- ג'ון מקיין הוא יו"ר ועדת השירותים המזוינים של הסנאט והיה מועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות בשנת 2008. הוא גם מבקר בולט של הנשיא דונלד טראמפ, לצד היותו אחד הפוליטיקאים המכובדים ביותר בארה"ב. השבוע פרסם ניו-יורק טיימס מאמר שכתב מקיין על האסטרטגיה הדרושה לארה"ב במזרח התיכון, ועיקרי הדברים מובאים כאן כלשונם.
ההתנגשות בין כוחות הביטחון העירקים לבין הכוחות הכורדים החודש סביב כירכוכ מדאיגים מאוד, בעיקר לאור הידידות ארוכת השנים בין ארה"ב לכורדים. התנגשות זאת מסמלת בעיה רחבה יותר. מעבר להצלחות טקטיות נוגד דאעש, לארה"ב עדיין אין אסטרטגיה מקיפה למזרח התיכון.
זוהי המורשת האומללה שהותיר
ברק אובמה לדונלד טראמפ. הקריאה של טראמפ לאסטרטגיה רחבה יותר כדי להתמודד עם השפעתה של אירן על המזרח התיכון מוכיחה, כי הממשל מכיר בבעיה של חוסר אסטרטגיה. מספר ימים לאחר אותו נאום דווח, כי מפקד משמרות המהפכה, קאסם סולימאני, היה קרוב לכירכוכ והוא שפיקד על המיליציות השיעיות, שסייעו לכוחות הביטחון העירקים לתקוף את עמדות הכורדים. כאשר הכוחות העירקים תקפו את העמדות הכורדיות, דווח שהדבר נעשה תוך שימוש בנשק אמריקני.
אין להסכים עם כך. ארה"ב חימשה את צבא עירק כדי שיילחם בדאעש, לא כדי שיתקוף את הכורדים שהם מבעלי בריתה החשובים של ארה"ב באזור. אני רוצה להבהיר זאת: אם ממשלת עירק לא תוכל לספק לכורדים את הביטחון, החופש וההזדמנויות שהם רוצים, ארה"ב תיאלץ לבחור בין המיליציות השיעיות לכורדים. אני בוחר בכורדים.
העימות בכירכוכ הוא תסמין של בעיה עמוקה יותר, ממנה ארה"ב התעלמה. הסדר האזורי במזרח התיכון מתמוטט במהירות. כוחה והשפעתה של ארה"ב הולך ופוחת, בשל הנסיגה האמריקנית מהאזור בשמונה השנים האחרונות. החלל שנוצר מתמלא על-ידי כוחות אנטי-אמריקנים.
הממשל הנוכחי, כמו הממשל הקודם, מתמקד כעת בהבסת דאעש, דבר שיריביה של ארה"ב מנצלים. בעירק, ארה"ב עדיין מתענגת על שחרור מוסול מידי דאעש. בינתיים אירן פועלת כדי לזרוע מחלוקות בעירק, כפי שניתן היה לראות בכירכוכ. היא מתמרנת בפוליטיקה העירקית נגד ארה"ב, ומשתמשת בבחירות של השנה הבאה כדי להניע את ההשפעה האמריקנית מחוץ לעירק.
בסוריה, משטרו של
בשאר אסד שנתמך על-ידי רוסיה, אירן, חיזבאללה ומגוון מיליציות, הצליח לכבוש בחזרה את מרבית שטחי המדינה. זה כולל שטחים במזרח סוריה אותם ארה"ב הגדירה כבעלי חשיבות אסטרטגית. עתידה של סוריה נקבע על-ידי הכוחות שעל הקרקע.
שלוחות אירניות הפרוסות באזור מאיימות על היציבות, על חופש השיט ועל השטחים של בעלות בריתה ושותפותיה של ארה"ב. אירן ממשיכה לנסות טילים בליסטיים, לאיים על שכנותיה ומשתמשת לרעה בהסרת הסנקציות. בעלות בריתנו הערביות שקועות במחלוקת דיפלומטית עם קטר, כאשר ישנם איומים חשובים יותר. ומעל כולם ניצבת רוסיה שמבססת את עצמה מחדש כמתווכת באזור, עוינת את האינטרסים האמריקנים וללא התחשבות בזכויות אדם ובאזרחים.
זוהי סדרה מורכבת ומבולבלת של בעיות. ארה"ב צריכה להבין שהמזרח התיכון הוא בעל חשיבות מכרעת לביטחון העולם ולכלכלה הגלובלית, מהם תרוויח ארה"ב. בינתיים, קבוצות אנטי-אמריקניות שונות מנסות להרחיק את ההשפעה האמריקנית מהאזור ולהפוך אותו מנוגד לאינטרסים ולערכים שלנו. הדבר נעשה באמצעות תמיכה בטרור ובמיליציות, חתרנות והפחדת ידידותינו, עקירת הדיפלומטיות והצבת טכנולוגיה צבאית שמקשה ומסכנת את הנוכחות האמריקנית.
אם נמשיך במסלול הנוכחי, נקום יום אחד ונגלה, כי ההשפעה האמריקנית נדחקה באחד האזורים החשובים בעולם. זו הסיבה שארה"ב צריכה לדאוג למה שקורה עכשיו במזרח התיכון. זו הסיבה שאנחנו צריכים לתמוך בידידותינו כמו הכורדים. וזוהי הסיבה, יותר מאי פעם, שאנו זקוקים לאסטרטגיה מעל הרמה הטקטית, ואשר תבחין בין הדחוף לחשוב.
