ההחלטה של הרשות הפלשתינית למשוך את בקשתה לצרף את "פלשתין" כחברה בארגון התיירות העולמי, התקבלה בזעם בשטחים, הרשות נימקה זאת בכך שהיא איננה רוצה לפגוע בתנופת הפעילות המדינית כעת, אך גורמים בכירים בפתח טוענים כי ההתקפלות הפלשתינית הייתה תוצאה של לחץ מסיבי של ממשל טראמפ על מחמוד עבאס שלא לפנות למוסדות הבינלאומיים ולנסות ליצור מראית עין מוגמרת של "מדינה פלשתינית וירטואלית" לפני ששמע את תוכנית השלום החדשה של הממשל.
אין ספק שהמדיניות של הרשות הפלשתינית ושל תנועת פתח מושפעת מאוד מהעמדה האמריקנית, יו"ר הרש"פ נוהג בזהירות ואיננו רוצה להרגיז את הממשל שמא ימשוך את ידו מהתהליך המדיני דבר שיחיש את קץ שלטונו של מחמוד עבאס. לכן, נוקט יו"ר הרש"פ מדיניות של "הליכה על הסף" מול הממשל בניסיון להשיג את מקסימום דרישותיו אך מבלי לשבור את הכלים.
מחמוד עבאס ו
בנימין נתניהו יפגשו בנפרד עם הנשיא טראמפ בשולי דיוני העצרת הכללית של האו"ם בניו-יורק. על-פי הערכות שונות הם ישמעו ממנו פרטים ראשונים על כוונות הממשל והתוכנית החדשה שהוא מגבש לשלום בין ישראל לפלשתינים, מה שהוא מכנה "עסקת המאה". עבאס מודאג מאוד, ממידע שהגיע לרש"פ מפי גורמים בבית הלבן,הנשיא טראמפ עומד להציע לצדדים תוכנית שהינה "פחות ממדינה פלשתינית אך יותר מממשל עצמי". ברש"פ מכנים את התוכנית הזו "אוטונומיה מורחבת".
נראה כי מממשל טראמפ נסוג מהעמדה האמריקנית המסורתית שתמכה בפתרון שתי המדינות, הוא איננו רוצה בעימות עם ממשלת ישראל ומעריך כי רה"מ בנימין נתניהו איננו יכול להעביר בקואליציה הנוכחית הסכמה להקמת מדינה פלשתינית עצמאית בקווי 67 שבירתה היא מזרח ירושלים. התוכנית האמריקנית החדשה מדברת על כך שישראל תעביר לרש"פ שטחים נוספים מאזורי C ו-B בגדה עם הקלות כלכליות משמעותיות אך מזרח ירושלים והעיר העתיקה ישארו בריבונות ישראל.
גורמים בחמאס מעריכים כי באופן פרדוכסלי המפתח לפיוס הפנים-פלשתיני נמצא בידיו של הנשיא טראמפ בגלל השפעתו הרבה על מחמוד עבאס. הנשיא טראמפ וישראל מתנגדים לכך שהרש"פ תשתף בשלטון את תנועת חמאס שנחשבת לארגון טרור. טראמפ הגדיר במו פיו את תנועת חמאס כ "ארגון טרור" בעת שנאם בפני מנהיגי ערב בוועידת ריאד. אולם, התרחיש הזה גם עלול להשתנות, אם הנשיא טראמפ יציע למחמוד עבאס את רעיון "האוטונומיה המורחבת", עלול הדבר ליצור משבר גדול ביחסים בין הרש"פ לבין הממשל האמריקני.
על-פי שר החוץ הפלשתיני ריאד אלמאלכי, הפלשתינים לעולם לא יסכימו לרעיון האוטונומיה ולהצעה שהיא פחות ממדינה פלשתינית בקווי 67. לכן, אם מחמוד עבאס יחוש שאין לפלשתינים "אופק מדיני", סביר שהוא יצטרך לנקוט באחת האפשרויות, לגלות גמישות ולזרום עם ההצעה האמריקנית ולנסות לשנותה תוך כדי תנועה או לחבור לתנועת חמאס וביחד עמה להתנגד בתוקף לתוכנית האמריקנית החדשה.
בינתיים מחמוד עבאס מנסה להרוויח זמן, הוא שיגר משלחת של תנועת פתח בראשות עזאם אלאחמד לשיחות עם המודיעין המצרי כדי לרצות את מצרים שדוחפת חזק לפיוס בין פתח לחמאס. תנועת חמאס כידררה את הכדור למגרשו של מחמוד עבאס כאשר הסכימה לדרישות של עבאס לגבי פירוק הוועדה לניהול ענייני עזה ומתן חופש פעולה לממשלת רמאללה לפעול בעזה, היא הפקידה את הסכמתה כ"פיקדון" בידי מצרים כדי להוכיח לה שיו"ר הרש"פ איננו מעוניין בפיוס ובחלוקת השלטון עם חמאס.
לכן, סביר להניח שמחמוד עבאס ימתין בהחלטתו בעניין הפיוס עם חמאס עד שישמע את פרטי התוכנית החדשה האמריקנית, רק אז יקבע את עמדתו הסופית. מבחינתו, יש גם יתרון בפיוס של פתח עם חמאס, הוא יוכל לדרוש את ביטול ההבנות של חמאס עם יריבו המר
מוחמד דחלאן מכיוון שהוא יו"ר תנועת פתח שגירש את מוחמד דחלאן משורות התנועה לפני כמה שנים.
עבאס ימתין ויראה, אם יתרשם שהנשיא טראמפ קובר עמוק באדמה את רעיון המדינה הפלשתינית העצמאית בקווי 67 שמזרח ירושלים היא בירתה, הוא יצטרך לקבל החלטה אסטרטגית וסביר להניח שיכנס את מוסדות פתח ואש"פ לדון בנושא ואף יבקש את המטריה של הליגה הערבית כדי לקבל גיבוי להחלטותיו.
הפיצול הפלשתיני בין הגדה לרצועה קיים כבר יותר מ10 שנים, 3 הסכמי פיוס נחתמו בין פתח לחמאס בתיווך מצרים אך הצדדים לא עמדו בהם. הציבור הפלשתיני בשטחים אדיש למגעי הפיוס, מבחינתו מדובר ב"ריב כסאות" על חלוקת עוגת השלטון, הוא איננו מאמין שיושג פיוס לאומי כלשהו לאורך זמן. מחמוד עבאס נמצא בפני החלטה אסטרטגית חשובה, כולם ממתינים למוצא פיו של הננשיא טראמפ ולהחלטת יו"ר הרש"פ, גם ישראל ממתינה.
