לפני שנה פשטו כוחות גדולים של המשטרה על היישוב הבדווי טובא-זנגרייה השוכן מזרחית לראש פינה ועצרו כ-30 חברי כנופיה אלימה שהטילו במשך שנים את חתיתם על בעלי עסקים וחקלאים בכל רחבי הגליל העליון. הכנופיה הזו לא עסקה במעשי רצח. עיסוקה המרכזי היה גביית דמי-חסות, פרוטקשן בלע"ז. שיטת הפעולה הייתה פשוטה: בתחילה הם "באו בטוב" והציעו לספק שרותי שמירה תמורת תשלום. לכאורה הצעה עסקית לגיטימית. מי שהסכים לשלם אלפי שקלים קיבל מדבקה שעליה הודפס סמלם של השומרים. סירוב להסכים להצעה הוביל להצתות, כמו השריפה הגדולה שהוצתה במחסן חקלאי גדול ביסוד מעלה, השחתה של ציוד מכני לעבודות חקלאיות, הצתת רכבים של קבלני עבודות עפר, שחיטת צאן ובקר ועוד. בקיצור: נזקים בהיקף של מאות אלפי שקלים. מי שהבין את "הרמז" ידע אל מי לפנות כדי לקבל על עצמו את דין החסות.
שמה של כנופיית הסחטנים הזו עורר פחד מצפון הכנרת עד מטולה ועל כן כאשר דובר על כריתת הסכמים של "דמי שמירה" נאלצו הנכנעים לסחיטה לשלם תשלום חודשי שנע בין 2,000 שקל ל-15 אלף שקל, תלוי בהיקף הפעילות או בגודל העסק. כיוון שראשי הכנופיה הכירו את השטח היטב הם הצליחו במשך השנים לצבור לעצמם מאגר מזומן של מיליונים, שעליו הייתה פרנסתם. כעיסוק צדדי נהגו חברי הכנופיה גם לגנוב כלי רכב יוקרתיים, לפרקם לחלקי חילוף או למכור אותם בשלמותם לתושבי יהודה ושומרון.
כנראה ששיטת איסוף המודיעין של הכנופיה הסחטנית הייתה יעילה, ולכן הצליח ראש הכנופיה להימלט ליריחו לפני הפשיטה המשטרתית. אולם כעבור זמן קצר הצליחה המשטרה לחשוף את מקום מחבואו וגם הוא נעצר. אולם ראו זה פלא, רק שנה חלפה ושוב פרצה המגיפה ועסקים התחילו לעלות באש. כנראה שקם דור חדש שביקש להתפרנס מעסקי החסות המכניסים הון.
כל מי שעיניו בראשו חייב להבין כי משטרת ישראל אינה עוסקת רק בחקירת מוקדי שחיתות, שוחד והפרת אמונים, חקירה הזוכה לכותרות ראשיות בתקשורת. המשטרה עוסקת גם בפענוח מעשי רצח וחיסול חשבונות בעולם התחתון. אבל המשטרה, הפרוסה על פני כל שטח ישראל, חייבת לעסוק גם בבלימת התופעה של גביית דמי חסות המתפשטת גם למרחבי הנגב ואפילו בקעת הירדן, כמעט בכל מקום שבו קיימים ישובים בדווים בקרבת ישובים יהודים שתושביהם עובדים לפרנסתם. אם לא תיבלם התופעה המסוכנת הזו סביר להניח כי לסוחטים דמי חסות באיומים יחברו גם ארגוני פשיעה של יהודים, כי בכל מקום שמצוי בו כסף-קל ידם מושטת למלקוח. ואולי הנתיב הפלילי הזה יהיה הצעד הראשון לחיי שיתוף ודו-קיום בין יהודים לערבים.