70 שנה היה צריך העם בישראל להמתין עד שארה"ב, המעצמה הגדולה בעולם וידידתו הקרובה ביותר במשפחת העמים, תכיר רשמית בירושלים כבירת מדינת ישראל למרות שב-1995 חוקק הקונגרס חוק בדבר העברת השגרירות האמריקנית לירושלים שביצועו עוכב ע"י כל הנשיאים האמריקנים עד לנשיא טראמפ. העובדה שקיימת בשטח עשרות שנים קיבלה עתה גושפנקא רשמית מהמעצמה מספר 1 בעולם ואחריה יגיעו מדינות נוספות שיכירו בירושלים כבירת ישראל ויעבירו את השגרירויות שלהן אליה. הסיוט הפלשתיני מתממש מול עיניה המשתאות של הרש"פ ומול עיניהם רושפות השנאה של ארגוני הטרור ברצועת עזה, מבחינת תושבי השטחים מדובר בכישלון מהדהד של ההנהגה הפלשתינית, נאומו של טראמפ קיבל את הכינוי "הבטחת טראמפ" והם משווים אותו להצהרת בלפור ב-1917 בדבר הקמת בית לאומי יהודי בפלשתינה. מאה שנים של מאבק פלשתיני בציונות נגד הקמת מדינת ישראל הגיעו לציון דרך חשוב נוסף, הכרה של ארה"ב בירושלים כבירת מדינת ישראל ותבוסה מדינית לפלשתינים. המהלך של הנשיא טראמפ הכניס את הפלשתינים ואת העולם הערבי לעמדה קשה מאוד, המהלך האמריקני נתפס כצעד לבודד את נושא ירושלים מסוגיות הקבע של המשא-ומתן ולקבוע עובדה מוגמרת כי ירושלים המערבית הינה בירת ישראל ועתה יש לנהל משא-ומתן על חלקה המזרחי בלבד. הנשיא טראמפ ניהל את המהלך בזהירות, הבית הלבן שמר על עמימות והכין אט אט את הפלשתינים ומדינות ערב לרעיון,טראמפ גישש כדי לדעת עד כמה חזקה תהייה ההתנגדות הפלשתינית-ערבית למהלך, כשהבין שארה"ב יכולה להכיל את המחאה הצפויה התקשר אישית ליו"ר הרש"פ ולמנהיגי מדינות ערב המתונות כדי לבשר להם אישית על החלטתו כדי שלא יופתעו. הנשיא טראמפ קיים עקרונית את הבטחת הבחירות שלו והראה למנהיגי המזרח התיכון כי הוא יודע לעמוד במילתו. הנשא טראמפ גילה אומץ מדיני ששום נשיא אמריקני לפניו לא גילה בסוגיית הסכסוך הישראלי-פלשתיני, הוא התעלם מהאזהרות של מנהיגי מדינות ערב והמדינות האיסלאמיות והחליט ללכת עד הסוף במה שהוא מאמין בו.

הרש"פ בין הפטיש לסדן

מחמוד עבאס שהופתע מהמהלך האמריקני התעשת במהירות והתמסר למרתון טלפוני כדי לגייס את מנהיגי מדינות ערב ומנהיגים נוספים בעולם כדי לסייע לו לטרפד את המהלך של הנשיא טראמפ, במשימה הזו הוא הצליח, שרי החוץ של הליגה הערבית יתכנסו ביום שבת לישיבת חרום וביום ראשון הבא תתקיים ועידת חרום נוספת של נציגי ארגון ועידת העולם האיסלאמי לדון בהכרה האמריקנית בירושלים כבירת ישראל. יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס נמצא בין הפטיש לסדן ויכולת התמרון המדינית שלו מוגבלת, מחד-גיסא תלוי ועומד איום הממשל לסגור את משרד אש"ף בוושינגטון ומאידך-גיסא הקונגרס האמריקני אישר את החוק לקצץ את הסיוע הכספי לרש"פ אם תמשיך להעביר כספים למשפחות ה"שהידים" והאסירים הביטחוניים. עבאס תיאם עם מנהיג חמאס אסמעיל הניה פעילות מחאה עממית של "ימי זעם" נגד ישראל בשטחים אך הוא חושש מגלישה של האירועים מפעילות מחאה לפיגועי טרור דבר שיביא לבומרנג שיפגע במעמד הבינלאומי של הרש"פ כמי שנלחמת בטרור. עבאס הודיע כי יגייס את מועצה המרכזית של אש"ף לישיבת חרום וכי "תהליך השלום הסתיים וזכותו של העם הפלשתיני להתנגד בכל הדרכים כדי להשיב את זכויותיו". אולם בפועל, המצב בשטח שונה. על-פי גורמים בפתח, מנגנוני הביטחון של הרש"פ החלו לאסוף כלי נשק מפעילי פתח בגדה כדי שלא יסחפו בפעילות המחאה ויעברו מהפגנות לפיגועי ירי נגד כוחות צה"ל ונגד המתנחלים. בשלב הזה מחמוד עבאס רוצה "לשלוט בגובה הלהבות" אך ייתכן שהמגמה תשתנה בהמשך. התיאום הביטחוני עם ישראל נמשך בינתיים וגם המעצרים של פעילי חמאס בגדה ע"י מנגנוני הביטחון של הרש"פ, אבל הכל בערבון מוגבל. עבאס הודיע כי ארה"ב איבדה את תפקידה כנותנת חסות לתהליך השלום אך עדיין לא קיבל שום החלטה אופרטיבית בנושא, הוא רוצה את הגיבוי של מוסדות אש"פ.

תגובת מדינות ערב

ירדן, שהינה האפוטרופוס על המקומות הקדושים בירושלים על-פי הסכם השלום עמה, מובילה את הקו הנוקשה מול החלטת הנשיא טראמפ בעוד סעודיה ומצרים מגיבות באופן מאופק. הפלשתינים זועמים על מדינות ערב ובטוחים כי מדובר בקונספירציה מתואמת בינן לבין הנשיא טראמפ. גורם בכיר בפתח אומר כי הדיעה הרווחת בקרב מדינות ערב המתונות היא שמקור הצרות שלהן הוא העיסוק האינטנסיבי בבעיה הפלשתינית והמלחמות עם ישראל במקום לטפל בבעיותיהן הפנימיות, לכן, הן רוצות לנקום בפלשתינים ולחסל את הבעיה הפלשתינית ולהורידה מסדר היום למרות שבאופן רשמי הן יטענו בדיוק את ההפך מזה. הן מודיעות על תמיכה בבעיה הפלשתינית אך בסתר ליבן הן שונאות את הפלשתינים ומייחלות למפלתם. ההכרה אמריקנית בירושלים כבירת ישראל קשה לעיכול בעולם הערבי והא תביא לדחיית כל הרעיונות להתחיל בנורמליזציה בין מדינות ערב לישראל עם חידוש המשא-ומתן בין ישראל לפלשתינים. מבחינתו של מחמוד עבאס, הנשיא טראמפ ירה לעצמו ברגל והנחית "מכת מוות" על תוכניתו המדינית החדשה המכונה"עסקת המאה". הנשיא טראמפ אומר כי תוכניתו המדינית החדשה איננה צריכה להיפגע מהמהלך של הכרה בעובדה קיימת בשטח כבר 70 שנה אך הטיעון הזה חלש ונדחה על הסף ע"י הפלשתינים והעולם הערבי. בראש סדר היום של העולם הסוני המתון עומדת הבעיה האירנית ולא הבעיה הפלשתינית, גם מחמוד עבאס יודע זאת אך הוא מפעיל לחץ על מדינות ערב שיתייצבו לצידו מול הממשל. מחמוד עבאס יגיע לצומת ההכרעה בשבועיים הבאים כשיסתיימו כינוסי החרום בעולם הערבי והתמיכה הערבית בעמדה הפלשתינית תתחיל אט אט להתפוגג. ייתכן שהפלשתינים ימצאו את עצמם לבדם מתמודדים עם החלטת הממשל ואז הוא יצטרך להחליט כיצד לשמור על המומנטום של המאבק בנושא מעמדה של ירושלים והאם הוא נותן "אור ירוק" לאינתיפאדה חדשה נגד ישראל.