ההיסטוריון מוסטפא עבאסי חקר את תולדות הקהילה המוסלמית בעיר בין 1841 ל-1914. עבאס הדגיש את העובדה שיש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית.
אבל, הוא קבע שהריבוי הטבעי המוסלמי היה איטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית. כבר בשנות ה-40 של המאה ה-19 היה מספר המוסלמים קטן ממספר היהודים. מספר היהודים גדל כתוצאה מהעליות לארץ של יהודים בעלי נתינות עות'מאנית ואזרחי מדינות זרות. עבאס קבע שהעיר "שינתה את פניה והמוסלמים איבדו את בכורתם בה. אומנם הייתה קבוצה של משפחות מוסלמיות שהחזיקו במשרות השלטוניות והמנהליות הבכירות בעיר כמו ראשות העירייה אבל צביונה של העיר חדל להיות מוסלמי- עות'מאני והקהילה היהודית ואף הנוצרית בנו בנייני פאר בעיר העתיקה ומחוצה לה והשתלטו על מרחבים גדולים".
השינויים הדמוגרפיים 1840 - 1914 על-פי עבאס:
השנה מוסלמים נוצרים יהודים סה"כ
1840 4,650 3,350 5,000 13,000
1870 6,500 4,500 11,000 22,000
1890 9,000 8,000 25,000 42,000
ההיסטוריון מרדכי אליאב חקר את תולדות הקהילה היהודית בעיר בין 1815 ל-1914. הוא חילק את מאה השנים הללו ל-3 תקופות:
- התקופה הראשונה, תקופת ההתחדשות:1815 - 1840 - מספר היהודים גדל מ-פחות מ-2,000 ל-5,500.
- התקופה השנייה,תקופת הצמיחה והגידול:1841 - 1880 - ירושלים היהודית גדלה פי 3 והגיעה מ-16,000. היהודים מנו כ-50% מכלל האוכלוסייה.
- התקופה השלישית, תקופת ההרחבה והביסוס:1881 - 1914 - ירושלים היהודית הרחיבה את גבולותיה, ביצרה את מעמדה, כלכלתה וחייה הפנימיים. ב-1914 היהודים מנו 45,000.
תוך 100 שנים גדל היישוב היהודי בירושלים פי 23. ב-1890 חיו בירושלים 42,500 תושבים והיהודים מנו 27,000, הנוצרים מנו 7,000 והמוסלמים 8,500.
בקיצור, להפגנות של הפלשתינים והמוסלמים נגד הכרזת טראמפ אין כל בסיס בעובדות. הם אינם יכולים לטעון שירושלים היא עיר מוסלמית. ירושלים הייתה מוסלמית כמה מאות שנים בלבד.
ירושלים הייתה יהודית למעלה מ-1,000 שנים בתקופה העתיקה ומ-1850 ועד היום היהודים הם הקבוצה הגדולה ביותר, כלומר למעלה מ-150 שנה.
