הצעת חוק שעברה בקריאה טרומית והועברה לוועדה המיוחדת להיעלמותם של ילדי עולי תימן מזרח ובלקן מנוסחת באופן תמוה. ניתן לומר שבמקרה הטוב הושתלו בה "שבבים" מוכוונים מראש שכול מטרתם כאמור לעקר את מטרת החוק ובמקרה הגרוע מנוסחת באופן רשלני וחובבני. אם נרצה ללמד זכות על הצעת החוק, ואי-אפשר בלי, נצליח לומר שהיא יכולה להשתנות ותעובד עד הקריאה השלישית.
למי שמצוי מזה זמן רב בבית המחוקקים, למדתי כיצד לזהות ולראות איך מפעילים חברי הכנסת את השטיקים והתרגילים הפרלמנטרים, הכל כאמור במסגרת כללי התקנון. כאשר רשות מבצעת לא מעוניינת בדבר מה, היא יודעת איך לטרפד או להכשיל את הצעות החוקים או בסלנג הידוע "כיצד לקבור אותו".
תחילה הצעות החוק עוברות את דרך חתחתים של וועדת שרים לענייני חקיקה שהיא למעשה המסננת הראשונית שבולמת הצעות חוק פופוליסטיות ואם יצא שהצעת החוק הפרטית עוברת את הקריאה הטרומית, להבדיל מהצעות ממשלתיות שאינן נאלצות לעבור את המסלול הטרומי במליאת הכנסת, מעבירים את הצעת החוק לדיון בוועדה בכנסת שמתאימה ושלקואליציה יש רוב בוועדה. הקואליציה שלא מעוניינת בהצעת החוק, זו כבר תדאג לרוקן את הצעת החוק מתוכן. כך יקרה להצעת חוק בפרשת ילדי עולי תימן מזרח ובלקן.
ציינתי כבר כאן, במאמר אחר ששמו "מופע חסר תקנה" את המשפט הבא: הצעת חוק עשויה להמשך שנים על גבי שנים ובסופו של יום לא ברור אם בכלל הצעת החוק תעבור קריאה שנייה ושלישית, וגם אז הוראת החוק נותרה כאות מתה ולו בשל העובדה שהשר הממונה דהיינו; הרשות המבצעת תדאג שלא להתקין תקנות שמטרתן להוציא לפועל את הוראות החוק.
פתיחת קברים לצורך ביצוע בדיקה גנטית
בעקבות העברת הצעת החוק הפרטית לפתיחת קבר של קטין יוצא תימן, מזרח או הבלקן (מיום 19/7/17) שהתקבלה בקריאה טרומית, הועברה הצעת החוק מהמליאה לוועדה המיוחדת של ח"כ קורן לצורך ביצוע בדיקה גנטית לקשרי משפחה, התשע"ז-2017.
ח"כ
מרב מיכאלי בהתחלה התנגדה להעברת הצעת החוק לוועדה המיוחדת אך כעבור השתהות קצרה הסירה את התנגדותה.
הצעת חוק זו מטרתה כאמור היא פתיחת קברים לצורך ביצוע בדיקה גנטית. הצעת החוק נדונה (26/7/17) בוועדה המיוחדת להיעלמותם של ילדי עולי תימן מזרח ובלקן.
האמת, שמעתי את הדיון בוועדה ולא הצלחתי להבין את מהות הצעת החוק, מגישי ההצעה ניסו להסביר, כי הצעת החוק לא שגרתית ושונה מחוקים רגילים והיא באה על הרקע ורצון של מדינת ישראל להתמודד עם פרשת היעלמותם של מאות ילדים בראשית קום המדינה וזאת לאחר שמדינת ישראל כזכור "התעלמה" בזמן אמת מתלונות של הורים שנגשו להתלונן במשטרת ישראל.
לא זו אף זו, משטרת ישראל לא מצאה לנכון לחקור את תלונות ההורים, הראיה להתעלמות של משטרת ישראל, נלמדת מכך, שבאף אחד מהתלונות הללו, לא העמידה משטרת ישראל את הפושעים לדין ולא הגיעה לממצאים כלשהם. בדיעבד התברר שהשר הממונה סירב לתקצב את מחלקת נעדרים במשטרת ישראל, מה שבפועל ייבש לגמרי את מדור הנעדרים מיכולת לחקור את אחת הפרשות שמטילות כתם מחפיר על מדינת ישראל.
למי שאולי שכח, נשיא בית המשפט העליון
מאיר שמגר היה זה שמינה את שופט בית המשפט העליון
יהודה כהן ליו"ר וועדת החקירה הממלכתית ימים ספורים לאחר שהשופט כהן פרש מבית המשפט העליון וכעבור 5 שנים האחרון עזב ללא שסיים תפקידו. בפועל מי ששמע את העדויות לא כתב את פסק הדין. מעניין למה? את מי מינו כמחליף, מי שהיה ראש מחלקת חקירות במשטרת ישראל ושופט עליון בדימוס השופט
יעקב קדמי, היה זה מינויו של נשיא בית המשפט העליון
אהרן ברק.
בוועדת החקירה הממלכתית בראשות כהן –קדמי, נמצא שבמישור הפרטני נבדקו 1033 מקרים, ולדעת וועדת החקירה הממלכתית 972 תינוקות נפטרו, ואני שואל במילה אחת בלבד האומנם?
מעלליו של עמי חובב
מאוחר יותר התברר, כי בידי עמי חובב, מי שהיה חוקר בוועדת שלגי היו למעלה מ-200 תעודות פטירה חתומות בלנקו, כשהוא מתיישב בארכיון המדינה בסיום וועדת החקירה הממלכתית ונובר בתיקי פרשת ילדי עולי תימן כשליח ראש הממשלה
יצחק רבין. אין להוציא מכלל אפשרות שבהיותו חבר ועדת שלגי דאג עמי חובב ומי שהיה חוקר וקצין מודיעין להדביק לאותם תינוקות שנעלמו תעודות פטירה מוכנות מראש. וועדת החקירה הממלכתית בלי משים או שכן שאבה אל תוכה את אותם תעודות פטירה שנשתלו על-ידי חובב בתיקים נשוא החקירה .
למי שאולי שכח, נמצא על-ידי וועדת החקירה הממלכתית ש- 56 מהילדים היו עלומים ולדעת הוועדה נקראו "מנותקי קשר". ולדעת הוועדה נמצא להם הסדר חלופי קרי: נמסרו לאימוץ "במסירה מזדמנת". אמירה זו כשלעצמה שערורייתית. מתוך כלל הילדים שנבדקו רק 5 תינוקות נתגלו, לשניים מהילדים הוועדה אף לא טרחה להודיע להורים שאותם ילדים נמצאו אצל הורים מאמצים.
מטרת הצעת החוק
אם נחזור להצעת החוק בסעיף 1 להצעת החוק נכתב, כי מטרת החוק היא;
.. "לאפשר את חקר האמת לגבי מותם ומקום קבורתם של קטינים יוצאי תימן, המזרח והבלקן אשר הודעה על מותם נמסרה בשנים 1948 עד 1970 לבני משפחותיהם מבלי שהתאפשר להם לזהותם ולהביא אותם לקבורה"
מן האמור בסעיף 1 להצעת החוק ניתן ללמוד, כי הצעת החוק מתייחסת לפתיחת קברים של ילדים שנפטרו משנת 1948, ועד 1970 דהיינו, מקום המדינה ועד לאחר חקיקת חוק האימוץ ב-1960.אם זו הצעת חוק מיוחדת ובאה על-רקע טענה של חטיפות ילדים שנטען לגביהם כי נפטרו לא ברור כוונת מציעת החוק, מדוע בסעיף 3(א) (1) להצעה נאמר כי:
" בית המשפט מצא, בהתאם למסמכים שהונחו בפניו, כי קיים ספק ממשי בדבר זהותה של הגופה הקבורה בקבר שלגביו הוגשה הבקשה".
שיקול דעת בית המשפט
עוד שאלתי מדוע בית המשפט צריך לשקול, בין היתר, את ההשפעה שעשויה לפתיחת הקבר, למה צריך בית המשפט שיקול דעת שיכול לשלול את אפשרות פתיחת הקבר אם הבקשה כאמור מבוססת על קרוב משפחה שלא ראה או זיהה את הגופה ולא היה נוכח בשעת הקבורה למה צריך כאן בכלל שיקול הדעת ?
בל נשכח שבחוק העונשין המחוקק יצר הבניית שיקול דעת לבית המשפט בעונשים בעבירות מין ועוד.יתרה מזו, בחוק המקרקעין אין לבית משפט שיקול דעת כאשר צד להליך מבקש פירוק שיתוף. לכן, גם כאשר נאמר למשפחות על-ידי חברת קדישא שזה קברו של הילד בזמן הקבורה, והמשפחה לא ראתה גופה ולא הייתה נוכחת בשעת הקבורה, בעניין זה לא צריך את שיקול דעת של בית המשפט.
רישום המילים "ספק ממשי" בנוסח הצעת החוק רק מתמיהה האם רוצים לתת לבית המשפט את המפתח שממילא יש בידיו לפני הצעת החוק, אז נשאלת השאלה מה הועילו חכמים בתקנתם?.
בקשה למתן הוראות
יוצא אם כן, שניתן לפנות לבית המשפט וזה ייתן צו לאלתר בגלל נסיבות המיוחדות של חקיקת חוק זה, כפי שמתואר בהצעת החוק, וכן ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות במידת הצורך להמשך פעולות לפי נסיבות העניין ובמידה ולא תימצא גופת הילד, אז נדרשת התערבותו של בית המשפט, לרבות חיוב המדינה במתן תשובות וגילוי מסמכים להיעלמותם של הילדים ואפילו לפתוח בחקירה משטרתית שיש בה אף מתן פיצויים למשפחות, כפי שאלה באו לידי ביטוי בפסיקת בית המשפט, יש להדגיש שעל עברות של פשע נגד האנושות אין התיישנות ולא תהיה מחילה או סליחה.
כאמור אם מטרת החוק מלכתחילה מתייחסת להורים שקיבלו הודעת כי ילדיהם נפטרו ולא ניתן להם לזהות את הגופה כפי שהחוק מחייב ועל-פי נוהלי הקבורה המוטלים על חברת קדישא, מדוע צריך בית המשפט לבדוק אם יש ספק ממשי אם המשפחות מצהירים על כך שלא קיבלו ולא זיהו גופת ילדם. עוד משהו לא ברור בהצעת החוק המובאת כאן, מדוע צריך בית המשפט לבדוק את ההשפעה שעשויה להיות לפתיחת הקבר? איזו השפעה יכולה להיות כבר על פתיחת קבר של ילד שלא נמצא, שהאמת תתגלה כי רישומי המדינה וחברת קדישא כוזבים ?
אם פתיחת קבר תיעשה במקרים שמוסדות המדינה ו/או וועדת החקירה הממלכתית טענו, כי התינוקות נפטרו ואפילו שלחו את ההורים לחלקת קבר ספציפית, כי אז יתגלה כי וועדות החקירה הוליכו שולל את ההורים ובית המשפט צריך לשקול את ההשפעה שלא נמצאה הגופה האם לזה התכוונה מציעת החוק והאמת בפנים לפתע תתגלה שהייתה כאן אחת ההונאות הגדולות בהיסטוריה של מדינת ישראל?
כל מה שביקשו ההורים הוא לבדוק את גופת הילד הקבור באמצעות בדיקת דנ"א לעצמות הילד שנותרו ו/או לשניים הכלואות בלסתות שבגולגולת או מה שנותר שם ולהניח לו מצבה וליתן קדיש על-פי ההלכה. ובמידה והוא לא נמצא לתת על כך את הדעת על אחת ההונאות שהיו לנו כאן. שנמשכה למעלה מ-70 שנה באמצעות וועדות חקירה של מדינת ישראל.
הודעת ארכיון המדינה
לאחרונה קיבלנו הודעה מארכיון המדינה שהחל מיום 23.7.17 חדל ארכיון המדינה מלבצע חשיפה על רוב החומרים שבאוספיו. פרסמתי כאן בבלוג שלי ובאתר ניוז 1 בכתבה ששמה "פרוטכניקה בארכיון המדינה", שהמסמכים באמת לא נחשפו ורב הנסתר על הגלוי טעיתי הודעה זו מאשרת שההסתרה וההשתקה עדיין נמשכת על-ידי המדינה.
סוף דבר הכל נשמע
אז מה היה לנו עד עכשיו? פרוטכניקה בארכיון המדינה, הסתרה והשתקה על-ידי המדינה, וחוק שמנוסח באופן רשלני וחובבני.מכל אלה יש ללמוד על חלקה של המדינה במה שארע כאן.
מה שברור מתוך עיון במסמכים של ארכיון המדינה עד עתה וועדת החקירה פשוט התעלמה מראיות ומסמכים שקושרים את הממסד לעבירות שבוצעו כאן ולכן חייבים לבטל את מסקנת וועדת החקירה הממלכתית כדי להתחיל לרפא את החברה הישראלית ולהכיר במשפחות שנפגעו כתוצאה מחטיפת הילדים.
נראה שמדינת ישראל אינה שונה באמת ממדינות עולם שלישי, ארגנטינה ועוד.. המדינה לא מפסיקה להוכיח, כי מאז יבנאלי ועד היום מידה רבה של זלזול בעדת יוצאי תימן וזה רק הולך וגדל, ועל זה כאמור יש מחיר ואנו שואלים היכן הכבוד האבוד של יוצאי עדת בני תימן?
