תודה רבה, אדוני היושב-ראש, מכובדיי כולם. האמת שהפיתוי לנהל דו-שיח עם חבר הכנסת סמוטריץ' הוא עצום, אבל הנושא הוא סניוריטי. אז הפעם אני אעמוד בפיתוי ואני מקווה שעוד תהיה לנו הזדמנות לשוחח על הכיבוד מאז ועד היום.
השיטה של הסניוריטי איננה אידיאלית, יש בה הרבה מאוד חסרונות - לצד הרבה מאוד יתרונות. אבל אין שיטה של בחירה של מוסדות שלטון שהיא אידיאלית, אין. מכובדיי חברי הכנסת יושבים כאן בעקבות שיטות בחירה שהן אינן אידיאליות, אף לא אחת מהן. כל מוסדות השלטון בוחרים בשיטה שהיא פחות או יותר מתאימה, שיטה שבה היתרונות עולים על החסרונות. ונדמה לי שלפי תפיסה שאין שום דבר אידיאלי, אז במאזן השיקולים שהוצג כאן בעד ונגד, נדמה לי שכף המאזניים נוטה לטובת שמירה על עקרון הסניוריטי. היתרונות חזקים יותר, מכריעים.
זאת שיטה שמתאימה למדינת ישראל ולתרבות שלה. היא מוכרת עוד מלפני קום המדינה: הרעיון של זקן השופטים היה כאן מ-1940 והסמכויות שלו הועברו לנשיא בית המשפט העליון. גם הרעיון של ותיק חברי הכנסת מוכר כתפיסה: אם הכנסת נבחרת ואין יושב-ראש אז זה ותיק חברי הכנסת.
יש הרבה הוראות בחוק בתי המשפט שבנסיבות מסוימות יש משמעות לזקן השופטים. ולכן אני חושבת שהחסרונות שהוצגו לא יכולים לתת לנו שיטה טובה יותר נכון להיום.
הוזכר כאן מינוי הרמטכ"ל, גברתי השרה. אני חושבת שהנושא של הצבא שונה לחלוטין מהנושא שלנו, וכבר שמענו חלק מהטיעונים בעניין. אבל עקרון היסוד של הצבא הוא איננו עיקרון של עצמאות ואי-תלות, ממש לא, נהפוך הוא - לא הייתי רוצה לראות צבא שאחד מעקרונות היסוד שלו זה עצמאות ואי-תלות. הצבא כפוף לממשלה, וכך צריך להיות. אבל העיקרון של מערכת השפיטה הוא כן עיקרון של אי-תלות ועצמאות - וחייבים לשמר את זה.
שמענו מפרופסור פרידמן את השאלה החשובה: למה זה פוליטיזציה אם הוועדה בוחרת ממילא את כולם? במה זה שונה לבחור את הנשיא? אני אענה. כשהוועדה בוחרת את כולם, היא בוחרת פעם אחת. זה אירוע חד-פעמי שמסתיים עם הבחירה, ומאותו רגע אין על השופט מרות זולת מרותו של הדין. הוא איננו כפוף, הוא איננו תלוי והוא עצמאי. אם הוא יישאר כפוף, בעצם הבחירה לא מסתיימת, ולכן העיקרון של העצמאות והאי-תלות לא ימומש.
ואני חייבת הערה לד"ר ביילין. אני אינני מכירה באופן אישי את השופט סולברג, אבל אני חושבת שברגע שהוועדה בחרה בו להיות שופט בבית המשפט העליון ומצאה אותו ראוי לכך, אז הוא ראוי גם להיות נשיא של בית המשפט העליון, כמו כל השופטים שנבחרו עד היום. כולם ראויים, והוועדה יודעת את זה.
עכשיו אני רוצה לטעון מעבר לכך. שמענו כאן על המושגים של נוהג חוקתי, ואני רוצה לטעון טענה משפטית: אני בדעה שהתגבש אצלנו מנהג חוקתי מחייב בנוגע לעקרון הסניוריטי, ולכן לוועדה לבחירת שופטים, עבורה המנהג של הסניוריטי הוא מנהג מחייב. זה נכון שהפסיקה של בית המשפט העליון רק קבעה את המבחנים, אבל לעניות דעתי המבחנים מתקיימים בנוגע ל...
שרת המשפטים
איילת שקד: הפסיקה לא קבעה מבחנים, היא קבעה רק דיון אגבי, לא בפסיקה.
סוזי נבות: צר לי, אבל אני מבינה את הפסיקה אחרת.
בצלאל סמוטריץ' (
הבית היהודי): בסדר, אפשר לשנות את זה בחוק אבל, זה לא מונע.
סוזי נבות: לטענתי לחוק הזה יש כאילו תוספת והתוספת היא המנהג הזה. זה מנהג שמשלים את עקרונות היסוד, כפי שהושלמו הרבה מאוד עקרונות יסוד במדינת ישראל. אני מקווה שלא נגיע לרגע שיהיה צורך לבית המשפט להכריע...
היו"ר
ניסן סלומינסקי: בית המשפט או הכנסת.
שרת המשפטים איילת שקד: אם בית המשפט יכריע, הכנסת תגיד את דברה.
בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי): גם אם יש נוהל אפשר לחוקק.
שרת המשפטים איילת שקד: זה לא דבר שצריך להשאיר להכרעת בית המשפט.
סוזי נבות: אני סבורה שמדובר בכלל חוקתי שמצטרף לאמור בחוק יסוד השפיטה. הכנסת כרשות מכוננת יכולה לסטות מן המנהג הזה, לשנות אותו במסגרת תיקון לחוק יסוד השפיטה, אם כך תחליט לעשות.
אני אסיים ואומר שלדעתי טוב לנו עם שיטת הסניוריטי, הסכנות הן גדולות יותר, ואני חושבת שהוועדה עושה עבודה מצוינת בבחירת שופטים והיא עושה עבודה מצוינת בבחירת הנשיא מעצם העובדה שהיא בוחרת את השופטים כאשר היא יודעת שכל אחד מהם ראוי להיות נשיא בעתיד.
אני אסיים ואני אומר שאם וכאשר תושלם החוקה של מדינת ישראל - אדוני יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת - וייקבעו במסגרתה גם הסמכויות בכל הנוגע לביקורת שיפוטית על חוקים, יהיה בהחלט מקום לחשיבה מחודשת בכל הנוגע לשיטה של בחירת השופטים ובייחוד לכל הנוגע להרכבים של הביקורת השיפוטית במדינת ישראל. תודה רבה.
