מי יהיה, בבוא היום, יורשו של
בנימין נתניהו? גם בהנחה שביבי אכן ימצה עד תום את הקדנציה שלו, עדיין נותרה התעלומה בעינה. אחרי ככלות הכל הוא לא הותיר אחריו יורש שכזה, לא בקרב שורות מפלגתו ולא מחוצה לה.
למען הגילוי הנאות, זה המקום להודות, שאינני נמנה עם שורות הליכוד. אבל גם כמי שמשקיף מן הצד, הרושם שקוף וגלוי עד מאוד. כי את האמת לא ניתן להסתיר עוד: למרות שנעליו של ביבי היו די גדולות, לא מצוי עד כה איש שיצליח אכן להיכנס לתוכן, לא חלילה כראש
ממשלה, ואף לא כראש הליכוד.
חרף זאת יש בין אנשי הליכוד מי שרואים עצמם כיורשים. כאלה הם שר התחבורה, ישראל כ"ץ, השר לביטחון פנים,
גלעד ארדן, ושר הרווחה
חיים כץ. אלא שלאיש מהם אין מיומנות, כושר-מנהיגות, או כוח תכמנות, כפי שיש באמת לביבי.
ללא כריזמה
מסתבר שלאיש מתוכם אין כריזמה כמוהו, ואפילו לא כושר-משיכה מינימאלי, העשויים לגרור את הציבור אחריהם, כפי שאכן יש לבנימין נתניהו.
גם מחוץ לשורות הליכוד קשה כיום למצוא מי שעשוי, במקומו, ליטול לידיו את ההגה, כדי להנהיג ממשלה ומדינה. לא
יאיר לפיד, אף לא
אבי גבאי, לא
משה כחלון ולא
נפתלי בנט. במציאות הזויה שכזו מותיר אחריו ביבי חלל ריק אמיתי.
אז לפני שמבקשים להדיח, סופית, את בנימין נתניהו מכס השלטון, מן הראוי גם למצוא לו מחליף. כזה שלא יבייש את הפירמה. אלא שבלית ברירה נגזר עלינו להשלים בינתיים עם מה שיש לנו, ולגלות אורך-רוח כלפי המצוי.
