ב-27.12.18 נכחתי באודיטוריום של מרכז
מנחם בגין, בכנס של "מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים", והקשבתי קשב רב לאדם שבעת ובעונה אחת מאוס וחשוב בעיני.
יאיר גולן.
חשוב, מפני שמייצג את הצמרת הפרוגרסיבית של צה"ל, זו שסרה למרותו של הסמול, של בג"ץ, של התקשורת, של הקרן לישראל חדשה, של אובמה. וכשזה מתאים ונוח, גם למרותם של נתניהו וליברמן. מאוס - לא צריך להסביר למה.
הוא אמר שם משפט חשוב, שמאשש תחושה שיש לרבים מאיתנו. בהתייחסו לאזור יהודה ושומרון אמר גולן שלצה"ל ישנה אחריות א ח ת (וכאן עשה תנועה שמסמלת "מעל"), והיא יצירת תנאים מיטביים בשטח לכל הסדר עתידי.
צה"ל הנורמלי, של אחרי מלחמת ששת הימים, הסתפק בשמירה על הביטחון ועל קידום חיי האזרחים. הדרג המדיני, המפא"יניקי, ראה את עצמו חופשי מצד אחד להבטיח "נסיגה משטחים תמורת שלום אמת" ומצד שני, לקבוע עובדות בשטח. עוד ב 67 הוקמו שתי התנחלויות, מבוא חורון ומחולה, כהאחזויות נח"ל. שלא לדבר על העברת בסיסי הדרכה של צה"ל ליו"ש, תוכנית אלון, סלילת כביש 90 וכביש 458. הזרם הפך לשיטפון עם עליית הליכוד לשלטון והוקמו עשרות יישובים.
צה"ל הפרוגרסיבי, של שדרות רוטשילד, רואה עצמו מחויב להסכמי אוסלו, ול"יצירת תנאים מייטביים בשטח לכל הסדר עתידי" (זאת למרות שמעולם לא התבקש לכך). פירוש רש"י: צה"ל, בניגוד לדרג המדיני, מחויב "מ ח ו י ב ו ת ע ל" לכך שתמשיך נסיגה מיהודה ושומרון. לכן, ה"מינהל האזרחי" של צה"ל אינו מונע בניה ערבית המנוגדת להסכמי אוסלו, הוא מונע פיתוח, אפילו ניטראלי, העשוי לפעול לטובת 400,000 היהודים הגרים שם, הוא מדכא בפועל את ההתיישבות היהודית על-ידי שיתוף פעולה עם עמותות הקרן החדשה בדווקנות קיצונית, תביעות משפטיות והריסות מבנים יהודיים. הוא מונע גישה לספרי הטאבו הירדניים, כדי למנוע רכישות.
צה"ל מדכא התארגנויות פוליטיות יהודיות. צה"ל לא מדכא התארגנויות פוליטיות ערביות.
כך קורה שטראמפ בעד יהודה ושומרון, ושגרירו פועל לביטול הגדרת השטח כשטח כבוש, נתניהו גם הוא בעד יהודה ושומרון, ליברמן גר ביהודה ושומרון. אבל הם נמנעים מלעשות כל צעד שירגיז את הריבון: והריבון הוא חונטה המורכבת מצה"ל, ממערכת המשפט, מעמותות הקרן החדשה ומהתקשורת.
אגב, זהו מודל שילטוני שלא ייעצר בקו הירוק, אלא נכנס וייכנס עוד פנימה. ברוח אמירתו של מרטין נימלר: זה יהיה מטורף לעצור אותו, אבל עוד יותר מטורף - לא לעצור אותו.
