שיינברג כמשל
לאחרונה עלתה לכותרות עסקת הטיעון שנרקמה עם המטרידן הסדרתי, המקובל המתחזה עזרא שיינברג.
למרבה הצער, שיינברג הוא לא השרלטן הראשון שבמסווה של מקובל הקים כת, שקיבצה סביבו אלפי מאמינים, גברים ונשים כאחד, ויש להניח שהוא גם לא האחרון.
כל הסממנים הצביעו על קיומה של כת - הרודנות של האיש וסמכותו הבלתי מעורערת, התלות המוחלטת שיצר בו מצד קהילת מאמיניו, ואיך לא, ניצול תלות זו וּמרותו למעשים מגונים בנשות הקהילה. זאת למרות שמדובר באיסור הלכתי חמור, שהיה אמוּר להדליק נורה אדומה בקרב הנשים שלא להיענות לגחמותיו הפסולות.
בנות יקרות, בפעם הבאה אל תפַתחו תלות והערצה עיוורת לשום דמות. וברגע שמנהיג דתי דורש מכן לעבור עבירה, זה תמרור ברור שמדובר ברב מתחזה. ובכלל, אחרי חשיפת הכתות חדשים לבקרים, הגיעה השעה לפַתח מוּדעות ציבורית למאפיינים שלהן ולהיות ערים לסכנה הטמונה בהן, ולהתרחק מהן ללא פשרות. ראו הוזהרתם.
נקמה במי?
מעבר להיבטים משפטיים, לא ברור לי מה מרוויחים הורים המסיתים את ילדיהם נגד ההורה השני. עליהם לדעת כי יותר משהם פוגעים בבן או בבת הזוג, הם פוגעים בילדיהם, שזקוקים לשני ההורים באותה מידה.
אי-אפשר להתעלם מאותם מקרים קיצוניים של התופעה, שבהם גברים גרושים רצחו את ילדיהם, שהיו במשמורת שלהם, כדי לנקום בגרושתם, בחינת "גם לי גם לָך לא יהיה". עד היכן מגיעה מידת הקנאה.
מדיטציה יהודית
חן חן ל
חנוך דאום על המדרשים הנאים מהגמרא, שהביא בטורו במוסף של המדינה. עונג לנשמה ולא רק בשבת.
עם זאת, שתי הערות עקרוניות לטור. האחת לכאורה בעידן הטכנולוגי, כשכל העבודות השוטפות בבית וּבמשרד נעשות בעיקרן בלחיצת כפתור, מתעוררת השאלה: מדוע הן אסורות בשבת? אלא בעצם השאלה טמונה התשובה. לא העבודות הקשות אסורות בשבת (מותר להזיז אפילו ארון). מה שההלכה אסרה בשבת זו עשיית מלאכה - כלומר יצירת דבר שלא היה לפני הפעולה, דוגמת הדלקת חשמל למגוון צורותיה, או הפעלת אנרגיה כמו התנעת מכונית, בדיוק כפי שה' חדל בשבת מבריאת העולם.
הערה שניה נוגעת להבדל שבין הלכה לאגדה. שבעים פנים לתורה מבחינת פרשנוּת האגדה והמדרש. אך ההלכה (בניגוד למנהגי העדות השונים) היא אחת וחד-משמעית, וּמחייבת את כל היהודים ללא הבדל מין, עדה והשקפה - וּבכלל זה, איך לא, הלכות שבת המלכה.
עונג השבת כיום מנוחה בא לידי ביטוי לא רק בשחרור מהשעבוד למסך, אלא לא פחות מהשעבוד המטריאלי בכלל, וּבנטילת פסק זמן משמעותי ממרוץ החיים המעיק, כשהאדם מתחבר לפנימיותו, לנשמתו, ליהדותו ולבוראו. למנוחת השבת נודעת תרומה אדירה גם לפריון העבודה. מדיטציה יהודית כבר אמרנו?
