פריז 1967. ז'אן לוק גודאר, יוצר הקולנוע הצרפתי המוביל בדורו, נמצא בשלהי צילומי הסרט "הסינית", עם בת זוגו אן ויאז'מסקי, הצעירה ממנו ב-20 שנה, ודרך מבטה וקולה (וויס-אובר) בסרט אנו לומדים על גודאר.
ז'אן לוק גודאר (נולד 1930, חי עדיין) הוא במאי נערץ על-ידי הצרפתים וגם ע"י כלל שוחרי הקולנוע שרואים בזרם "הגל החדש" נקודת מפנה בקולנוע העולמי. הוא קנה את עולמו בסרט "עד כלות הנשימה" עם ז'אן פול בלמונדו. אך שינה כיוון עם שני סרטים נוספים: "הבוז", ו"הסינית".
הדמות הנשקפת לעיננו בסרט היא של במאי אובססיבי, נרגן, בעל אגו טריפ, השקוע בקונספט המהפכה, הרבולוציה. לא חשוב היכן, סין, פלשתין, אצל הכורדים, האינדיאנים, וכמובן, מרד הסטודנטים ב-1968. המון עם גודש את רחובות פריז, עדיין בלי לדעת למה ואיך. רק כאשר הפועלים מצטרפים לתמונה מתקבלת המהפכה האמיתית, הצודקת, לכאורה.
גודאר נסחף עם ההמון, רוצה להיות "אין" כמו הצעירים המפגינים וכבר רואה עצמו זקן. בנאום מול סטודנטים נחשפת דמותו האמיתית: אנטישמי, שונא יהודים ושונא ישראל. "היהודים של היום הם הנאצים של אתמול".
התמזל מזלו ונולד לתוך תקופה שביקשה לשנות סדרי בראשית, גם בקולנוע-זרם "הגל החדש". לדבריו, טריפו הוא "רומנטיקן", מתאים לסיפורי משרתות, אבל הוא, גודאר, המהפכן האמיתי. לבסוף הוא אף מציע לעשות סרט בשיטה דמוקרטית: כל יום כל הצוות מחליט מה יצלמו. הדבר גורם להוצאות מיותרות וסחבת בזמן, אבל גודאר נאלץ להיכנע לתכתיבים הדמוקרטים שהוא עצמו הטיף להם.
הפילוסופיה שלו מכתיבה את דרכו האמנותית. "רק לא להיות כמו כולם, לא להיות בורגני". בינתיים הוא סועד עם חבריו במסעדה יוקרתית...
גם ביחסיו עם אשתו היפה והצעירה ממנו ב-20 שנה מתגלה דמותו הצבועה. מי שמבקש חופש טוטלי מכבלים מקנא לאשתו ודורש ממנה ללכת אחריו בעיניים עצומות. אנחנו ממש נושמים לרווחה כאשר אן היפה והכנועה מראה סוף-סוף סימני התנגדות למשטר הטוטליטרי שלו ומחליטה לעזוב אותו.
מעניין גם יחסו לפסטיבל קאן. גודאר רוצה לבטל אותו לגמרי ומסתפק בזה שהוא בוטל בשנה זו 1968, עקב מהומות הסטודנטים ו"המהפכה". כיום זהו אחד הפסטיבלים הנחשבים.
יתכן שהשחקן לואי גארל מחקה את דמותו של גודאר כפי שהייתה במציאות. ואכן, הדמות היא לרוב בלתי נסבלת (גם בשל הפגם המכוון בהיגוי המילים). ואולי זו אחת הסיבות לכך שהעניין בסרט מידרדר והולך ככל שהדמות נעשית שלילית יותר . גם בסצנה המעניינת עם ברנרדו ברטולוצי כבמאי צעיר, גודאר יוצא נגדו ומשמיץ אותו (מתוך קנאה?).
