התיק של שרה

ביבי צוטט כמי שאומר ששרה לא תסכים לשום עסקת טיעון בעניינה. אני דווקא מכבד מאוד את רוח הלחימה שלה. היא אינה מוותרת. אינה נסוגה. אבל מי המבוגר האחראי במשפחה? אפילו אם זו שרה עצמה - לא רצוי שינהגו על-פי תחושותיה כי מדובר בה. כפי שהרופא הטוב ביותר אינו מטפל בעצמו והפרקליט הגדול בדורו אינו מייצג את עצמו - כך גם שרה אינה צריכה להחליט בעניינה. זה א"ב. לפיכך הם צריכים לכנס מועצת משפחה ולומר לה כדברים האלה: נניח שד"ר אביחי מנדלבליט מציע לך לומר שכאשר השתמשת בכספים חשבת בתום לב כי את נוהגת כראוי. עתה, משהוברר לך כי טעית, את מוכנה להחזיר את הכסף תוך ציון שבזמן-אמת לא הייתה לך כוונה רעה. על יסוד זה תסכימו את והיועץ המשפטי למצוא סעיף אישים פלילי כמו הפרת אמונים, ואת תודי בו. תם ונשלם. מה החלופה? שאת תילחמי כלביאה בשתי ערכאות משפטיות לפחות. (הרי מישהו יערער, נכון?) ועדים ידברו בגנותך, ואת תגיבי ותתמודדי עם התקשורת שבחלקה הניכר לא תעמוד לצידך. חבל על חמש שנים. וכאן בא העיקר: את הרי חזקה וביבי מעריך מאוד את תבונתך, ומוחך צריך להיות פנוי לנהל את המאבק להגנתו. זה העיקר בעיני משפחתך והציבור, וזה לטובת המדינה שאתם כה מקריבים למענה. אז אל תכלי את כוחך במאבק שגם אם יצליח חשיבותו משנית. צריך אותך בחזית העיקרית. לפיכך בואי נסגור עניין בנושא שלך, ונצעד הלאה. חשבי רגע כשחמטאית נבונה, יש מצבים בהם מקריבים רגלי כדי לזכות בפרש, ופרש כדי לזכות בצריח, וצריח כדי לזכות במלכה, וזה מה שמתבקש ממך למען המשפחה - לשחק במשחק המלכים.