לפני כמה שנים טובות שמעתי את מרן הרב
עובדיה יוסף זצ"ל מדבר בלעג על מפלגת ה"בית היהודי". הלעג הופנה כלפי מידת היהדות המאפיינת את המפלגה המתחדשת בראשות
נפתלי בנט. הרב הגאון מדבר וברקע קולות בוז, שחוק, לעג וזלזול מצד תלמידי חכמים נוספים ששהו במחיצת הרב.
אומר את האמת, אנכי נחרדתי לשמע הדברים. הכיצד מהין גדול דור ותלמיד חכם לדבר כך על מפלגה הממשיכה דרכה של המפד"ל, מחדשת פניה ועל דגלה כל הסמלים ה"נכונים", בנושאי התיישבות, דת ומדינה וביטחון. הכיצד?...
חלפו שנים. היום אני מבין.
מתברר שהמפלגה הזו משנה פניה, מרחיבה שורותיה ופונה אל ציבור רחב, רחב הרבה יותר מהציונות הדתית - מגזר שהנו מעמודי התווך של המפלגה. הינו או היה, אינני יודע מה המצב כיום.
אלא שלהתרחבות הזו יש מחיר - נדידה אל מעבר לקווים האדומים האידיאולוגיים, האמוניים, התורניים ועוד. אינני יודע אל נכון מה חושב נפתלי בנט ובמה הוא מאמין. כמו כל פוליטיקאי הקלפים שמורים אצלו קרוב לחזה. זעיר פה זעיר שם - ב"ציוץ", במודעה על ה"קיר", בכתבה בעיתון, אנו נחשפים למשנה של האיש.
למען האמת, ניכר בו בנפתלי בנט שהוא רוצה להרחיב את השורות ועל-ידי כך להגיע לשלטון. זו כשלעצמה היא מטרה לגיטימית, אפילו ראויה, אלא שציבור מצביעיה המסורתיים של המפד"ל מוצא עצמו מתמודד פעם אחר פעם עם פשרות, עם פרגמטיזם ועם סטייה מחוקי התורה. ההתמודדות קשה, לעתים בלתי אפשרית.
חוויה כאובה במיוחד הייתה נכונה לי עת שחררה הממשלה בה היה בנט חבר שבעים וששה רוצחים ב"פעימות" כ"מחווה של רצון טוב" לארכי מחבל מחמוד עבאס ראש הרוצחים היושב בהסכמת המדינה ברמאללה, בעוד "מנהיגינו" מכתירים אותו בתואר נשיא.
כמה יהודים, עבדכם בכלל זה, קיימו פגישות מסודרות עם רוב חברי הסיעה במטרה למנוע את הפורענות. לא הצלחנו, "על זה לא מפרקים ממשלה" טענו שולי מועלם, מוטי יוגב,
זבולון כלפה, ועוד חברים חשובים בסיעה. מיוסרים היו, אובדי עצות היו, אך נחושים להמשיך, לבלוע את הצפרדע ולהמשיך.
וכעת, אנו מתבשרים שבנט חוצה קו אדום נוסף. מדובר בסוגיה ערכית, מוסרית, אמונית ותורנית ממנה אין היכול הציבור להתעלם, בוודאי אותו ציבור הנותן לו את בסיס תמיכתו הציבורית. המדובר בעמידתו האיתנה של בנט לצד יועצת תקשורת אותה הוא מעסיק, למרות היותה לסבית, כך על-פי הפרסומים, ומגדלת שני ילדים ביחד עם אישה אחרת עמה היא חולקת את חייה.
מה הבעיה תשאלו? גדולה ומהותית, אשיב. אם מפלגת
הבית היהודי היא ביתם של היהודים שהתורה היא חיים עבורם וחוקיה חוקיהם - כי אז לא ייתכן שבחלון הראווה של המפלגה יציב ראש ה"בית" "סמרטוט אדום" ובוהק המתריס בפני כל בני התורה – חוקיכם אינם חוקי, דרככם אינה דרכי.
נגד הבחורה הזו באופן אישי, אין לי דבר וחצי דבר. אלא שמתנהל בציבוריות הישראלית מאבק איתנים סביב הערכים והמוסר האמורים לאפיין את מדינת היהודים. גורמי שמאל קיצוני בצירוף גופים אנטי יהודיים ופוסט מודרניים דוחפים חזק לשבירת כל המוסכמות:
אין צורך בחתונה, ה"משפחה" הנורמטיבית (אב אם וילדים) הנה מושג ארכאי שזמנו עבר, אין הסטייה סטייה אלא נורמה לגיטימית אותה יש לכבד, מותר לתת לסוטים מהנורמה לאמץ ילדים, מותר לסוטים לקיים מצעדי תועבה ופריצות אגב רמיזות מיניות למכביר ברחובה של עיר, ציון בכלל זה.
מותר, מותר, מותר - רק כפייה אסור, בעיקר לא כפייה דתית, הדרה, הדתה ושאר זיבולים של הבורים ועמי הארצות הנאבקים בכל כוחם על-מנת לאיין את המדינה היהודית, לרוקנה מכל תוכן יהודי ולהופכה חלילה למדינת כל אזרחיה. שאיפת כל אלה היא לייצר מצב בו
אחמד טיבי, המהגרים הסודנים, פאטמה מטולכרם וכל המתנכר ליהדות ושונאה - יהיו שווים ליהודים, לבניה של הארץ הזו - בני אברהם יצחק ויעקב להם ניתנה על-ידי בורא עולם תורת משה וארץ הקודש.
רבותי ונכבדי נפתלי בנט - זה לא ילך!!
על הבית היהודי צריך לשמור. את ערכיו יש לכבד, את מורשת אבותיו יש לשמור מכל משמר, את תורתו יש לאהוב ואת ההלכה לקיים. אם אינכם מסוגלים, החליפו את השם ושנו את סדר היום והמצע. ברגעים אלה קשה ביותר למצוא הבדלים בין "הבית" לבין מפלגת הליכוד או פוליטיקאים שונים הנודדים לכל מקום שם ימצאו מנדט.
ולסיום, היום למדנו לדעת שהבג"ץ בדרך לבטל את חוק ההסדרה, בינתיים הורה להקפיאו ולא לפעול על-פיו.
מבחן נוסף מזמן בורא עולם ל"בית היהודי".
