המלחמה על המרחב הציבורי הופכת מהותית, חשובה ואקטואלית יותר, מיום ליום. אם בעבר הביעו גורמים וקבוצות חרדיות מחאתם על פרסום מודעות "חושפניות" במרחב הציבורי שלהם, קרי, פרסום מודעות של דוגמניות (שצולמו, בדרך כלל, בבגדי שחיה חושפניים ו"בלתי צנועים"), בשכונותיהם שלהם ובמתחמים החרדים הסגורים, בדרך של תלישת וגם/או השחתת מודעות שכאלה, הרי מכאן ואילך התרחבה "המלחמה" והיא כוללת בחובה, תחומים חדשים ומרחבים ציבוריים נוספים, מלבד המרחבים ציבוריים שנתחמו עד כה למרחב ציבורי החרדי, גרידא.
אתמול, השחיתו גורמים עבריינים עלומים (ככל הנראה, גורמים המשתייכים למגזר החרדי) במרחב הציבורי, בדרך בגין, בירושלים, פניהן של שש מכוכבות הזכיינית "קשת"
יונית לוי ("חדשות 2"),
רותם סלע ו
קרן פלס ("הכוכב הבא"), עלמה זק,
שני כהן וליאת הרלב ("ארץ נ
הדרת"). פניהן של שש כוכבות אלה קולפו משני שלטי חוצות בדרך בגין, בירושלים.
יושם אל לב ויודגש, כי אין מדובר בצילומים של כוכבות הזכיינית "קשת", שפורסמו בפרהסיה וברשות הרבים באופן "בלתי צנוע", הבא לידי ביטוי בבגדים שלבשו הן או בחשיפת אברי גוף, המוצנעים, בדרך כלל. במקרה דידן, פורסמו מודעות קידום תוכניות טלוויזיה, האמור לעלות על המסך הקטן, מטעמה של הזכיינית "קשת", בקרוב מודעות הכוללות צילומי פנים (ופנים בלבד!) של כוכבי וכוכבות זכיינית זו. מישהו החליט, ככל הנראה, כי פרסום פני נשים, אינו מהווה פרסום "צנוע", לפי השקפת עולמו שלו. לכן פשוט קילף הוא פני הכוכבניות משלטי חוצות אלה.
כבר שנים ידוע ומקובל הדבר, בעיתונות החרדים ובפרסומים, המתפרסמים בקרב החברה הדתית, כי פניהן של נשים אינם מתפרסמים, כלל וכלל, בעיתונות החרדית. העיקרון של מה שקרוי "הדרת נשים" בחברה החילונית, אינו מוכר כהדרה של נשים, בחברה החרדית. בחברה חרדית זו מקובל העיקרון לפיו, לא רק "קול באישה ערווה" שהינו עיקרון הלכתי ידוע ומוכר, בהלכה היהודית אלא גם העיקרון של "פרסום פניה של אישה ברבים, מהווה מעשה ערווה".
עיקרון מטופש זה בכל הכבוד הראוי לא היה נפוץ, עד כה, בקהילות ישראל, לרבות בקרב הקהילות החרדיות. עם התגברות הקיצוניות בקרב המגזרים החרדים, לסוגיהם השונים, החלה להתפשט בהן, יותר ויותר, הגישה של הטלת חרמות והוספת איסורים שלא היו מקובלים בעבר בשום קהילה מקהילות ישראל, לרבות בקהילות החרדיות עצמן.
כפי שמובאים דברים בספרו המונומנטאלי של מורי ורבי, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, לשעבר, פרופ'
מנחם אלון המנוח, הרי מנהג יכול להתבטל הלכה וזאת בשני תנאים מצטברים. האחד כי מנהג זה נתפשט ברוב קהילות ישראל והשני כי אין מדובר במנהג שטות. ככל שאין מתקיימים שני תנאים מצטברים אלה, האחד בצד השני, הרי אין קיום למנהג שטות ואפילו שנתפשט הוא ברוב קהילות ישראל ובוודאי ובוודאי שאינו מבטל הלכה פסוקה.
במסגרת הטלת חרמות מחרמות שונות וקבלת איסורים מאיסורים שונים, בבחינת המצאת "יש מאין", נתפשט מנהג השטות של מחיקת וטשטוש פניהם של נשים, בצילומים המתפרסמים ברבים, בפרהסיה. כך יכולים הקוראים "הצנועים" של הירחונים החרדים, לקבל חומר רכילות חרדי מסונן היטב, אבל חלילה וחס, שתשזוף עינם, בירחונים אלה, דמויות נשים. ומה עושים אם באירוע ציבורי, זה או אחר, השתתפה לא עלינו אישה? אין בעיות, בכלל. לצורך כך המציאו יסוד הריטוש והמחיקה. עבודה טובה ויסודית של גרפיקאי או גרפיקאית חרדים. והופ דמותה של אותה אישה נעלמת מהצילום ומהמרחב הציבורי שבו צולמה היא, שומו שמים, ליד גברים חרדים, בעיקרם של דברים.
לא ניתן ואסור, בתכלית האיסור לעבור לסדר היום, על האירוע הנקודתי שאירע אתמול בדרך בגין, בירושלים וזאת מכמה סיבות. האחת אין מדובר במרחב ציבורי, בתוככי השכונות החרדיות, אלא עניין לנו במרחב ציבורי השייך לכלל ראש וראשונה לרוב החילוני. השנייה הקו החרדי של הדרת נשים הולך ומתרחב יותר ויותר. הולך וממשיך לחנוק. כעת, לא רק פרסום צילומי נשים הלבושות באופן "בלתי צנוע" ייאסר במרחב בציבורי. כעת ייאסר במרחב הציבורי מכאן ואילך, אם לא נגיב מהר ובתקיפות! גם כל פרסום של פניהן של נשים בפרהסיה ובשער בת רבים.
סגן ראש עיריית ירושלים עופר ברקוביץ, אמר אתמול, בתגובה לקילוף פני כוכבניות זכיינית "קשת", כי: "אינני מבין מי הם האנשים ההזויים האלה שרוצים לראות רק גברים בעולם הזה". עוד הוסיף ואמר הוא, כי: "מדובר על קיצוניים פורעי חוק, שמוציאים שם רע לבירת ישראל. לא נעמוד מהצד מול פעולות מהסוג הזה. לא נאפשר לאלימות ולקיצוניות לשלוט ברחובות. פניתי למפקד המחוז ונדרוש למצות הדין עם פורעי החוק ואני מאמין שכך יהיה".
ואכן, כן. יש למצות הדין נגד פורעים (ככל הנראה, חרדים אלה) ומהר מהר, מאוד, בדרך של איתורם והגשת כתבי אישום ודין מהיר בהם, בבתי המשפט. סעיף 196 לחוק העונשין, תשל"ז1977, שעניינו השחתת פני מקרקעין, קובע, כי: "המוריד, משחית או משמיד, במזיד וללא רשות כראוי, הודעה, מודעה או תעודה שהודבקו, או נועדו להיות מודבקים, אל בניין או במקום ציבורי על-פי דין או על-פי הוראת עובד הציבור, דינו מאסר שלושה חדשים".
אם לא נעמוד עד מהרה בפרץ ונוכיח, כמו גם נראה לפורעים (החרדים, ככל הנראה), כי הם אינם יכולים להשליט תפישות העולם החרדיות שלהם ובמרחב הציבורי השייך לכלל (ואינו מרחב ציבורי, חתום, סגור ומתוחם לשכונות החרדיות דווקא), הרי תתחיל "זליגה" של כפיית נורמות ואורחות חיים חרדיות, למרחב הציבורי הכללי. מרחב זה שייך רובו, ככולו לציבור החילוני. תפיסת עולם של הדרת נשים זרה זרה לחלוטין לחברה החילוני ולמרחב הציבורי הכללי. לכן, יש להגן על המרחב הציבורי הכללי, בכל מחיר ולמנוע משכונת גאולה לכפות אורחותיה בכל שכונות ירושלים, בפרט ובכל רחבי מדינת ישראל, בכלל.
