בזמן מלחמת וייטנאם, הפנטגון מסר לציבור האמריקני פרטים לא נכונים על-אודות הפגיעה באזרחים במדינה. הדבר הביא לשחיקת אמון הציבור במלחמה, ובסופו של דבר בתמיכה בה. כיום, צבא ארה"ב טוען, כי הוא למד את הלקח של מלחמה זו והבאות אחריה.
ארה"ב אומרת שהיא מיישמת מערכת משוכללת שמטרתה לצמצם כלל האפשר את הפגיעה באזרחים, כולל כלל "ודאות קרובה" מתקופתו של
ברק אובמה, לפיו יש להשיג ודאות כזאת לכך שאף אזרח לא ייפגע בתקיפה. האנליסטים בוחרים את היעד, מומחים שונים מבצעים הערכות לחישוב הזווית המדויקת שבה יש לתקוף, עורכי דין מעריכים את התוכנית, והפנטגון חושף כמה אזרחים נהרגו באופן בלתי נמנע.
כעת מסתבר שהכל אשליה, לפחות ברמה חלקית – טוען ניו-יורק טיימס במאמר המערכת שלו (24.11.17). בפעילויות שונות נהרגים יותר אזרחים ממה שהפנטגון מדווח. למעשה נוצרה מערכת שבה מרמים את כולם לגבי המחיר האמיתי של תקיפות אוויריות. לרוב מדובר במודיעין לא איכותי שמוביל לפגיעה באזרחים.
כך למשל בפעילותה נגד דאעש בעירק, טענה ארה"ב שאזרח אחד נהרג בכל 157 תקיפות אוויריות. לפי דוח של ניו-יורק טיימס, היחס האמיתי הוא אזרח אחד הרוג על כל חמש תקיפות אוויריות, יותר מפי 131 ממה שהפנטגון טען. בשל ההבדל הרב הזה טוענים כותבי הדוח, עזמאט חאן ואנאנד גופל, שהפעילות נגד דאעש היא הכי פחות שקופה בהיסטוריה המודרנית של ארה"ב.
הדוח של חאן וגופל מספק את המדגם השיטתי הראשון של התקיפות האוויריות בעירק מאז תחילת המבצע בשנת 2014. הם ביקרו בקרוב ל-150 אתרים של תקיפות אוויריות בצפון עירק לאחר נסיגת דאעש. הם ראיינו מאות עדים וניצולים, צילמו רסיסי פצצות ומיפו את ההרס באמצעות צילומי לווין. את המידע הם לקחו למומחים בבסיס ארה"ב בקטר.
הנרטיב של הדוח היה סיפורו הטרגי של באסים ראזו, שאשתו, בתו, אחיינו ואחיו נהרגו בתקיפה אווירית במוסול בשנת 2015. לפי צילומי ווידאו ורשומות, הקואליציה זיהתה בטעות שני מתחמים כמקומות לייצור מכוניות תופת של דאעש או כמרכזי פיקוד. לפני חשיפת המקרה, בצבא לא ידעו שמדובר באזרחים. כאשר ראזו ביקש פיצוי, הציעו לו 15,000 דולר.
לפי פרויקט "מחיר המלחמה" באוניברסיטת בראון, ההערכה היא ש-200,000 אזרחים נהרגו בתקיפות אוויריות באפגניסטן, פקיסטן ועירק משנת 2001. למרות שהחוק הבינלאומי מחייב צמצום פגיעה באזרחים, אי-אפשר למנוע את כל המקרים. אולם, מהדוח של חאן וגופל ניתן ללמוד, שארה"ב יכולה לעשות הרבה יותר לצמצום התופעה. לדבריהם, הם מצאו כישלון עקבי של הקואליציה בראשות ארה"ב לחקור טענות בנושא ולקיים תיעוד קביל.
היו מקרים שאזרחים נהרגו משום שהיו קרובים מדי למטרה של דאעש. רבים אחרים זוהו בטעות כמחבלים בשל מודיעין לא נכון. אולם רק לעיתים נדירות הצבא מודה בטעויותיו בנושא, או פועל כדי למנוע את הישנות המקרה.
במידה מסוימת העם האמריקני עיוור לפעילות זו, לאחר שבכירי הצבא והפוליטיקה הבטיחו שההתקפות הן מדויקות ורק מחבלים נהרגים. תפיסה זו הפכה לשלטת לאחר פרסום סרטונים של תקיפות ממלחמת המפרץ הראשונה, והתרחבה לאחר העלייה במספר תקיפות המזל"ט תחת ממשליהם של בוש הבן, אובמה וכעת טראמפ.
ניו-יורק טיימס מדגיש: גם עם נשק מדויק, תכנון זהיר ולוחמים מיומנים, במלחמה ייהרגו אזרחים. המנהיגים צריכים להיות כנים בנושא והעם האמריקני צריך להבין את העלות וההשלכות של פעולות צבאיות אלו. העלייה במספר התקיפות ומספר האזרחים ההרוגים, היא בעלת פוטנציאל להגברת הניכור של אותם אזרחים שארה"ב מנסה להציל. הלחימה נגד דאעש עוברת לערים צפופות, ו
דונלד טראמפ נתן למפקדים בשטח סמכות רבה יותר לקבל החלטות. פגיעה באזרחים הופעת לכלי לגיוס עבור ארגוני הטרור ופוגע בפעילות נגדם. על הקונגרס האמריקני מוטלת האחריות להבטיח את האמת והשקיפות על-ידי קיום דיונים ודרישה לתשובות, מסכם העיתון.
