הביטוי "בגידה" אינו רק כותרת של עבירה פלילית. אדם הבוגד בבן או בבת זוגו, פקיד בנק החושף בפני זרים את פרטי חשבונו ועסקיו של לקוח, עורך-דין או רופא המספר לחברו סודות של לקוח או של מטופל, על-פי מושגי העם נתפשים כ"בוגדים". המשותף לכולם היא המעילה באמון המוחלט שניתן בהם, ובביטחון כי גם לאחר סיום תפקידם ואפילו לאחר פיטוריהם יוסיפו לנצור את לשונם. כאשר שמעתי ברדיו, כי
תמיר פרדו, ראש ה"מוסד" עד 6.1.2016, סיפר בראיון טלוויזיוני כי ראש הממשלה הורה לצה"ל לפני שבע שנים להיכון למתקפה נגד אירן, בתוך 15 יום ממתן התראה לכך, ואף ציין את לבטיו בדבר חוקיות ההוראה, התגובה הגופנית הראשונה שלי נבעה מחוש הריח: צחנת בוגדנות פשטה באוויר. גם לפני שבועות מעטים, בעקבות הופעתו של נתניהו בתקשורת והצגתו את מסמכי הגרעין האירניים שה"מוסד" השיג (ככל הנראה לאחר החלפת פרדו על-ידי יוסי כהן), הופיע פרדו בתקשורת וטען כי אירן מקיימת את המוטל עליה בהסכם וינה.
אדם כמו ראש ה"מוסד" לשעבר, הטוען כך בעקבות דברי נתניהו, מונע על-ידי אחד משני אלה: היעדר מוחלט של הבנת הנקרא והנאמר, וקשה להאמין שראש ה"מוסד" לוקה בבעיה שכזו, או תערובת של רשעות וטפשות, שכן נתניהו לא טען כלל, אף לא במילה אחת, שאירן הפרה את ההסכם. טענתו היחידה הייתה כי בידיו ראיות מוצקות לכך שאירן השיגה את ההסכם על-פי טענות שקריות, שלפיהן אינה מתכוונת להשיג גרעין צבאי ומעולם לא התכוונה לכך, וכי עקב חשיפת התרמית ראוי לבטל את ההסכם או לכל הפחות לתקנו תיקון נרחב.
גלעד ארדן אמר בצדק: האירנים צריכים להיות מטומטמים כדי להפיר כעת את ההסכם. כידוע, האירנים הם הכל אך לא מטומטמים.
מה הניע את תמיר פרדו להתייצב כך מול העולם, ולטעון, בכל עוצמת ידיעותיו, לכאורה, את העובדות בשל תפקידו בעבר, כי ראש ממשלת ישראל מוליך שולל את העולם כולו, או "מחרחר מלחמה" באופן לא-חוקי? ראש ארגון ביון כמו ה"מוסד", לבטח איש כמו פרדו שצמח בארגון מבפנים, יודע היטב ומראש כי התפקיד מחייב לעסוק גם בעניינים "לא נעימים", לרבות מתן הוראות להריגת בני-אדם, לזיוף, למעשי מרמה ושיחוד ולבטח לריגול במדינות זרות, כלומר פעולות הכרוכות בעבירות פליליות חמורות במקומות ביצוען ואשר הצידוק היחיד להן הם שיקולי הביטחון של מדינת ישראל. במדינה חופשית כמו ישראל, איש אינו מחזיק בכוח שום בעל תפקיד וכל אדם רשאי להתפטר מתפקידו בלא שיאונה לו רע, כאשר משהו אינו מוצא חן בעיניו. אם לדעתו ההוראה אינה חוקית, עליו להתפטר מיד, או לשתוק ולהמשיך בתפקידו, תוך בלימת פיו עד יומו האחרון. המשך כהונתו וביצוע אותה הוראה לא חוקית כביכול, וריצה בזעקות "געוואלד" בשעת הכושר כמעט שנתיים וחצי לאחר פרישתו מהתפקיד, ואפילו עצם חשיפת לבטיו בקשר לאותה הוראה שקיבל, הם מעשי כיעור מהסוג הבזוי ביותר, המעוררים מאליהם את החשד כי לא טובת העניין עמדה לנגד עיניו אלא שיקולים אישיים אחרים, זרים ובזויים כשלעצמם.
מדינה של שקרנים
האומנם איש כמו פרדו אינו מבין, כי הטלת שיקוצים בראש ממשלת ישראל פוגעת רק זמנית בראש הממשלה, תהא זהותו אשר תהא, וכי הפגיעה במדינת ישראל, בשמה, בתדמיתה וביחסי החוץ שלה, ולעיתים קרובות גם באינטרסים מוחשיים שלה, היא תמיד פגיעה קשה, ממושכת וישירה? לאחר ראיון כמו זה, שבו טען פרדו כי אירן לא הפירה את הסכם הגרעין, איש בעולם, לבד ממעטים, לא יזכור את פרדו ואת תפקידו, ובנחתו בנמל תעופה כלשהו – שום פקיד ביקורת גבולות אינו מזהה כי זהו האיש שעמד בעבר בראש ה"מוסד". אך כל צרכני התקשורת, בעולם כולו, יזכרו תמיד כי מדינת ישראל היא מדינה של שקרנים, שכן ראש ממשלתה הופיע בפני העולם כולו ושיקר במצח נחושה כי אירן הפרה את הסכם הגרעין, לא על-פי דברי אויביה אלא על-פי עדותו של מי שכיהן כראש ארגון הביון האגדי שלה.
פרסום דבריו של פרדו, בדבר מתן הוראה לצה"ל להיות מוכן לתקיפת אירן בתוך 15 יום, הדהים גם על-פי תוכנו. הייתי משוכנע כי צה"ל עשה הכנות כאלו באופן קבוע ושגרתי כמעט מיד לאחר יסודו, על כל האמצעים הקונבנציונאליים והלא קונבנציונאליים שלרשותו וללא צורך בהוראה מיוחדת לכך מאת הממשלה, וכך גם ארגוני המודיעין, לבטח כשמדובר באויב מוצהר המכריז השכם והערב על כוונתו לחסל את ישראל.
עזר ויצמן, בתשובה לשאלת עיתונאי, אמר פעם כי לצה"ל יש תוכניות מבצעיות רבות ומגוונות לכל דבר, כולל תוכנית לכיבוש הקוטב הצפוני. גם אם הקוטב הצפוני עדיין אינו יעד צבאי מועדף, התלוצצות זו שיקפה את המציאות שבה נתונה ישראל.
התנהגותו הבזויה של פרדו מזכירה במידה רבה את זו של ששת ראשי שב"כ לשעבר, ביניהם למרבה התדהמה גם
אבי דיכטר, המכהן כיום כיו"ר ועדת חו"ב של הכנסת, שהתערטלו מרצון בפני בימאי סרטים זוטר והפליגו בזכרונות על עברם בשב"כ, תוך חשיפת הגיגים ומעשים שהשתיקה יפה להם, כאילו היו בשיחת רעים עם חבריהם לשירות (שגם בה לא היה מקום לדיבורים כאלה) ולא בהופעה בפני העולם כולו. במקום להשאיר את שב"כ בתדמיתו הקודמת, המבורכת והחיונית, כארגון חשאי שהאויב אינו יודע כמעט כלום על אודותיו, ואשר אנשי האויב חרדים מאוד מפני יכולתו המודיעינית האגדית ומפני נפילה בידי חוקריו הקשוחים ורבי הכישורים, יכול כעת כל מדריך בקורס מחבלים של ארגוני המחבלים להקרין את הסרט ההוא בפני חניכיו ולומר להם: "אין לכם ממה לחשוש. ראו את הסרטון והבינו שראשי שב"כ ואנשיהם אינם אלא חבורת הססנים, מוכי תסביכים ויסורי מצפון מטופשים, ששנתם נודדת בלילות לאחר כל סטירה שהם נותנים לכם בחקירה ולאחר כל מבצע שהם עושים נגדכם". מחיאות הכפיים של חניכי הקורס, והמוראל הגבוה שלהם בעקבות הצפיה בסרט, אינם טעונים הסבר נוסף.
למרבה הצער, כל ה"לשעברים" הללו לא יועמדו לדין באשמת בגידה במולדת, כי דיבוריהם המופקרים אינם מוגדרים כעבירות פליליות על-פי חוק העונשין. אך אנו רשאים לראות את תשוקתם להופיע בפני העולם כולו, באמירת דברי הבל ושיקוצים על מדינת ישראל ועל ממשלתה החוקית והמוסמכת, ואת תרומתם הגדולה להעלאת המוראל של חיילי האויב ומחבליו, כמעשי בוגדנות מובהקים.
