מי שאמורה לפקח על הנהלת התאגיד היא מועצת התאגיד, שבראשה עומד היו"ר גיל עומר. אלא שלמרות הישיבות הרבות שמתקיימות בה, התחושה - גם בקרב חלקים בציבור וגם של גורמים הבקיאים בנושא - היא כי זאת לא מהווה משקל נגד רציני ומשמעותי כנגד קובלנץ.
אחד הכשלים המשמעותיים שאירעו בראשית ימיו של התאגיד קשור למערכת הטראפיק שמשבצת את הפרסומות בשידורי הרדיו. עם העלייה לשידור התברר כי המערכת כלל אינה עובדת, ולתאגיד נגרמו נזקים שמוערכים בכ-12 מיליון שקל בשל פרסומות שלא שודרו. עד כה לא היה ידוע על בדיקה כלשהי שבוצעה על-ידי המועצה בנושא, ובוודאי לא על צעדים שננקטו בנושא, אך בתגובה שהועברה זמן קצר לפני ירידת הכתבה לדפוס נמסר מהתאגיד כי "תקלת מערכת הפרסומות נבדקה לעומק על-ידי הוועדה לפיקוח על היחידה המסחרית במועצה".
כשל נוסף, שיש לו ככל הנראה משמעות תקציבית גדולה אף יותר, נוגע למעבר לירושלים. אין מחלוקת על כך כי המבנה בגבעת שאול שאליו אמור לעבור התאגיד החל מאמצע השנה (באיחור משמעותי לעומת מה שקובע החוק), דורש לא מעט התאמות ושינויים. בתאגיד מציינים, ובצדק, כי כוונתם המקורית הייתה לעבור לקומות העליונות באותו בניין, ובשל לוח הזמנים שנכפה עליהם הסתפקו בתחתונות. אבל גם כך, על-פי טענות, גם בתכנון של הקומות התחתונות בוצעו שינויים שעלותם עשויה להגיע לעשרות מיליוני שקלים. "הלכו שם על כל מיני קונספציות הזויות", אומר גורם. וגם כאן עולות השאלות היכן נמצאת המועצה בכל הסיפור הזה, ומדוע הטענות הללו לא נבדקות לעומק.
(מהתאגיד נמסר לגבי המעבר לירושלים: "כאן נערכים למעבר למבנה הקבע בירושלים בקיץ הקרוב, מבנה שהותאם למערכת האחודה והייחודית של כאן הכוללת דיגיטל, רדיו וטלוויזיה").
גם בין חברי המועצה עצמה, כך מסתבר, יש מי שחש כי בהנהלת התאגיד לא ממש לוקחים אותם ברצינות. אחד המקרים שעליהם מדברים בהקשר זה במסדרונות התאגיד נוגע לבני זוג נשואים (השמות שמורים במערכת) שעבודתם המשותפת בארגון אומנם אושרה כנדרש, אולם כשהתגלה על-ידי מבקרת הפנים לאחר תקופה שהם גם חולקים חדר משותף נקבע כי המצב יימשך לזמן מוגבל. כשבאחד מדיוני המועצה התברר לדלית שטאובר, חברת המועצה שעומדת בראש ועדת כוח אדם, כי למרות האישור הזמני שניתן השניים ממשיכים לחלוק חדר באין מפריע, היא התפרצה בצעקות כלפי קובלנץ והראל הררי באחת מישיבות המועצה.
"אחת הבעיות המרכזיות היא שהמועצה לא באמת מפקחת", אומר גורם בתאגיד המעורה בפרטים. "אם היא הייתה דורשת ממבקרת הפנים לעשות עבודת פיקוח, ואם היא הייתה נכנסת בעובי הקורה, היא הייתה מגלה מציאות שהיא לא אמורה לאפשר. עומר הוא בעיניי איש טוב, אבל אני חושב שהם לא יודעים מה קורה, הם לא מבינים את עומק הכשלים".
מהתאגיד נמסר בעניין המועצה, כי "מועצת כאן קיימה ומקיימת עשרות ישיבות ומפקחת באופן הדוק על הנעשה בכל חטיבות התאגיד כמו גם על תיקון ליקויים, במידה וקיימים. העובדה שהמחלוקות השונות והחלטות המנוגדות לעמדת ההנהלה לא מודלפות היא רק סימן לעבודה סדירה ושוטפת. מבקרת הפנים עובדת בפיקוח צמוד של המועצה ומדווחת באופן שוטף על כל ממצאיה". עוד נמסר, כי "בימים סוערים אלה כאן הוא גוף התקשורת היציב והגדול ביותר בישראל, המעסיק למעלה מ-800 עובדים ומספק שידור ציבורי איכותי בשלוש פלטפורמות. נמשיך בדרכנו ובמאבקנו לבניית שידור ציבורי עצמאי, יעיל, מגוון ואיכותי".
בחלק בלתי מבוטל מהביקורת ומהתלונות בכל הנוגע לאופן שבו מתנהל התאגיד, האצבע המאשימה מופנית שוב לעברה של מנהלת משאבי האנוש בארגון, קרן הראל הררי. עובדים בהווה ובעבר בתאגיד מתארים את הראל הררי כ"מנהלת מתעמרת" וכמי שאחראית במידה רבה לאווירה הקשה ששוררת במסדרונות בתאגיד. טענות רבות עולות גם לגבי תפקודה המקצועי, ואי התאמתה לתפקיד, שמביאים על-פי הטענות לכך שלא מעט תהליכים בארגון נתקעים או מתנהלים בצורה לא נכונה שיוצרת משברים ומתחים מיותרים.
הראל הררי הייתה ראש לשכתו של קובלנץ בטלוויזיה החינוכית ולאחר מכן גם בתאגיד. כשגל שטרנברג, סמנכ"לית משאבי האנוש הראשונה של התאגיד, עזבה במאי 2016, הראל הררי שימשה כממלאת המקום שלה, ומספר חודשים לאחר מכן מונתה לתפקיד באופן רשמי לאחר שנבחרה במכרז.
כמו שקרה גם במכרזים אחרים של התאגיד, גם במכרז שבאמצעותו נבחרה הראל הררי הונמכו תנאי הסף לעומת המכרז הקודם. במקרה זה, הוסרה הדרישה ל-5 שנות ניסיון בתפקיד ניהולי בכיר בתחום משאבי האנוש, ובמקומה נדרשו רק "3 שנות ניסיון בניהול ו/או ליווי תהליכים משמעותיים חוצי ארגון בתחום משאבי האנוש".
"קרן היא פשוט שלוחה של אלדד בתאגיד לכל דבר ועניין", אומר עובד לשעבר בתאגיד. "היא האדם השני הכי חזק אחריו בארגון, זרוע הביצוע שלו, ובמסגרת זה היא עוסקת בהרבה דברים שהוא לא מתעסק בהם בפועל, מה שנותן לה הרבה כוח. אבל בסופו של דבר הם סוג של צמד שעובד יחד, למעשה נגד כולם, גם נגד הסמנכ"לים האחרים".
בתקופה האחרונה נרשמה עזיבה משמעותית של עובדים במחלקת כוח האדם, וככל הידוע על הפרק עומדים פיטורים נוספים של עובדים שזומנו לשימוע.
גורמים נוספים שופכים בהקשר זה אור על התנהלותה של הראל הררי כלפי עובדיה. לדבריהם, היא דורשת מהכפופים לה לטפל בענייניה הפרטיים, ועובדיה נדרשו למשל להזמין עבורה טיסות ובתי מלון ללא קשר לעבודה, ולטפל בסוגיות אחרות שאינן קשורות בשום צורה לעבודה גם בשעות לא שגרתיות ובסופי שבוע. עובדים גם מתארים מצב שבו הכפופים לה העניקו לה "טיפולי פנים".
הטענות על התעמרות מוכרת גם לוועד העובדים שפועל בתאגיד, שאף הכריז לאחרונה על סכסוך עבודה, בין היתר על-רקע חלק מהתופעות המתוארות בכתבה. בתגובה ל"
גלובס" נמסר מוועד הפעולה וארגון העיתונאים, כי "תופעת ההתעמרות בתאגיד מוכרת לנו היטב. מלבד הטיפול הפרטני בעובדים רבים שפנו אלינו, פנינו בימים האחרונים למועצת התאגיד כדי לקיים איתם פגישה בנושא ההתעמרות אולם המועצה סירבה לקיים פגישה כזאת. לא נאפשר להנהלה לפגוע בעובדי התאגיד ובשידור הציבורי".
מהתאגיד נמסר: "צר לנו כי עובדים שסיימו את דרכם בוחרים להתעסק בהשמצות אישיות והמצאות מופרכות ומתקשים לקבל סמכות ניהולית, גם מנשים בתפקידי מפתח. הנהלת התאגיד לא תאפשר התנהלות בזבזנית, זיופי שעות, דיווחים כוזבים ובינוניות. לתאגיד נקלטים עובדים על-פי יכולתם המקצועית בלבד ובכפוף לכל תנאי מנהל תקין של המגזר הציבורי".