העבר החדש של ישראל קסטנר

אתה שומע שכנסת ישראל, בראשותו של יולי אדלשטיין, עומדת לערוך אירוע הנצחה לד"ר ישראל קסטנר, והלב מתפלץ. יש לי סיבות טובות לחשוב שחייהם של סבי, סבתי, דודיי ודודתי מצד אבי היו ניצלים ממשרפות אושוויץ אלמלא שתק קסטנר ונמנע מלהזהיר את העולים לרכבות המוות. לא, אין לי טענות אל ח"כ מרב מיכאלי על שהיא מקדישה את חייה למרק את העבר של סבא שלה. יש לי טענות קשות מאוד אל שופט בית המשפט העליון, לימים הנשיא, שמעון אגרנט, שכתב פסק דין של קרוב למאתיים עמודים - כולו מלאכת מחשבת של נערת גומי - כדי להפוך את פסק הדין של השופט המחוזי בנימין הלוי, שקבע שקסטנר מכר את נפשו לשטן. ובכל זאת, פסק הדין של הלוי התהפך בבית המשפט העליון ברוב מצומק של שלושה שופטים נגד שניים. ויתרה מכך, כל חמשת שופטי העליון השאירו על-כנה את הקביעה כי "קסטנר הציל באמצעות שקר ביודעין ובאורח פלילי את קורט בכר מהעונש שציפה לו בנירנברג" (עונש מוות כמובן). אבל אין באלה, ובעוד ים של עובדות חמורות ומרשיעות, כדי להפריע לכנסת ישראל מלירוק בפרצופם של צאצאי הנספים, ולהעלות את קסטנר למעלת צדיקות. ובכן מר יולי אדלשטיין, מה עוד תהיה מוכן למכור לשטן כדי שירפד את דרכך למשכן הנשיא?