מי בעל הבית במזרח ירושלים?

עבדאללה מלך ירדן תדרך בארמונו ברבת-עמון ב-29 ביולי את נציגי אמצעי התקשורת על המשבר בהר-הבית ושיבח את עמידת תושבי מזרח ירושלים והווקף המוסלמי במאבק על מסגד אל-אקצה, אולם בדבריו הוא התעלם לחלוטין מהרש"פ כאילו היא איננה קיימת. אין זה מפתיע כלל וכלל, הדעה הרווחת בקרב הציבור הפלשתיני והעולם הערבי היא כי לרש"פ והעומד בראשה לא היה שום חלק במאבק על מסגד אל-אקצה. מי שעקב אחרי האירועים במזרח ירושלים ובהר-הבית מאז ה-14 ביולי יכול היה להבחין בשתי תופעות בולטות, אף בכיר מהרש"פ ברמאללה לא הגיע כדי לבקר את המפגינים מחשש פן יבולע לו, איש העסקים, המיליארד משכם, מוניב אלמצרי, שנקלע במקרה לאזור שער האריות גורש משם בקללות והורחק בבושת פנים. יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס נסע בכלל בשבוע הראשון של המשבר בהר-הבית לביקור בסין וקיצר את ביקורו וחזר לרמאללה רק לאחר שראש המודיעין הכללי הגנרל מאג'ד פרג', הנאמן לו, דיווח לו שסגנו בתנועת פתח, מחמוד אלעלול, עושה יד אחת עם הנהגת פתח במזרח ירושלים נגדו. התופעה השנייה הראויה לציון הינה מעמדם של אנשי הדת המוסלמים במזרח ירושלים. לראשונה, מאז תקופתו של המופתי חאג' אמין אלחוסייני, נישא לראשונה על כתפיים בידי המוני המתפללים במסגד אל-אקצה, המופתי של ירושלים השיח' מוחמד חוסיין. המשבר בהר-הבית הוכיח כי אין הנהגה פלשתינית אחת אלא הנהגות חדשות, מי שמכתיב את האירועים במזרח ירושלים הינה ההנהגה הדתית המורכבת מבכירי הווקף המוסלמי והנהגת פתח המנותקת מהרש"פ ברמאללה. שתי ההנהגות האלו פועלות בתיאום תחת השם "הסמכות הדתית והלאומית בירושלים". אש"פ והרש"פ כבר לא מנהיגים את העם הפלשתיני, בטח לא במזרח ירושלים. השיח' עכרמה סברי, מבכירי הווקף המוסלמי בירושלים,נשאל ב-28 ביולי בראיון בעיתון "אלמצרי אליום" האם להנהגה המדינית הפלשתינית היה חלק בהבסת "הכיבוש" הישראלי על מסגד אל-אקצה והשיב: "לא, אנחנו היא הסמכות הדתית, לנו הייתה הזכות הזו לאחר שביתת השבת של אלמוראבטון על שערי מסגד אל-אקצה- הם שהביאו להסרת גלאי המתכות". בראיון אחר לסוכנות הידיעות הפלשתינית "שהאב" ב-28 ביולי אמר השיח' עכרמה צברי כי המזרח ירושלמים והפלשתינים הם שהשיגו את הניצחון ואת פתיחת מסגד אל-אקצה למתפללים. "מוזר שחלק ממנהיגי ערב זוקפים לזכותם את הניצחון,מי שעשה את הניצחון הם העם הפלשתיני ותושבי מזרח ירושלים שהזדהו והפגינו, נתנו יד ומילאו את חובתם כלפי עירם וכלפי מסגד אל-אקצה מתוך היענות להנהגה הדתית",הוא הסביר. האירועים במזרח ירושלים ובהר-הבית מוכיחים שוב כי ההנהגה הפלשתינית מפוצלת ומפורדת, אם נמפה את תמונת המצב נראה שהיא כדלקמן: רצועת עזה - שליטה מלאה של תנועת חמאס, אם ייושם ההסכם בין חמאס למוחמד דחלאן, הוא יתחלק עמה בעוגת השלטון. רמאללה - שליטה מלאה של הרש"פ, לרשות מחמוד עבאס עומד כוח של מנגנוני הביטחון הפלשתינים הנאמד בכ-30 אלף חמושים, דבר שמאפשר לו להטיל את מרותו על ערים נוספות בגדה כמו, שכם, טולכרם, ג'נין, קלקיליה, חברון וכו'. מחנות הפליטים בגדה - שליטה הולכת וגוברת של מוחמד דחלאן. אזור חברון - שליטה של החמולות הגדולות בהר חברון שיש להן זיקה לירדן. מזרח ירושלים - שליטה של בכירי הווקף המוסלמי, ההנהגה המקומית של פתח,אלמוראבטון(חלקם תושבי מזרח ירושלים וחלקם פעילי התנועה האיסלאמית בישראל-הפלג הצפוני), מפלגת "א-תחריר",ראשי משפחות ירושלמיות ותיקות ממוצא חברוני.

בנית האתוס הפלשתיני החדש

תאריך ה-14 ביולי ייכנס לאתוס הלאומי הפלשתיני כתאריך חשוב שבו השיגו הפלשתינים ניצחון היסטורי חשוב במאבק על הריבונות על הר-הבית. מבחינתם, הם הביסו את ישראל, הוכיחו כי לא ניתן לעשות שום מהלך שלטוני במקום ללא הסכמתם ואף הצליחו להניף את הדגל הפלשתיני מעל מסגד אל-אקצה עד שהורד בידי המשטרה. תושבי מזרח ירושלים הפכו בפועל ל"שומרי מסגד אל-אקצה" שמילאו את ההנחיות של הנהגה מזרח ירושלמית אותנטית ולא של הרש"פ והעומד בראשה. גורמים בפתח במזרח ירושלים אומרים כי המאבק נגד ישראל הצליח בגלל שהוא היה עממי ונעשה ב"דרכי שלום". אזור שער האריות במזרח ירושלים הפך לזירת המאבק העיקרית ואליו נהרו נערים, נשים, צעירים, סטודנטים ומשכילים כדי להעביר את המסר כי הפלשתינים מתנגדים לצעדיה של ישראל ורוצים לשמור על המקומות הקדושים להם. התיאבון בא עם האוכל, והפלשתינים כבר מדברים על השלב הבא במאבק והוא שחרורה של מזרח ירושלים מידי ישראל. בהנהגת הפתח בירושלים סבורים כי שיטת "המאבק העממי" הוכיחה הפעם את עצמה וכי פעילות עממית של כל שכבות האוכלוסייה נגד ישראל עשויה לתת פרי. מי שצריך להיות מודאג מאוד מאובדן השליטה והסמכות הינו יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס שניסה ברגע האחרון לרכוב על גל המאבק על הר-הבית כדי שלא להתבזות, אולם, למחמוד עבאס אין שום מעמד במזרח ירושלים לכן הוא החליט להזרים סכום של 25 מיליון דולר לתמיכה בסוחרים, סטודנטים וחסרי יכולת כלכלית בניסיון לחזק את מעמדו הרעוע, ספק אם המהלך הזה יצליח. לכן, לא מן הנמנע שהפלשתינים המעודדים מהצלחתם ינסו להשתמש בשיטת "המאבק העממי" גם בחזיתות נוספות. עיסאם יוסף, ראש המטה העולמי לתמיכה ברצועת עזה אמר ב-28 ביולי כי השלב הבא אחרי ירושלים הינו שבירת המצור על רצועת עזה. גם בתנועת חמאס עקבו בעניין רב אחרי המאבק במזרח ירושלים ותנועת חמאס יכולה בהחלט לאמץ את שיטת "המאבק העממי" כדי לעורר את תשומת הלב העולמית לנושא המצור, בחמאס בודקים זאת עכשיו ואי-אפשר לשלול את האפשרות הזו על הסף.