המושב הדתי חמ"ד (חיילים משוחררים דתיים) הוא מושב דתי לאומי המסונף לאיגוד המושבים של ה"פועל המזרחי". הוא הוקם ב-1950 בין השאר על-ידי חיילים משוחררים דתיים שלחמו במסגרת פלוגות דתיות וב"הגנה" במלחמת השחרור. ומכאן שמו, חמ"ד (חיילים משוחררים דתיים). כמעט כל בני המושב המגיעים לגיל גיוס משרתים בצה"ל. על-רקע זה, חריגה מאוד העובדה כי מזה קרוב ל-60 שנה פועלת במרכז המושב ישיבת חרדית, מה שנקרא בסלנג "ישיבה שחורה", שלמידיה רובם ככולם, לא מתגייסים לצה"ל.
ישיבה חרדית במושב של המפד"ל
ב-1960 נפתחה במושב חמ"ד, המשתייך לתנועת "הפועל המזרחי" (מפד"ל) במלאת לו עשור, ישיבת "חמדת שמואל", ישיבה חרדית לכל דבר שתלמידיה לומדים לימודי קודש בלבד ואינם מתגייסים לצה"ל. את הישיבה הקים רב המושב הרב שלמה נח קרול ונקראת על שם אביו הרב מרדכי שמואל קרול רבה הראשון של כפר חסידים. הרב קרול היה אדם חרדי מתלמידי ישיבת פוניבז, חתנו של הרב יעקב לנדא (כשרות לנדא) מי שהיה רבה הראשי האשכנזי של בני ברק במשך כ-50 שנים. טקס חנוכת ישיבת "חמדת שמואל" נערך במושב חמ"ד בספטמבר 1960 במעמד הרב מפוניבז הרב יוסף שלמה כהנמן ושר הסעד ד"ר יוסף בורג.
הישיבה השתרעה על שטח נרחב ביותר במרכז המושב, ליד גן הילדים במושב, לא הרחק ממזכירות המושב ומסניף בני עקיבא של המושב.עבור הישיבה הוקם מבנה גדול בן שתי קומות, ענק במושגים של אז, שכלל חדרי מגורים לתלמידים, בית מדרש, מטבח ועוד. הלימודים בישיבה היו לימודי קודש בלבד. בראש הישיבה עמד הרב שלמה נח קרול והוא ניהל אותה. היא החלה עם כ-20 תלמידים ואט אט צמח וגדל מספר התלמידים.
ישיבה חרדית במושב של המפד"ל (הפועל המזרחי) הייתה בשנים אלה תופעה נדירה בנוף ההתיישבות בארץ. נדמה לי שגם כיום הימצאותה של ישיבה חרדית במושב של "הפועל המזרחי" היא תופעה נדירה למדי. במספר מושבים של "הפועל המזרחי" שוכנות עד היום ישיבות, אבל אלה ישיבות תכוניות של רשת בנ"ע. כך למשל, ישיבת בני עקיבא "נחל יצחק-נחלים" שוכנת במושב נחלים ליד פ"ת או ישיבת כפר הרוא"ה שנמצאת במושב כפר הרוא"ה בעמק חפר או ישיבת בני עקיבא "בית יהודה" השוכנת במושב כפר מימון בנגב.
מתנגדים לישיבה החרדית במושב
לא כולם במושב הדתי הלאומי חמ"ד התלהבו מהרעיון שבמושב מסוגו של חמ"ד (חיילים משוחררים דתיים) המשתייך לזרם תנועת "הפועל המזרחי" (מפד"ל) תקום ישיבה חרדית. ומדי פעם, לאורך השנים, הועלו באספות המושב טענות כי אין זה ראוי ומקובל שישיבה חרדית שתלמידיה לא משרתים בצבא ומצביעים לאגודת ישראל, ישכנו במושב דתי לאומי של המפדל ("הפועל המזרחי") אשר מחנך בניו לתורה ועבודה ולשרות בצה"ל. היו חברים שטענו כי יש לפעול אף בדרכים משפטיות לסגור את הישיבה ולהקים במקומה ועל תשתית המבנים שלה, ישיבה תיכונית של בני עקיבא שתהלום את רוח המושב וצביונו הדתי לאומי.
היו כמה מחברי המושב שאף ביקשו לבחון הפסקת כהונתו של רב המושב שלמה נח קרול בשל היותו חרדי ש"אינו מתאים לזרם ורוח המושב" אולם אלה היו בודדים וקולם וכמעט לא נשמע. לרב המושב שלמה נח קרול שעמד גם בראש ישיבת "חמדת שמואל" הייתה קבוצת תומכים במושב, והוא כיהן כרב מושב חמ"ד ועמד בראש הישיבה עד מותו ב-1998. חשוב לציין כי מבין ראשוני מושב חמד, היו לא מעטים שהגיעו ממזרח אירופה וישיבה חרדית מסוגה של ישיבת "חמדת שמואל" לא היה זרה עבורם ולכן לא התנגדו, רובם לפחות, להקמת והמשך קיומה של הישיבה החרדית במושב.
גם תנועת "הפועל המזרחי" ואיגוד המושבים של הפועל המזרחי לא הביעו התנגדותה לקיומה של הישיבה החרדית במושב הדתי לאומי. לאחר מותו של הרב שלמה נח קרול הוקמה במבני ישיבת "חמדת שמואל" במושב חמ"ד, ישיבה בשם "מאור יצחק" המשתייכת לזרם חרדי. תלמידיה הם אברכים המגיעים מבני ברק, מירושלים ועוד. הישיבה במושב חמ"ד התרחבה, הוקמו במקום מבנים נוספים מספר התלמידים גדל משמעותית.
