צילומי הלווין של מדינת ישראל שבין הירדן לים חושפים תמונה מדאיגה המוכיחה בבירור, כי ההתיישבות היהודית מרוכזת במתווה צר מאוד שעיקרו בשפלת החוף וחלק קטן ממנה, בנקודות בודדות, בשטחים שממערב לקו פרשת המים שממנו זורמים מי הנגר העילי אל הים. לעומת זאת גב ההר ומזרחה ממנו כמעט ריק מאוכלוסייה יהודית ועיקרו מורכב מישובים ערביים. המשמעות המעשית של התמונה העגומה הזו היא שחלום החזרה היהודית אל המולדת ההיסטורית עדיין לא הכה שורשים והוא תלוי על בלימה.
אוכלוסיית ישראל, כולל המתנחלים, מונה כיום כתשעה מיליון תושבים. אם נחסיר ממספר זה מיליון וחצי ערבים המדובר ב-7.5 מיליון יהודים. מכך ברור כי גם 400 אלף הישראלים הנאחזים בקרקע ההיסטורית שמעבר לקו הירוק מהווים פחות מ-5 אחוזים מאוכלוסיית היהודים.
כדי לקבע את מעמדו של העם היהודי בנחלת אבותיו לא יהיה זה ראוי שהמדינה תשב באפס מעשה. על-מנת להכות שורש עמוק ורחב באדמת הארץ הזו חייבת הממשלה לעשות מעשה המורכב ממספר שלבים שהחשוב שבהם הוא היאחזות רחבת היקף בגב ההר, מזרחה מקו פרשת המים עד לירדן ולים המלח. היאחזות כזו זקוקה לדרכים שבהם יוכלו לנוע בבטחה ובנוחות התושבים החדשים שיגיעו. דרך כזו ניתן לסלול על נתיבי הדרכים הקיימים במורד שממזרח לגב ההר מצפון לדרום, החל מג'נין ועד מבואות יריחו. אל הכביש החדש, המקביל לכביש 6, חשוב לחבר לנתיבי מערב-מזרח שיתקשרו אל כביש 6 ויובילו אל שפלת החוף. זה אף זה: כביש גב ההר יקל מאוד על עומסי התנועה במרחבי גוש-דן הפקוקים, כי חלק מהעומס יוטה לנתיבי התנועה במזרח. במשך הזמן ניתן לחבור גם אל נתיב מסילת הברזל הישן המוביל למצרים בתקווה שהשלום עדיין ישכון בינינו לבינם.
על-מנת למשוך תושבים לשטחים החדשים תצטרך המדינה להקצות להם קרקעות לבניית בתיהם. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא להעניק את הקרקעות בחינם ולחייב את המתנחלים שיגיעו לשאת חלק מסוים מעלויות הפיתוח והכשרת הקרקע. ברור שללא העלויות "הרצחניות" של הקרקע בגוש-דן תהיה עלות הבנייה זולה בהרבה מזו הנדרשת כיום במרכז. זה ועוד: כדי למשוך תושבים לבנות את ביתם בפאתי המזרח תוכל המדינה להעניק לתושבים הטבות מס משמעותיות, כפי שהיא נוהגת ביישובי הפריפריה הרחוקים ממרכז ישראל. מי שירוויח מן הפיתוח הזה יהיו כל יישובי הבקעה שהיו במעין מעמד של "נטושים" לכאורה. הגישה הנוחה מהירדן לנמלי הים התיכון תאפשר לחקלאים ביישובי הבקעה לפתח ולהרחיב את עסקיהם ולבסס את מעמדם הכלכלי.
רק כאשר יתם המבצע הלא פשוט אך האפשרי הזה, ומספר התושבים בגב ההר יגיע להיקף הכולל של האוכלוסייה היהודית במדינת ישראל, נוכל לומר בגאווה, כי "שיר ההתנחלות עדיין לא תם, הוא רק מתחיל" וכי סוף-סוף חזרנו אל כל הארץ המובטחת ועכשיו היא באמת שלנו.
