מוסיף והולך

יש ואני מתמלאת תהייה, האם המתיוונים של פעם, היו שוים בהתייוונותם לאלה של היום?ברמת השרון למשל, מתנהל ארגון תחת השם 'ישראל חופשית' ובין תורמיו המרכזיים נמצאת הקרן החדשה, כמובן. ובכן, ארגון זה איננו מוכן שברמת השרון תפעל ישיבה, בה לומדים אברכים. הם מבקשים להדיח אפילו את ראש העיר, שלא סגר עדיין את הישיבה. "לא הגיוני, אומרים אותם אנשים, שבעיר חילונית יהיה "כזה דבר"... מדוע זה העסק שלהם אם יש אנשים בעיר שמבקשים ללמוד תורה? להאזין להרצאות שניחוח של דבר תורה בתוכם? הם מפגינים, צורחים, "באנו בחג החנוכה לסלק את החושך ולדרוש את האור"... הלוא זה כל הסיפור של חנוכה, ניצחון החסידים לתורת השם על המתייוונים, אם כך, מדוע בפיהם מכונים ימים אלה "חג"? איך זה בדיוק, חגם. הרי היו צריכים לקרוע קריעה לאות אבלות, על החג שנחגג כבר 2181 שנים. כאשר קם בית חב"ד ברמת אביב לא רק הפגנות נערכו ולא רק עצומות נחתמו נגדם, אלא על השולחן הקטן שהוצב ברחוב בו מניחים את התפילין, כדי שמי שמעוניין יניח אותם, נזרקו מדי שבוע חתיכות נקניק חזיר! תושבים מהמקום היו מגיעים למקום, מפריעים ומנאצים. אבל בחורי הישיבה לא הרימו ידיים והמשיכו ב'פרצת' שלהם. ביישובים רבים לא הסכימו תושבים שיהיה מקווה טהרה, והיה צורך במלחמות רבות כדי שהעניין יתבצע, או שלבסוף לא יצא העניין אל הפועל. וזה מזכיר מעט את המתייוונים שביקשו להשכיח את התורה. חשמונאים א: "ויבנו המתיוונים גימנסיון כמשפט הגויים. ויעשו להם ערלה ויעזבו ברית קודש וייצמדו לגויים". חשמונאים ב: "בשמחה בנה יאסון גימנסיון ואת המפוארים שבבחורים הביא, ועד מעלה כזו הגיעה ההלניות ומידות הנוכרים פרצו, והכהנים חדלו להיות קנאים לעבודת המזבח, ביזו המקדש, והיו ממהרים אל ככר ההתאבקות וההופעות היו בעירום על כן משכו עורלתם". הכוהן הגדול חוניו איש ירא שמים לא היה לטעמם של המתיוונים והם קשרו עליו כדי להדיחו ממשרתו, והעמידו תחתיו אחרים שקנו משרתם. אחריו כיהן יאסון שעשה את הכל לייוונה של ירושלים. אחריו עלה מתייוון גדול יותר מנלאוס שהתיר לחילות הכיבוש לעשות את עבודתם הזרה בראש חוצות. ולא די היה בכך, הוא גם נתן לאנטיכוס מנחת-כיפורים את כלי הזהב הקדושים מבית המקדש.

גל אלימות

ואצלנו? הרי בכול יום ביומו מצטרפים עוד ועוד עניינים הזויים, כביכול על-פי חוק ועוד מבית המשפט העליון. האחרון שבהם, להחזיר את גופות המחבלים שרצחו יהודים למשפחותיהם, מבלי לקבל את גופות חיילנו. כנראה נזכרו במענקים שהעניק מנלאוס למלך היווני, ומדוע שיפגרו אחריו? חמיצות וקדרות ירדו על השמאל עם הכרזת נשיא ארצות הברית בהכרה בירושלים. איזו אכזבה לנוכח התנפצות התחזיות והאיומים של הפרשנים למיניהם, כי צפוי גל אלימות שטרם ידענו כמוהו. "משמאלני תחכמני" - על-פי עמדתם אני יכולה לדעת מה נכון וטוב עבור מדינתנו. הצדקנים האלה מדברים כבר 20 שנה על נתניהו שעמד במרפסת כאשר סוכן השב"כ חילק תמונות של רבין במדי אס.אס. אבל הם לא ראו את השלטים ולא שמעו את הקריאות "מוות לציונות", בהפגנת רוטשילד. הטהרנים האלה טוענים שחגיגות ה-70 למדינה, שיתקיימו בחג העצמאות, הן בזבוז משווע... יש עניים וחולים ונכים, הם טוענים. הכל נכון. אבל היכן הם היו כאשר שילמנו 11 מיליון שקלים כדי לחגוג לפרס יום הולדת 90? וכדי להביא את ההולל מהחדר הסגלגל אדון קלינטון, כדי שיברך את שמעון, וגם את ברברה סטרייסנד, כדי שתשיר, שניהם עלו למשלם המיסים מיליון שקלים... וכך אמר אז, "אין לי סבלנות להיסטוריה. אני עייף מן ההיסטוריה משום שזו אינה אלא אי-הבנה גמורה... העבר מעניין אותי כשלג דאשתקד, כולי מסור לעתיד... אין לך שגיאה גדולה יותר מאשר לימוד מן ההיסטוריה, אין דבר שניתן ללמוד ממנה". ואם הדליק פרס אי-פעם חנוכייה, לשם מה עשה זאת? אם ההיסטוריה היא אי-הבנה גמורה? כנראה שהוא וחבר ידידיו לא שמעו שעם שאין לו היסטוריה, גם עתיד לא יהיה לו...

חדלי כוח

אנו שומעים מדי יום תלונות על "הדתה", על השתלטות הדתיים בצה"ל, על כיסוי העיניים של יונתן רזאל, ונגד ערוץ 20. הייתכן שכך דיברו המתייוונים בארץ ישראל, כאשר פתחו בני מתתיהו במלחמה? חששו מאותם חסידים יראי ה'? כנראה שכן. אלה של היום חווים את אשר עבר על המתייוונים ששלטו בעם היהודי ולפתע מצאו עצמם מובסים, חדלי כוח מולם. האליטות של פעם, עשו הכל להתפרק מיהדותם ולהידמות ליוונים. אימצו את שמותיהם, דיברו בשפתם, למדו אומנויותיהם, איבדו את הדנ"א היהודי שלהם, ממש כפי שהיום איבדו זאת רבים, שאינם משלימים עם כך שהם אינם בשלטון. בבור של היום יש מהדרוקרים, מהכספיתים, מהאברמוביצ'ים, והם פועלים בכול החזיתות. פעם נגד ה"הדתה", ופעם נגד "מתנחלים מתפרעים", וכמובן נותני הטון לכול תחילתה של פרשיה כנגד מישהו ממפלגת השלטון, חוקרי המשטרה לעולם לא היו חוקרים את דוד ביטן אם היה בשמאל. אם נרענן את הזיכרון מעט, הרי כבר כשהתראיינו כמה מראשי השב"כ לשעבר, לפני מספר חודשים, הם הלינו על יו"ר הקואליציה שהעז לעשות את תפקידו, שהוא בין היתר לפקח על גופים כמו השב"כ ולבקר אותו. אז הם נזכרו בצ'ילה ובבריה"מ ששם היה מותר לאנשי השירות החשאי לסתום את הפה לנבחרים. לאחר מכן המריצו את חוקרי המשטרה כאשר התעמת דוד ביטן עם הורים שכולים. כמה חגגו עליו אז בארץ נהדרת, כמה קילסו אותו וביזו. ומדוע לו היה ביטן יו"ר השמאל, לא היה ציוץ כנגדו? אלעזר שטרן הטיח דברים בוטים מאוד כלפי ח"כ שולי מועלם אלמנת צה"ל באותו זמן וסירב להתנצל בפניה, לעומת ביטן שמיהר להתנצל, אבל לא תשמעו דבר נגד מי שב"מחנה הנכון". כאשר לחצים מופעלים על ישראל התקשורת בחגיגה אין סופית. לפני עשרים שנה בחג החנוכה הדליק נשיא ארה"ב ביל קלינטון נר חנוכה, היכן? בעזה. והדברים שנאמרו כשהמעצמה הגדולה הלכה עם הערבים הייתה 'מוסיף והולך' מבחינתם, ו'פוחת והולך' מבחינתנו. כאשר הדליק ראובן ריבלין לפני שנים עם אובמה חנוכייה בבית הלבן, אמר אובמה "אישרנו את ההבנה בין ישראלים לפלשתינים. התרגשתי מהמחויבות של ריבלין לשוויון וצדק". וריבלין אמר: "בחנוכייה יש את השמש, זה המנהיג אתה הנשיא אובמה, ואנחנו בטוחים שתראה לכול העולם איך ללכת אחרי האור"... האירועים האחרונים ממחישים את היד האלוקית המנווטת את המהלכים, ויוצרת מציאות שהיא לטובת ארץ ישראל. 'מוסיף והולך', שיידחה הרבה מן החושך.