מיסה לשנה חדשה

ביום ב' בתאריך 8.1.2018 נכחתי במיסה לשנה החדשה של הכנסייה האשורית-סורית אורתודוקסית. מבנה הכנסייה, אשר נבנתה במאה ה-12, קטן. על קירותיו מספר איקונות וכן ציור קיר גדול של הסעודה האחרונה. הכנסייה נקראת גם כנסיית הסעודה האחרונה. כמו-כן כנסיית סנט מרק, על שמו של מרקוס המבשר, שעל-פי הבשורה הנוצרית מיוחסת לו הבשורה על-פי מרקוס, הבשורה השנייה מתוך ארבע הבשורות בברית החדשה. מיקומה של הכנסייה, למעוניינים לבקר, ברחוב אררט בצמוד לרובע הארמני שבעיר העתיקה בירושלים. הכנסייה בנויה מאבני אבן גדולות וחשופות, פשוטה בעיצובה, והמראה מעניק לשוהים בה את תחושת ימי הביניים. טקס המיסה החל בשעה תשע בבוקר, כאשר מרבית בני הקהילה הקטנה הזאת במדינת ישראל הגיעו למבנה הכנסייה הקטן. הטקס כלל תפילות רבות אשר הושמעו לחברי הכנסייה בערבית. במהלך הטכקס צעדו ראשי הכנסייה על כל מלבושיהם וסמליהם בתוך הכנסייה. לאחר מכן הבעירו אש בתוך הכנסייה כאשר הקהל מצטרף לתפילה בשירי דת שונים. ניתן לראות כי כמעט כל חברי הקהילה משתתפים בטקס, ושרים את כל התפילות מתוך אמונה מלאה ובהדרת קודש.

הכנסייה האשורית סורית האורתודוקסית

דרכה של הכנסייה החלה בטענה כי מרים אמו של ישו אינה יולדת של האל אלה אמו של המשיח בלבד. בשל דעתו, נסטוריוס, שהיה זה שטען את הטיעון הנ"ל ועוד טיעונים שונים, נודה מהכנסייה הביזנטית בשנת 431 לספירה. באותה תקופה התנהלו מאבקי שליטה בין האימפריה הביזנטית והאימפריה הפרסית ועל כן נסטוריוס קיבל מייד את תמיכתם של מלכי פרס באותו זמן הכל במטרה להחליש את השלטון הביזנטי. בגלל נידויו וכן בשל התמיכה הפרסית בו הוא מייסד את הכנסייה המדוברת ומכריז על פרישה ועצמאות מהכנסייה ומהפטריארכיה באנטיוכיה. על הכנסייה מיד נפרשת החסות הפרסית אשר גם מגבה את פעילותה, כל זאת בכדי לפגוע בשלטון הביזנטי - יריבם באותה תקופה. הכנסייה האשורית נחלשת בן השנים 610-628 כל זאת בגלל המלחמות הרבות שהתרחשו בין הביזנטים לפרסים. הכנסייה האשורית עסקה שנים רבות בפעילות מיסיונרית רבה ופעילותה הגיעה עד הודו, סין, טיבט, וסמרקנד שבאוזבקיסטן כיום (כדאי לבקר בסמרקנד, אחת הערים המוסלמיות המרשימות ביותר שראיתי בעשרות השנים האחרונות. מלאת מסגדים ומדרשות צבעוניות ומרשימות). המיסיונריות של הכנסייה גלשה לתימן ועוד. במאה ה-15, בגלל עימות שהתנהל על הזכות למנות פטריארך, הכנסייה האשורית מתקוממת על כך ומקימה את הכנסייה הכשדית. בסוף מלחמת העולם הראשונה אנשי הכנסייה האשורית מורדים בשלטון העותומאני בטורקיה אך נכשלים במרד. אנשי הכנסייה בורחים מטורקיה לכיוון עירק. בשנת 1933, בתום שלטון המנדט הבריטי בעירק נטבחים רבים ממאמיני הכנסייה האשורית בעירק אשר מקבלת עצמאות. אנשי הכנסייה נמלטים לכיוון קפריסין ומשם מרביתם מהגרים לארה"ב. מקצתם, כמה עשרות בלבד, בורחים לכיוון ארץ ישראל ומתמקמים בירושלים ובעיר רמלה. בראשותה של הכנסייה האשורית כיום עומד פטריארך שמקום מושבו בארצות הברית בעיר שיקגו .