האיש החזק בפולין איננו נשיאה, Andrzej Duda, בעברו הקרוב איש הספסלים האחוריים של הפרלמנט האירופי, ולא ראש הממשלה, Mateusz Morawiecki, עד לא זה מכבר שר האוצר האליטיסטי הצעיר בממשלת הגברת באטה ז'ידלו העממית. האיש החזק, ממליך המלכים ונווט המסע הלאומני ה שתכליתו להפוך את המדינה הוותיקה עשירת ההיסטוריה "לפולין הגדולה שוב", הוא Jaroslaw Kaczynski.
מדינות לא מנהלות משא-ומתן אתו. הוא רק חבר בודד בסיים הפולני. בעבר היה ראש ממשלה, (2006-2007), מינוי של אחיו תאומו הזהה Lech Kaczyński. שכיהן כנשיא עד למותו בתאונת מטוסים מסתורית בשנת 20010. התאומים היו ראשי המפלגה "חוק ומשפק (PiS), השלטת היום בפולניה, לא בזכות הרוב הפרלמנטרי שלה אלא בזכות היותה המפלגה היותר גדולה במדינה (קרוב ל40% מן האלקטורט).
אינני רושם את הפרטים האלה כחובב טריוויה. פולין של היום, המחוקקת חוק המתעל את הזיכרון לתוך דפוסים לאומניים נוקשים, המבטיחים את עליונות הנראטיב הקתולי הלאומני שלה והשומר על מיצובה כקרבן של הנאציזם ולא כמשתפת פעולה מרצון או מאונס, עד שאסור בחוק להשתמש במילון היכול להתפרש כמילון של האשמה, היא נושא ישראלי, מפני שהיא נושא יהודי. צריך על כן לדעת קצת יותר על פולין, זו, שהעיתונות אומרת לנו עליה כי ממשלתנו ממנהלת עמה משא-ומתן לשם ריכוך עמדתה ביחס לחוק הזיכרון שהיא קיבלה בבית התחתון שלה.
ממשלות מנהלות משא-ומתן עם ממשלות, לא עם ראשי מפלגה. קאצ'ינסקי הוא הכוח הדוחף את פולין אל גדולתה המיתולוגית. הוא שולט במפלגת השלטון. הוא נכון להעניק לפולנים תנאים חברתיים הקרובים לתורות סוציאליסטיות, המכוונים להיטיב עם מעמד הביניים, ולחוקק חוקים המעמידים אולטרה נציונליסטים המעניקים לעם שליטה על מערכת המשפט. הוא האיש הרואה בחברות פולין באיחוד האירופי ברכה כלכלית לשעתה והמרביץ בעם תורה של זלזול בערכים של הנאורות האירופית, של הפוליטקאלי קורקטנס שלה, של גישתה הרופסת פרי ליברליזם שאבד עליו הכלח. יחסו לפליטים, בעיקר ליוצאי ארצות האיסלאם איננו ביקורתי. הוא טוטאלי. הוא מדבר במונחים של "דם פולני טהור", של "אירופה לבנה". התערובת הזאת של 'לחם וגאווה' מאלחש את הביקורת של האופוזיציה. מפלגת חוק ומשפט זוכה למשאלי דעת קהל המבטחים לכאורה את שלטונה לקדנציות נוספות, אין יודע כמה.
פולין הגדולה שוב איננה יכולה להיות פולין של מחנות המוות הפולניים, של עבר בו שיתוף הפעולה של חלק מן האוכלוסייה או רוב האוכלוסייה עם הכובש הנאצי מכתים את מוסרה הלאומני. זה אולי חזק יותר מאשר הגלישה הבלתי נמנעת אל האנטישמיות למעשה. לא הגאווה הלאומית וזהו. הגאווה בטהרת האומה הפולנית, בגבורתה, בשליחותה, באופיה כנצר של מלכות הכנסייה הקתולית על אירופה. על זה לא תהייה פשרה כל עוד האיש הזה מושך בחוטים.
אין לו משפחה. הוא רווק מאז עומדו על דעתו. אין לו גינוני מלכות. הוא צנוע. הוא יושב במשרד שאין בו יותר יוקרה מאשר למשרדו של עורך דין מתחיל. הוא חסר רכוש. בעיני הפולנים, הוא מסור בלב ונפש לאהבתו הגדולה האחת, פולין הגדולה שוב. מופת. הוא איננו דיפלומט. לא דובר אלא פולנית בלבד. לא קורא עיתון אלא עיתון פולני בלבד. הוא מדבר בלשון עמו. על הפליטים הוא יאמר כי הם 'אפידמיה', כי הם עצמם עמידים ומחוסנים מן הנגיפים הפטאליים שהם מביאים עמהם לאירופה, המקיימים אותם והממיתים זולתם. דבריו בניסוח זה או אחר הם הד לדברי Viktor Orban ראש ממשלתה האוטוקראטי של הונגריה הלאומנית ביחס לפליטים, אם כי אי-אפשר להתעלם מן העובדה כי בשונה ממקאצ'ינסקי ראה אורבאן בסורוש היהודי איום על ה'דמוקטיה' ההונגרית והאירופית, וסוג כזה של חרדות לא מאפיין את האיש הבודד המושך בחוטים בוורשה.
אין נושאים ונותנים עם פולין כזאת? האם מראש 'הולכים' על תיקונים שאינם יכולים להיות יותר מקוסמטיים, שייתנו לפולין התחייבות כי לא נכנה את אושביץ בירקנאו מחנה פולני ופולניה מנגד לא תעמיד לדין שורדי שואה שיאמרו לנכדיהם כי הפולנים היו במשמידיהם? ועם מי? אם החוטים או אם המושך בהם?
החקיקה הפולנית בעיני הפולנים היא גורלית, מפני שהיא משרת את מקומם בגלריה הנקייה של ההיסטוריה. היא גורלית מפני שהיא מסרבת לקבלת אחריות לאומית לנוראות השואה שלא רק בוצעו בשטחה אלא גם על-ידי רבים מבני עמה. היא לא תתפשר על כך. בממשל של מפלגה שלטת בדמות מפלגת חוק ומשפט, לא תהיה נסיגה מן האמונה בפולין הטהורה והנקייה.
דומה על כן, כי ללחץ על תיקון החוק, על שיופו כך שיתאים גם במידה מסוימת למה שאנו מסוגלים לשאת, אין טעם. אם נשיג את המעט, נצטרך לאשר את היתר. ואי-אפשר. אסור. אסור לישראל לאשר כי צור לחוקק זיכרון. כי פרלמנט קובע מה היא אמת היסטורית. לא בכלל ולא בעניינינו בפרט. הדרישה לביטול החוק בבית העליון, לדרישה חד-משמעית ממדינות
האיחוד האירופי לדרוש אף הן את ביטולו כפי שדרשו ביטול החוק הנוגע לעליונות הרשות השופטת, היא הדרישה הנראית לי בעוניי כיחידה היאה לישראל בצומת מעורר הזיכרונות הנוראים שממשלת חוק ומשפט הפולנית העמידה עצמה ואת כל המדינות החברות לה.
הדרישה לא תועיל. המו"ם יחטיא.
