התגרות מיותרת

אחד מההסברים לכך שרבות מאומות אירופה התייחסו בקרירות לזעקה היהודית בשואה המרה טוענת, כי החוצפה של ההנהגה הציונית כלפי העולם, והצגת ה"יהודי החדש" והחוצפן, בין שתי מלחמות העולם, היא זו שהביאה לכך שהיהודים יהפכו יותר ויותר שנואים באירופה, שבה הם היו שנואים גם בלאו הכי. תום שגב - היסטוריון ישראלי, כתב בספריו כי באירופה לא לחינם תמכו רבים בגרמנים ובאיטלקים, משום שהגרמנים הורידו את הגאווה היהודית ואילו האיטלקים קראו תיגר כנגד האבסולוטיות וההתנשאות הבריטית. אבל אצלנו הס מלהזכיר לקחים היסטוריים לא נעימים.

אנשי השמאל אינם מבינים כי בהתנהגותם המחוצפת הזו הם רק עושים "שרות דב" לעניין השלום ולחבריהם הערבים והפלשתינים. במחשבתם ההזויה הם בטוחים, כי החרמתו של פרידמן לצד הכפשתם של טראמפ ואנשיו, רק תביא להתקפלותם בעניין הפלשתיני, אבל טראמפ וארה"ב אינם ביבי וישראל כ"ץ. ארה"ב רק תקשיח את עמדתה, ובהחלט ייתכן שההחרמה הבאה תבוא ממנה ולא מזהבה גלאון ולכן לא פלא הוא שאבו-מאזן ואנשיו נוקטים קו הפוך מהשמאל הישראלי - כשהם נפגשים עם הממשל האמריקני, ובעיקר עם נציגיו היהודים. אבל מה אכפת לגלאון וללבני מכך, הן הרי חיות במדינתן העצמאית ואינן צריכות לדאוג לאישורי יציאה ועבודה משטחי הכיבוש לישראל. אבל קשה לי להאשים רק את השמאל, משום שההתגרויות החלו עוד קודם-לכן, כשבארה"ב עלה לשלטון נשיא שחור. כמו שהשמאל נהנה לחבוט בפרידמן רק משום שהוא יהודי, כך נהנו יהודי ארה"ב הימניים ועמיתיהם הלאומנים בישראל לחבוט בברק אובמה רק משום צבע עורו השחור. לנשיא לבן הם לא היו מפריעים באמצע נאומו כי הלה היה כולא מיידית את המפריעים לזמן בלתי מוגבל. גם ביהדות החרדית - שעניין ההתגרות באומות העולם, ובמיוחד באומה השליטה בעולם, נלמד השתי והערב, פשע הנגע הזה כאשר צבע עורו של אובמה הייתה סיבה טובה לח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה" ללעוג לנשיא מספר אחד בעולם. כמו שאנשי השמאל רואים לעצמם דרור לפגוע בנציג האמריקני רק משום היותו יהודי כך גם אייכלר ודומיו רואים חזקה ללעוג לשחור רק משום היותו שחור, כמיטב הגזענות העדתית של אייכלר ודומיו, בחושבם כי יש להם עסק איזה עסקן דרג ג' מש"ס. ואילו אמנון יצחק, בסגננו התיטראלי - מוקיוני, קרא לנשיא האמריקני "אובמבה", כשהוא (אמנון יצחק...) תואם את הגישה הסוציולוגית המביאה הסבר על מדוכא המחפש את זה שמתחתיו כדי לשחרר את עצמו מלהג מהלהג החברתי נגדו.

ההתגרויות הללו עלולות לא רק להחריף את הביקורת ואת מצב היחסים בין ארה"ב לישראל, אלא גם לעורר גל אנטישמי כזה כבד בארה"ב, שעלול לעבור לאירופה. השמרנים והליברלים האמריקנים כאחד, עלולים למאוס בשחצנות העניים מישראל ואז הם יתאחדו נגד אותם מקקים ישראלים מהמזה"ת, שמעזים להכתיב למעצמה מספר אחת בעולם כיצד לנהוג. אבל מזמן כבר כתבתי, כי האנטישמיות איננה מפחידה את הימין ושמאל הישראלי גם יחד, כל עוד היא מביאה לישראל "עלייה ברוכה" של "יהודים נרדפים". אבל בשואה המרה האנטישמיות הזו גלשה מסיר החוק לאש ההשמדה, רחמנא לצלן... כדאי לימין וגם לשמאל בישראל לאמץ דווקא את ההתייחסות הפוליטית והדיפלומטית של שר הביטחון, איווט ליברמן, כלפי רוסיה. כמי שגדל בבריה"מ לשעבר ומכיר מקרוב את הר הגעש הרוסי, הרי שליברמן יודע שלמרות תמיכתה של רוסיה בסורים של אסד וערבים בכלל, הרי שאסור לצאת נגדה ונגד פוטין חזיתית, אלא לשמור על יחסים קורקטיים עמה. תארו לכם אם ליברמן היה מתנהג כלפי פוטין כמו שלמשל עשו אנשי ימין לאובמה, הרי שהר הגעש האנטישמי ברוסיה היה מתפרץ בגדול. בקטע הזה עולה תבונתו של ליברמן אלף מונים על גלאון, לבני, בנט ואפילו נתניהו.