הרצח המזעזע אירע ביום שבת, 12 באוקטובר 1957 בשעות הצהריים במבנה מקלחת ושירותים משותפים לקבוצת צריפים במעברת אילת. פנינה זקן ילדה בת 12 שהתגוררה עם הוריה שלמה ושמחה זקן ואחיה באחד הצריפים (צריף 38 לפי דיווח אחד העיתונים) ובת דודתה שמחה סיסו, בת 13 שהגיעה לאילת מעפולה להתארח (היה זה חג סוכות) הגיעו למבנה המקלחת והשירותים המשותפים לצריפי המעברה. כשהיו במקלחת חדר למקלחת בחור צעיר והחל בהתקפת אמוק לדקור בכידון את שתי הילדות ההמומות. ומיד לאחר מכן נמלט בריצה. פנינה נפגעה באורח אנוש. הכידון חדר סמוך לליבה, אולי אף פגע בליבה וכן פגעה בזרועה הימנית. על-פי דיווחי העיתונות דאז שותת דם רצה הילדה פנינה לכיוון ביתה והספיקה לומר לאימה המבוהלת "תיראי מה עשו לי" ומיד לאחר מכן התמוטטה וכרעה על הרצפה ומתה במקום. גרסה אחרת ומהימנה יותר לדעתי טוענת כי פנינה נמצאה דקורה במקלחת ושם התמוטטה ומתה. אגב עד היום לא ברור מה המניע והרקע לרצח. נמסר כי על גופתה של הנרצחת לא נמצאו סימני אונס.
בת דודתה של פנינה שמחה סיסו בת ה-13 (אימותיהן אחיות) שהייתה ליד פנינה בעת הרצח נדקרה בכתפה ובבטנה. שמחה קיבלה טיפול עזרה ראשונה באילת וזמן קצר לאחר מכן הוטסה במיוחד במטוס פייפר משדה אילת לבית חולים בבאר שבע שם אושפזה להמשך קבלת טיפול רפואי. בעדותה סיפרה כי מי שדקר אותן במקלחת היה יצחק משיח שהתגורר בשכונה. כיום כך נמסר לי, מתגוררת שמחה סיסו בעיר בשפלת יהודה.
|
השמועה על הרצח פשטה בעיר. עשרות רבות של אזרחים החלו לחפש אחר הרוצח אשר כאמור נמלט בריצה. כעבור מספר שעות של חיפושים נמצא החשוד ברצח כשהוא ישן במבנה סמוך לאזור תעשיה בעיר. על-פי עדות הילדה שמחה סיסו שהייתה כאמור עדה לרצח ואנשים בשכונה שראו את החשוד זמן מה לפני הרצח עם כידון בידו, הרוצח היה היה בחור בן 27 בשם יצחק משיח שעבד כזבן מוכר בחנות "תנובה" בעיר. משיח היה רווק והתגורר בעיר מזה 5 שנים. ההמונים הזועמים צבאו סביב המבנה בו שהה משיח וביקשו לעשות בו לינץ' יש הטוענים כי אף הוא הוכה על-ידי כמה מהאנשים בקהל. בקושי רב הצליח סגן ראש המועצה, י.ספיר שהוזעק למקום, בסיוע כמה תושבים להגן על משיח מהקהל המשולהב והרותח מזעם שביקש לעשות שפטים במשיח. איך שהוא הצליחו להביאו לחדר המעצר של המשטרה המקומית.
דבר הרצח, שיש אומרים כי הוא הרצח הראשון באילת, דווח למטה הארצי של המשטרה. לאילת הגיעו חוקרי משטרה מהמטה הארצי בתל אביב וממטה משטרת מחוז ירושלים. בין הבאים קצין בשם חיים תבורי לימים מפכ"ל משטרת ישראל, והוחל בחקירת ושיחזור המקרה, ובגביית עדויות. בין השאר הגיעו החוקרים לבית החולים "הדסה" בו אושפזה הילדה הפצועה שמחה סיסו שסיפרה כי יצחק משיח חדר למקלחת בה היו ודקר את פנינה ואותה. על החשוד יצחק משיח הוצבה שמירה ואבטחה מוגברת מחשש שהתושבים הזועמים יפגעו בו ויעשו בו "לינץ". בחקירה הכחיש משיח את החשד המיוחס לו. חוגים מהמשטרה מסרו לעיתונאים כי החשוד ברצח נתפס ישן כשהוא שיכור. מספרים כי זמן מה לפני הרצח הופיע משיח בתחנת המשטרה והתלונן כי אישה שחיי עימה נעלמה לאחר שלקחה ממנו 700 שקלים. צריך להתייחס לדיווחי המשטרה דאז בחשדנות ובספקנות כי בלהט הרצון והלחץ הציבורי מצד תושבי העיר לתפוס ולאתר את הרוצח ויהי מה, הופרחו בעיר שמועות לא מבוססות. גם העיתונות דאז, לפחות בחלקה, כך אני מתרשם מעיון מעמיק בפרטי הרצח, נלכדה בדיווחיה על הרצח ברשת השמועות, לא דייקה תמיד בפרטים והסתמכה לא פעם על שמועות כעובדות.
|
גופת הילדה פנינה זקן שנרצחה הועברה לבדיקה במכון הפתולוגי באבו כביר והוחזרה ביום ראשון לאילת הלוויתה נערכה ביום ראשון 13 באוקטובר 1957 בשעת לילה מאוחרת, לאור פנסי מכוניות בהשתתפות עשרות רבות של תושבים המומים. אחיה משה זקן שהיה בין 13 בעת הרצח מספר לי כי השתתף בהלוויה ובני משפחה מספרים כי האח משה והוא בן 13 בלבד נטל חלק ממש בחפירת הקבר יחד עם חבר משפחה. ילד בן 13 שקובר את אחותו זה מצמרר.
מיטל בוסקילה -זקן, שפנינה הייתה דודתה אחות אביה משה זקן, מסבה תשומת ליבי כי קברה של פנינה "הפוך". פניו הם לא לכיוון ירושלים כשאר הקברים וכמקובל על-פי המסורת. הסיבה לכך, כך מספרים בני משפחה של הילדה פנינה זקן: "הרב של אילת היה באותה עת מחוץ לישוב ולא היה לנו אם מי להתייעץ איך לקבור אותה ולכיוון איזה צד. לא הייתה אז "חברה קדישא" ולא בית קברות מסודר היה בו רק קבר אחד.
קברה של פנינה הוא הקבר השיני בבית העלמין. לפני מועד הקבורה בני המשפחה וחברי המשפחה יצאו צפונה לכיוון הרי אילת לאתר מקום קבורה. הניפו קילשון באוויר ואיפה שהקלשון נחת שם חפרו את הקבר, מאחר שאז לא ידעו שצריך לחפור בצד מסוים חפרו איך שיצא, ברבות הימים פנו להוריה של פנינה אם ירצו לשנות זאת ולקבור אותה מחדש אך הם סרבו מחדש מאחר שלא יכלו לעמוד באותה סיטואציה שוב.
|
למחרת הלוויתה של פנינה זקן ביום שיני 14 באוקטובר 1957 הוציא שופט השלום בבאר שבע ציון אלוף, פקודת מעצר ל-15 כנגד החשוד ברצח יצחק משיח.
בהמשך הובא משיח לחקירה מוקדמת בפני השופט ציון אלוף. הוא הואשם באישומי רצח בכוונה תחילה של הילדה פנינה זקן ובניסיון לרצוח את שמחה סיסו. המשפט התנהל באולם התרבות באילת "בית פליפ מוריי" ששימש גם כבית קולנוע. הבניין קיים עד היום. בין העדים שהופיעו במהלך המשפט, אביה של הנרצחת שלמה זקן, בת דודתה שמחה סיסו שהייתה עדה לרצח ותיארה את השתלשלות הרצח. אחיה משה זקן. כן העיד מוריס בן זכאי חברו של הנאשם שהתגורר עימו בחדר באילת וסיפר כי ביום המקרה היה הנאשם שיכור כלוט והקיא כל העת והיה במצב דכאוני ורצון להתאבד בשל אהבה נכזבת לאשה באילת בין העדים היה הנאשם יצחק משיח שאמר בן השאר "לפי כל ההוכחות שישנם עשיתי מעשה אכזרי ואני מבקש מכבוד השופט להטיל עלי עונש מקסימלי". האווירה באולם בית המשפט ובסביבתו הייתה טעונה ומתוחה. תושבים צעקו כי יש להוציא להורג את יצחק משיח והשמיעו כלפיו גידופים ונאצות.
עזרא כהן מראשוני אילת, ממייסדי בית הספר שדה של החברה להגנת הטבע ופעיל שימור, מספר לי כי הוא מתכוון להוציא לאור בקרוב ספר על תולדות העיר אילת בשם "נושקת ים ומדבר" ולהקדיש בו פרק מיוחד על פרשת רצח הילדה פנינה זקן ."הכרתי את הנפשות הפועלות ואני בקיא בפרטי הפרשה" מספר לי עזרא. לדבריו והדברים כך הוא מבטיח יכללו בספרו. יצחק משיח היה טוב לב וישר דרך, אולם סבל רבות מאהבה נכזבת לאישה תושבת אילת הוא חשב שגילה את אהבת חיו אולם זו לא החזירה לו אהבה. הוא החל להשתכר ולאבד את עשתונותיו ומצבו הנפשי הידרדר. כך מספר לי עזרא כהן.
בהמשך עבר המשפט להתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים. סגן פרקליט המחוז ביקש מבית המשפט להורות על אשפוזו של הנאשם יצחק משיח בבית חולים לחולי נפש ואכן בינואר 1959 בית המשפט נענה לבקשה וקבע כי הנאשם אינו בר עונשין, כיוון שביצע את הפשעים בזמן שלא היה, שפוי בדעתו.
נורא מסקרן לדעת מה עלה בגורלו של יצחק משיח מאז. האם הוא חיי כיום אם כן הוא צריך להיות היום בגיל 86-87 לערך האם הקים משפחה?.
|
|