השריפות בדרום קליפורניה, אילצו אלפי תושבים להתפנות מבתיהם. מספר גבוה יותר של אנשים נמלטו מהוריקנים שפגעו בטקסס ובפלורידה. במדיה החברתית העלו תמונות של מכ"ם מטוסים המציג את הימלטות האנשים מפלורידה. תמונה זו העלתה את השאלה, מה היה קורה אם הדבר היה מתרחש באזור אחר בעולם, ולא היו מסכימים לתת מקלט לאותם תושבים?
להערכת מומחים שונים, עד אמצע המאה הנוכחית שינויי האקלים צפויים להביא לעקירתם של 300-150 מיליון בני אדם. אם יהיה מדובר בקבוצה אחת, היא תהיה המדינה הרביעית בגודלה בעולם, עם אוכלוסייה השווה כמעט לזו של ארה"ב.
עם זאת, מציין מכון ראנד, אף מדינה בפרט או הקהילה הבינלאומית בכללותה, לא מוכנה לחלוטין לתמוך במעמד החדש של "פליטי האקלים". התופעה מתרחשת כבר היום. כל שנה תהליך המדבור במקסיקו (תהליך שבו האדמה מאבדת את יעילותה כקרקע חקלאית והופכת למדבר) מאלצת 700,000 בני אדם לעקור מבתיהם. ציקלונים אילצו אלפים מתושבי טובאלו שבאוקיינוס השקט, להגר לאזורים אחרים. מומחים מסכימים כי בצורת ממושכת מאיצה את מלחמת האזרחים בסוריה ומעלה את שיעור הפליטים.
בשנים 2015-2008, כ-26.4 מיליון בני אדם עקרו מבתיהם מדי שנה בשל אסונות טבע הקשורים למזג האוויר, כך לפי האו"ם. המדע של שינויי האקלים, מצביע על החמרה במגמה זו. עם כל עלייה של מעלה אחת בטמפרטורה, ישנה עלייה בלחות באוויר, דבר שמחזק סופות. מפלס המים צפוי לעלות ב-90 ס"מ עד שנת 2100, דבר שיביא לשקיעתם של אזורי חוף ואיים מיושבים.
האיים באוקיינוס השקט הם פגיעים יותר, כמו גם 410 ערים בארה"ב ועוד ערים בעולם כולו כולל אמסטרדם, המבורג, ליסבון ומומבאי. העלייה בטמפרטורות, לפי מכון ראנד, יכולה להפוך חלקים במערב אסיה ללא ראויים ליישוב. שינויי האקלים ישפיעו על רוב תושבי העולם, אך התושבים העניים במדינות המתפתחות יושפעו בצורה החמורה ביותר. מזג אוויר קיצוני ומחלות טרופיות פוגעים קשות באנשים אלו. הם סובלים מתת-תזונה, מיעוט המשאבים ותנאי דיור לקויים, מעלה את הסבירות שיעקרו מבתיהם.
הקהילה הבינלאומית לא מכירה באותם פליטי אקלים, וגם אין להם הגדרה מסודרת. לפי חוק הפליטים הבינלאומי, פליטי אקלים לא נחשבים כפליטים. לכן, הם אינם זכאים לאף אחת מההגנות שזכאים לו פליטים חוקיים. בנוסף, לא קיימים הסכמים גלובליים המסייעים למיליוני אנשים שעקרו מבתיהם בשל מזג האוויר.
לפי האמנה בדבר מעמדם של פליטים, פליט הוא מישהו שאינו מסוגל או איננו רוצה לחזור לארצו בשל חשש מרדיפות מטעמי גזע, דת, לאום, חברות בקבוצה חברתית מסוימת או דעה פוליטית. האמנה מחייבת את המדינות השונות לספק פליטים סיוע משפטי, מסמכים שונים ואף אפשרות להתאזרחות. האמנה גם פועלת נגד התעמרות והתעללות בפליטים, והחזרתם לארץ מוצאם.
האמנה נחתמה בשנות ה-50 ועודכנה בשנות ה-60. לאור הזמן שעבר והשינויים בשטח, ממשלות וארגונים כמו האו"ם צריכים לשקול שינויים באמנה שיביאו להכרה בפליטי האקלים כפליטים. השינויים יכולים להתבצע במה שיכונה "צדק אקלימי", מאחר ששינויי האקלים הוא עניין חברתי.
בסופו של דבר, המדינות העשירות הן תרמו יותר להתחממות הגלובלית, בעוד שהמדינות העניות הן שבעיקר סובלות מכך. לאור זאת, יש שחושבים שככל שהמדינה יותר אחראית לפליטת גזי חממה, כך היא צריכה לקבל יותר פליטים. אפשרות אחרת היא, לתרום לקרן שתטפל בפליטים וביישובם מחדש.
אחד האתגרים הקשים בנושא, מציין המכון, הוא הגדרתו של פליט אקלים. מההיסטוריה ניתן ללמוד, כי מדינות שונות הגיבו בצורה שונה לכניסת פליטים. יש כאלו המקבלות את פניהם, בעוד שאחרות מכניסות אותם למחנות מעצר או מונעים מתן סיוע. יש מדינות שמכניסות פליטים בצורה סלקטיבית, כאשר הן בוחרות בצעירים והיעילים, במקום הקשישים, החולים והילדים. מדיניות עולמית בנושא, תוכל לסייע בקביעת קווים מנחים ומניעת בלבול.
משא-ומתן על הסכמים בינלאומיים יכולים להימשך שנים רבות. לטווח הקצר, ארה"ב יכולה להציע הגנה זמנית לפליטי האקלים שכבר נמצאים בשטחה. תוכניות סיוע ממשלתיות וארגונים לא ממשלתיים, צריכים להגדיל את התמיכה בארגוני סיוע לפליטים ולהבטיח שחלק מהסיוע יגיע לפליטי האקלים.
בנוסף המדינות שעדיין לא חתמו על אמנת הפליטים של האו"ם, צריכות להצטרף לאמנה. זה כולל מדינות מתפתחות בדרום אסיה ובמזרח התיכון. מדינות אלו פגיעות במיוחד לשינויי האקלים, ויש אצלן כבר מספר רב של פליטים. מאחר שרוב האנשים יעברו למדינות השכנות, חיוני שמדינות אלו ישתפו פעולה בנושא.
המכון מסכם באומרו, כי נושא האקלים הוא אתגר בקנה מידה שונה ממה שהאנושות התמודדה בעבר. עד סוף המאה, שינויי האקלים צפויים לעקור יותר אנשים ממה שקרה במהלך מלחמת העולם השנייה, אז עקרו 60 מיליון בני אדם ברחבי אירופה. משבר ההגירה לאירופה בשנת 2015 הביא למעל מיליון פליטים ומהגרים. כדי לטפל ביעילות בזרימה כה רבה של אנשים בעתיד, הקהילה העולמית צריכה לפעול בהקדם.
