מתחם הבניינים של
אמדוקס ברעננה כולל מבנה לא גדול, ששייך לענקית הטלפוניה
AT&T, ובו נמצא מרכז החדשנות שלה. מי שנכנס בשעריו רואה לנגד עיניו שולחן ביליארד ירוק - דבר שכבר הוא מרמז על אופי האנשים שעובדים בו, לצד פינות ישיבה נעימות.
המרכז ברעננה הוא אחד מחמישה מרכזי חדשנות של AT&T שקיימים בעולם, כאשר הארבעה האחרים נמצאים בארצות הברית. אנשיו מאתרים טכנולוגיות חדשות שמפותחות בישראל ושיש להן סיכוי לענות על צרכים של החברה, על כל פעילויותיה ושלוחותיה. מדובר באיתור של חברות מעניינות, בהיקפים של מאות בשנה, על-מנת לעזור להן לפתח את הרעיון ולקשר אותן עם גורמים שיכולים להתעניין בפתרון.
את הפעילות הזו, בעזרת צוות לא גדול, מנהל
גדי פורת, מנכ"ל המרכז, שעובד בחברה 20 שנים והגיע אליה מ
אינטרוויז, שנקנתה בזמנו על-ידי AT&T. בין היתר התפקידים שמילא היה ניהול מרכז הפיתוח של החברה, שנמצא באיירפורט סיטי.
למה דווקא במתחם של אמדוקס?
הסמיכות למתחם של אמדוקס אינה מקרית, על-אף שמדובר בפעילות עצמאית לחלוטין של AT&T. כדי להבין את הקשר צריך לשמוע מפורת מה הקונספט שעומד מאחורי מרכז החדשנות. "כל אחד ממרכזי החדשנות בעולם עובד עם שותף מרכזי ש-AT&T עובדת אתו בצורה זו או אחרת", אמר. "בישראל, יש לנו שיתוף פעולה עם אמדוקס, מאחר שאנחנו לקוח מאוד משמעותי שלהם ומטמיעים גם מוצרים שלהם אצלנו. העובדים במרכז החדשנות כוללים עובדים של אמדוקס ושל AT&T, וביחד הם מהווים את הזרוע שמנטרת ומאתרת את הדבר הבא שהחברה תפתח או תטמיע אצל הלקוחות".
"AT&T היא חברה גדולה, שמצויה בכל תחומי הטכנולוגיה שאפשר לחשוב עליהם. ה-דנ"א שלה הוא לחפש כל הזמן טכנולוגיות - משימה שאותה מבצעים כל בכירי החברה ועד אחרון העובדים", הוסיף פורת. הוא סיפר שמנכ"ל AT&T,
רנדל סטפנסון, הגיע למרכז החדשנות ברעננה כדי ללמוד ולשמוע על חידושים שבאים מאומת החדשנות הישראלית - הסיבה העיקרית להקמת מרכז זה בארץ. לדבריו, הצימאון לחדשנות מחלחל לכל המנהלים הבכירים, שמגיעים גם לפגישות עם פורת וצוותו. הפגישות הללו מייצרות שתי תועלות מרכזיות: האחת, עובדי מרכז החדשנות שומעים מהבכירים ביותר את התוכניות שלהם בתחום הפיתוח ולאילו אתגרים הם מחפשים מענה, ובצד השני - פורת והצוות שלו יכולים לחבר בין החברות שנבחרו לעבוד במרכז לפתרונות שהחברה מחפשת.
תהליך האיתור הוא תהליך מתמשך, בניסיון לענות על הביקושים. אך טבעי הוא שחברה שיש לה פיתוח בתחום ש-AT&T עוסקת בו פה תדפוק על דלת מרכז החדשנות ברעננה ותנסה את מזלה. השלבים הבאים, שהם הרבה יותר קשים, עשויים להביא את היזמים והמפתחים אל אותם מחוזות שכל חברה צעירה צריכה לחלום אליה.
איך זה עובד?
"אנחנו נפגשים כמה מאות סטארט-אפים בשנה. לפעמים אני פוגש 4-3 חברות ביום. הבחינה כאן היא קודם כל טכנולוגית, ואת זה אנחנו עושים בעזרת הצוות המקצועי שלנו, שיש לו את הידע, הניסיון והיכולת לאתר פוטנציאל לשיתוף פעולה".
הסטטיסטיקה עד כה היא סבירה לחלוטין: מתוך 300 חברות שמגיעות למרכז במהלך השנה, כ-40 נכנסות לתהליך של בדיקה מתקדמת יותר, וכרבע מהן, לפחות עד היום, הגיעו כבר לשלב שבו המוצרים שלהן הוטמעו ב AT&T או בחברות אחרות. מי שמכיר את התחום הזה מבין שיש כאן אחוזי הצלחה לא רעים.
אבל, הזיהוי הראשוני, קפדני לכשעצמו, הוא רק ההתחלה: "אחרי שבחרנו את החברה, אנחנו יודעים להכין אותה לקראת סדרות פגישות מאוד משמעותיות עם הבכירים בחברה - אלה האחראים על פיתוח המוצרים הבאים של AT&T, ואחר כך עם אנשי הביזנס. ההכנות אינן רק ברמה הטכנולוגית, אלא גם ברמה של מצגות, הדרך שבה מציגים את הדברים בפני הבכירים, כדי שיבינו בצורה ברורה האם יש סיכוי להמשך שיתוף פעולה או לא", הסביר פורת. הוא מודה שזהו שלב מאוד קשה, מפני שמדובר בחברה גדולה, שיש לה סטנדרטים שלה. מי שעובר את השלב הזה אכן ראוי לכך - וההצלחות קיימות. במהלך השנים האחרונות הטמיעה AT&T לא מעט פתרונות שהחלו במרכז החדשנות ברעננה ועברו את כל הדרך המפרכת, עד לכניסה להיכל הענק של חברה זו וחברות אחרות.
פורת הדגיש כי חלק לא קטן מהחברות שמגיעות למרכז החדשנות, וברור שהמוצרים שלהן בשלב זה לא תואמים את צרכי החברה, אבל "אנחנו ממשיכים לסייע להן, כי זה חלק מהיעדים ש-AT&T הציבה לעצמה בישראל: לחזק את האקו-סיסטם המקומי ולסייע לו לפרוץ גבולות".
בהתחשב בעובדה שמרכז החדשנות מהווה את שלב הסינון הראשוני, האם אין כאן נטילת סיכון או איום?
"לא. ברור שלא כל אלה שאנחנו מגישים אותם עוברים את התהליך. הבדיקה פה היא מאוד מאוד קפדנית והיא מנבאת סיכוי".
ומה לגבי כישלון?
"כישלון הוא לא דבר שאסור לחוות אותו פה, אלא להפך: עדיף שאנחנו נטעה, לפחות בשלבים הראשונים, מאשר החברה שתשתכנע שהמוצר טוב ויתברר שהוא כישלון כשהוא כבר מוטמע. לכן, השלבים בדרך ליישום מאוד מובנים ומבטיחים פחות סיכונים".
