בחודשים האחרונים חלה עלייה במתיחות שבין ישראל ואירן, לאור חיזוק ההתבססות האירנית בסוריה. ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, תיאר זאת במילים: "יציאתו של דאעש מהווה כניסתה של אירן". עוד אמר נתניהו, שישראל צריכה לפעול בהתאם. הצורך בפעילות ישראלית נובע גם מהתגובה האמריקנית המוגבלת לתוקפנותה של אירן והלגיטימציה הרוסית להמשך תוקפנות זו. במאמר שפרסם במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון תת-אלוף (מיל') מיכאל הרצוג, הוא סוקר את ההתנגשות בין ישראל לאירן.
הרצוג, אחיו של ראש האופוזיציה
יצחק הרצוג, שירת שנים רבות בחיל המודיעין והשתתף בשיחות השלום בין ישראל לפלשתינים, ירדן וסוריה. הוא היה בין היתר מזכירו הצבאי של הרמטכ"ל
שאול מופז וראש המטה של שר הביטחון
אהוד ברק. שנים לאחר מכן, הרצוג היה עדיין מעורב בניסיונות להחיות את שיחות השלום בין ישראל לפלשתינים.
ארבע דאגות ישראליות מרכזיות
לדברי הרצוג, לישראל ישנן ארבע דאגות בנוגע להתבססות האירנית בסוריה. הדאגה הראשונה מתמקדת בניסיון להקים מסדרון יבשתי מאירן ועד הים התיכון, כאשר זרוע אחת של מסדרון מגיעה לישראל דרך סוריה, וזרוע אחרת מגיע לאזורים השיעים במדינות המפרץ. המסדרון הזה נועד להקמת מרחב רציף של השפעה אירנית, תוך התבססות על תומכיה של אירן במדינות האזור. מסדרון זה יאפשר לאירן להגביר את כוחה המדיני, הצבאי והכלכלי וגם לעזור יותר לשלוחותיה במרחב.
שנית, אירן מעוניינת בנוכחות צבאית וכלכלית ארוכת טווח בסוריה, באישור רשמי של משטר אסד. התוכניות הצבאיות של אירן כוללות בסיסים ימיים בחוף הים התיכון, בסיס חיל אוויר קרוב לדמשק ובסיס למיליציות האירניות ליד דמשק. באמצע נובמבר פורסמו תמונות של בסיס אירני שנבנה באזור קרוב לרמת הגולן, ובתחילת דצמבר פורסם, כי הבסיס הושמד בפעולה שיוחסה לישראל.
שלישית, אירן חותרת לפרוס באופן קבוע יחידה אירנית בסוריה, כחלק ממה שמכונה "ציר ההתנגדות". מדובר בכוח של תומכי המשטר הסורי, לוחמים אירנים ולוחמים שיעים של חיזבאללה, מיליציות עירקיות וגם יחידות אפגניות. לא ברור כמה זמן יחידות אלו יישארו בסוריה, כאשר אירן מתכוונת להקים מודל של חיזבאללה במדינה. לכך יש להוסיף שאירן מעודדת את המשטר הסורי לייסד כוח זה, כעזר לכוחות תומכי המשטר. רוסיה מצידה רוצה שיחידות אלו יהיו הבסיס לשיקום כוחו של משטר אסד, בעוד שאירן רואה בכוח זה כלי להמשך פעילותה נגד ישראל.
לבסוף, אירן מקדמת הקמת מפעלים צבאיים בסוריה, במיוחד מפעלים לייצור רקטות מדויקות. לפי הרצוג, ישראל רואה צעד זה כמהלך אסטרטגי ארוך טווח, כחלק מהפיכתה של סוריה לחזית נוספת במסגרת החיכוך בין ישראל לאירן.
ארה"ב ורוסיה לא מגיבות
חששות אלו באו לידי ביטוי מצדפוליטיקאים ישראלים. כך לאחרונה אמר שר הביטחון,
אביגדור ליברמן, שבכל עימות עתידי בצפון, ישראל לא תתמודד רק מול לבנון אלא גם מול סוריה. במצב כזה, אמר ליברמן, ישראל תיתקל בחיזבאללה ובארגון הדומה לו בסוריה ביחד עם צבא סורי משוקם. לכך יש להוסיף, שבישראל לא שוללים את האפשרות של תמיכת צבא לבנון בחיזבאללה בכל עימות עתידי, לאור העדויות האחרונות על הידוק היחסים ביניהם.
לדברי הרצוג, ישראל מבינה את האתגר הצפוי לה לא רק מפעולותיה של אירן, אלא גם מהעדר הפעילות של ארה"ב ורוסיה בנושא. למרות שממשל טראמפ תומך בפעילות הישראלית נגד אירן, יש כאלו בישראל ששואלים האם ארה"ב תפעל בעצמה נגד הפעילות האירנית באזור. יש הטוענים כי לאחר הבסת דאעש, השתנו סדר העדיפויות של ארה"ב באזור ופעילותה בסוריה תצומצם. עוד הוסיף הרצוג, כי יש בישראל כאלו שחושבים שארה"ב נטשה את סוריה לגחמותיה של רוסיה, תוך מזעור מעורבותה שלה.
רוסיה מצידה הצליחה דווקא לייצר דיאלוג מול ישראל, שהביא גם לביקור הראשון אי-פעם של שר ההגנה הרוסי בישראל. רוסיה מקבלת ומכבדת את עמדתה של ישראל בנוגע לסוריה ולא מגיבה על הדיווחים לתקיפות שביצעה, אלא אם מדובר במקרה שסיכן חיילים רוסיים וגם אז רק בשיחות פרטיות.
למרות זאת, מציין הרצוג, אין תמימות דעים בין ישראל לרוסיה לגבי תפקידה של אירן בסוריה. רוסיה עדיין זקוקה לעזרתה של אירן בסוריה ולא תנטוש את הברית איתה. רוסיה עשויה לנסות לרסן את השאיפות האירניות, מציין הרצוג, אך תעשה זאת באופן פרטי ומינימלי. למרות זאת, מדגיש הרצוג, רוסיה לא מרוצה מהקמת בסיסים אירניים קרוב לבסיסים שלה. כאן צריך לעקוב ולראות מה רוסיה תעשה בנושא.
איום על הנוף האסטרטגי
בסופו של דבר, מסכם הרצוג, החלל שאירן ממלאת לאחר הבסת דאעש מאיים על הנוף האסטרטגי של ישראל. אם התוואי הנוכחי יימשך, מזהיר הרצוג מפני התדרדרות המצב לעימות בין ישראל לאירן. מה שמעלה את הסיכון, הוא שלא ידוע מהן הקווים האדומים של אירן.
ארה"ב, רוסיה והקהילה הבינלאומית מעוניינים לייצב את סוריה, ולכן עליהן להבין שהעמקת נוכחותה של אירן במדינה רק מפריעה לכך. מעבר לכך אומר הרצוג, שהדבר יכול להביא להסלמה נוספת באזור במדינות אחרות. בגלל מעורבותה העמוקה של רוסיה, הפעילות למיתונה של אירן נמצא כעת באחריותה.
לדעת הרצוג, התמודדות עם תוכניותיה של אירן בסוריה, תהיה הרבה יותר יעילה אם גם ארה"ב תהיה מעורבת. ארה"ב מצידה צריכה לקבוע מדיניות אסטרטגית שתחסום את אירן, במקום שכל הנטל ייפול על ישראל. עדיין לא מאוחר מדי למנוע את התדרדרות המצב, מדגיש הרצוג, והדבר תלוי רק בארה"ב.
