החורף עדיין לא הגיע, וכבר נגרמו נזקים מהגשם הראשון. היורה הופיע השבוע בחוזקה במספר מוקדים ברחבי הארץ כאשר הוא משאיר אחרי הפסקות חשמל, הצפות ונזקים לגוף ולרכוש. ברוב המקרים אין מדובר ב"כוח עליון", אלא ניתן לתבוע את האחראים לנזקים.
נזקי הצפה ורוחות
כמקובל, פוליסות ביטוח של דירות מכסות נזקי סערה, לרבות נזקי גשם, שלג, ברד, שיטפון ונזקי ברק. זאת, להבדיל מנזקים כתוצאה מחדירת מי גשם מבעד לתקרה או הקירות. לעומת זאת, פוליסות ביטוח סטנדרטיות של בתי עסק אינן כוללות פיצוי בגין נזקי סערה, אך ניתן להרחיבן.
עלות הפרמיה לנזקי טבע עומדת על 0.4% מסכום ביטוח המבנה. מומלץ לוודא, כי אכן הפוליסה כוללת כיסוי שכזה. מבוטחים רבים אינם מייחסים לכך חשיבות בשל נדירותם של נזקים אלה. אולם כאשר הדבר מתרחש - יכולים נזקי סערה לגרום להפסדים כבדים.
יש להניח, כי תתעורר מחלוקת עם חברת הביטוח מהי ההגדרה ל"סערה"/"שיטפון", כאשר חברת הביטוח תנסה להוכיח, כי אין להגדיר את האירוע ככזה. בתי המשפט אינם ממהרים לקבל את הפרשנויות הרחבות של חברות הביטוח בנסותן לדחות את תביעות המבוטחים.
בפוליסות ביטוח סטנדרטיות אין כיסוי לנזקי קרה - נזקים שנגרמו כתוצאה מפיצוצים בצנרת עקב קרה או מקפיאת מים בדודים. לכך ניתן למצוא פתרון במסגרת הכיסוי לנזקי צנרת. לחברת הביטוח יהיה קשה להוכיח, כי פיצוץ צנרת אירע דווקא כתוצאה מהקרה ולא כפיצוץ צנרת "רגיל". בכל מקרה, אם הלקוח רכש כיסוי עבור נזקי טבע, ובנוסף רכש כיסוי עבור נזקי צנרת - לא תהיה לחברת הביטוח אפשרות לחמוק מאחריות מפיצוי על פיצוצי צנרת.
חברות הביטוח אינן הכתובת היחידה. הרשויות המקומיות מחויבות לנקוט באמצעים סבירים על-מנת לדאוג לשלומם ובטחונם של המצויים בשטחים ציבוריים, אשר בשליטתן והחזקתן. זאת, לרבות איתור מפגעים ותחזוקה שוטפת. הרשויות גם אחראיות על מערכות תיעול וניקוז בתחומיהן, ומחויבות לפעול על-מנת שמערכות אלה יפעלו באופן תקין. בתי המשפט דחו, פעם אחר פעם, את נסיונן של הרשויות המקומיות לטעון, שהצפות הן "כוח עליון". בתי המשפט חזרו ופסקו, כי הרשות המקומית חייבת להיות ערוכה למצבי מזג אוויר חריג, מה גם שמקרי ההצפות נשנים מדי חורף, ואין הם בבחינת הפתעה בלתי צפויה.
על הרשות המקומית מוטלת חובה לשמור על הדרכים והמערכות שבבעלותה, לתחזק אותן ולדאוג לתקינותן. הרשות המקומית לא תוכל להסתתר בטענת "כוח עליון", אם יוכח, כי תחזוקה שוטפת עשויה הייתה למנוע את ההצפות והנזקים.
מעבר לכך, ניתן לבדוק הטלת אחריות על גורמים נוספים. באחד המקרים ביצעה נתיבי ישראל תיקונים בכבישים, וההצפות מילאו את הבורות והשקיעות שנוצרו בכביש. נהגים נקלעו לתאונות דרכים, בשל השקיעות בכביש שהתמלאו במים, אותן לא ראו בשל החושך והסערה. הוטלה על נתיבי ישראל אחריות בגין העדר שילוט מספיק.
נזקים מעצים שקרסו
במקרה כזה, ראשית יש לבדוק מי אחראי על העץ שקרס - האם הרשות המקומית או שמא אדם פרטי שהעץ מצוי בחצרו. אם העצים מצויים באחריותה של הרשות המקומית, יש להוכיח, כי זו הפרה את חובתה לתחזק את העצים, לגזום אותם ולוודא שישרדו בתנאי סערה. על הרשות להוכיח, שפעלה כראוי בתחזוקה של העצים, איתור עצים מועדים לקריסה וטיפול נכון בהם.
ההנחה היא, שהייתה רשלנות של הרשות המקומית, שהרי אין דרכו של עץ ליפול מעצמו. גם כאן, לא יועיל לרשות המקומית הניסיון להסתתר מאחורי טענת "כוח עליון", אם התובע יצליח להוכיח, שתחזוקה שוטפת עשויה הייתה למנוע את קריסת העצים והנזקים בעקבות כך.
אם העץ שקרס היה בחצר פרטית, יש לבדוק את אחריות בעליו, כמו גם אחריות ועד הבית המשותף, חברת האחזקה/הגננות, והאם רשלנותם גרמה לקריסת העץ. בכל אחד מהמקרים, אם נגרם הנזק במהלך עבודה, או בדרך אליה או ממנה, ניתן להתייחס אל האירוע כתאונת עבודה, ולתבוע גם את המוסד לביטוח לאומי בגין כך. פגיעה של עץ ברכב עשויה להיות מכוסה בביטוח המקיף לרכב.
נזקים מחפצים שעפו ברוח
הנפגע יכול להגיש תביעה נגד מי שהיה אחראי על החפצים בטענה שלא הותקנו כראוי או לא תוחזקו כראוי. כך למשל, סוכך של חנות שעף ברוח ופגע בהולך רגל. יש לבדוק את אחריות בעל החנות (שהיה צריך לדאוג לסגירת הסוכך בזמן סערה), אחריות יצרן הסוכך (אם הנזק נגרם מפגם בייצור) או אחריות מתקין הסוכך (אם הנזק נגרם בשל התקנה לא נכונה).
בעלי נכסים והמחזיקים בהם מחויבים לבצע פעולות למניעת נזקים מעין אלה, כדוגמת חיזוק אנטנות ודודי שמש, פינוי חפצים שאינם מוחזקים ועלולים ליפול ממקומות גבוהים (עציצים, אדניות) וכדומה. אדם שהניח עציץ במרפסת ביתו, וברוחות העזות הוא עף וגרם לנזקים - ישא באחריות למחדליו. קבלן הבונה באתר בנייה והותיר במקומות פתוחים חפצים כבדים, העלולים לעוף ברוחות עזות, עלול להימצא אחראי לנזקים.
נזקים מהפסקת חשמל
ברגיל, הפסקות חשמל אינן מכוסות בפוליסות הביטוח של תכולת הדירה. ישנם מקרים בהם תשא חברת חשמל באחריות לנזקים, לרבות נזקים למכשירי חשמל שניזוקו כתוצאה מהפסקות חשמל.
לצורך כך על תובע להוכיח, שחברת החשמל לא פעלה כראוי כדי למנוע את הנזק אותו יכולה הייתה למנוע. ניתן לטעון, כי שומה היה על חברת חשמל להיערך כראוי לאור הביקוש הצפוי לחשמל, ולמנוע קצרים והפסקות חשמל שנוצרו עקב ביקושי יתר. זוהי משימה לא פשוטה.
ההתנהלות מול חברות הביטוח
מיד לאחר הפגיעה יש לעדכן בדחיפות את חברת הביטוח או את סוכן הביטוח, ולהימנע מפעולות העלולות להקטין את גובה הפיצוי (למשל מבוטח שניסה לייבש שטיחים שניזוקו מהצפה, וגרם להם נזק בלתי הפיך, פוצה בסכום נמוך משמעותית מהנזק שנגרם לו).
חלה חובה לפעול באופן מיידי להציל רכוש וצמצום הנזק. חברת הביטוח לא תשלם על נזק שניתן היה למנוע או לצמצם באמצעים סבירים - כדוגמת הרמת חפצים מהרצפה, על-מנת שלא ייפגעו מהצפה. חשוב מאוד לצלם ולתעד מזוויות שונות ומרחקים שונים.
יש להציג בפני שמאי חברת הביטוח את כל הנתונים, לרבות התמונות והמסמכים. יש להימנע מהשלכת חפצים שניזוקו גם אם אינם ניתנים לתיקון. מה שנזרק ולא תועד - בדרך כלל לא יוכר כבר פיצוי על-ידי חברת הביטוח. רק אחרי תיעוד ובדיקת השמאי ואישורו לכך - ניתן להשליך את החפצים. ניתן להמציא לחברת הביטוח חוות דעת שמאי נגדית, אם חוות דעת השמאי מטעם חברת הביטוח נמוכה מדי. יש לשמור את כל החשבוניות והקבלות בגין תיקונים. יש להקפיד לבצע בכתב את כל ההתנהלות עם חברת הביטוח.
