני מקווה) אני מלא הערצה והכרת תודה לאנשי השב"כ, אנשי השטח, הפועלים יומם וליל לסיכול פיגועים ולהבטחת ביטחונם האישי של אזרחי ישראל.
לגבי ראשי השב"כ לשעבר, בפרישתם ממשרתם, כפי שעולה מהופעתם בסרט "שומרי הסף", בהתנהגותו של מאיר דגן ז"ל, ובהתבטאויותיו הנוכחיות של כרמי גילון, אני אכול ספקות, ניתן פרסום רב בתקשורת להערכות השב"כ המבטאות רצון להתקפלות וכניעה לפלשתינים, והמגמה להתכופף בפניהם, לרצותם, לא להרגיזם - " הערכות", איומים והפחדות מפני כל מיני תרחישים, מהתפרעויות עד כדי אינתיפאדה שלישית. - ברצוני לומר, כיהודי בארץ ישראל וכאזרח ותיק. הפלשתינים יפתחו באינתיפאדה שלישית כשהם ירצו בכך, וכשיחליטו שהזמן מתאים להם. חולשה ופחד ישראלי רק יעודדו אותם, הרתעה ויד קשה יעצרו אותם. . אם תיפתח אינתיפאדה שלישית חייבת ישראל לפעול נגדה ביד קשה ובזרוע חזקה, בנמרצות, בנחישות וללא רחמים, וכשהיא תסתיים יראו הפלשתינים שהמחיר שישלמו יהיה כזה שזה לא היה כדאי להם יותר - ושאינתיפאדה רביעית כבר לא תהיה. (ראו ערך נסראללה לאחר מלחמת לבנון השנייה)
אציין, כי את הפתרון המלא והנכון לבעיה הפלשתינית מצא במקרה אחד ממגישי תוכנית הבוקר בערוץ 10. למראה 2 סרטונים שהראה בתוכניתו - האחד שלוש דקות על החיים השוקקים בהירושימה בשנת 1935, והשני של העיר ההרוסה ב-1945 לאחר הטלת פצצת האטום עליה. הרים האיש קול זעקה: וכאן אי-אפשר לעשות שלום????
ובכן נתת בעצמך את התשובה. רק לאחר שיקבלו הפלשתינים מכה קשה, מכה ניצחת, אז יבואו (על גחונם) להתחנן לשלום. הם טרם קבלו מכה כזאת. הם קבלו מתנות, מחוות, ויתורים, נסיגות, ולא נתנן מאומה בתמורה. השמאל תמיד דאג "לחזק את אבו מאזן" מה קיבלנו בתמורה? פיגועים והסתה.
לא זו הדרך. ההיסטוריה מלמדת. כי לא נכנעה גרמניה הנאצית עד שהצבא האדום כבש את ברלין, ובנות הברית את שאר גרמניה.- זאת המכה שסיימה את מלחמת העולם השנייה. השלום הוכתב לגרמניה, לא נוהל עמה משא-ומתן. היפנים סרבו להיכנע עד שהוטלו עליהם פצצות האטום. הם נכנעו כניעה ללא תנאי. לא נוהל אתם משא-ומתן. מצריים חתמה על הסכם שלום רק לאחר שקבלה את המכות במלחמת יום כיפור ב-1973, וממשלת ישראל באיוולתה עוד עשתה להם ויתורים. ירדן גם היא קבלה את המכה שלה במלחמת ששת הימים. סוריה קבלה מכות, כנראה לא מספיק, וטרם הבינה, אך תודה לאל היא כעת עולה בלהבות ונמחקת כמדינה. חיזבאללה חטף את המכות במלחמת לבנון השנייה, וישראל זכתה ל-10 שנות שקט, גם החמאס חטף ב"צוק איתן" ודי שקט בגבול.
הפלשתינים יצאו בזול, שלטון ישראל גאל אותם מהשלטון הנוקשה והאכזר של הירדנים, ולולא הצמד של הסכל והנבל, שהביאו את "השלום" ואת כנופיות המרצחים מתוניס, אפשר היה לחיות כאן חיים טובים יותר. הפלשתינים עבדו והתפרנסו בישראל ושגשגו כלכלית. היום הם חיים תחת משטר מושחת ביהודה ושומרון, ובמשטר טרור דיקטטורי, משטר אימים רצחני, ברצועת עזה ההולך ומדרדר עד כדי מחסור בחשמל, במים, בתרופות והמזון., ופרס, רבין וערפאת קבלו פרס נובל ל"שלום".
בעניין זה ראוי גם לומר לנשיא טראמפ ולשליחיו: חבל לבזבז זמנכם על "חידוש" "תהליך השלום". גון קרי נכתש עד דק בניסיונותיו. הפלשתינים אינם מעוניינים בשלום אלא בהשמדת ישראל. |
