נער הייתי וגם בגרתי, ראיתי הרבה אסטרטגים וטקטיקנים, אשר השתמשו בכל כלי המודיעין עתירי הממון שהיו ברשותם על-מנת לאתר את כוחות האויב, ולהתקיף אותם במטרה להשמידם, אך ראיתי גם אסטרטגים וטקטיקנים חכמים ומצליחים יותר, אשר שמו את הדגש העיקרי על המקומות בהם אין אויב, על העדר כוחות. כי העדר כוחות הוא עקב האכילס של האויב, הוא הנקודה החלשה של היריב.
אותם מפקדים גם לא ישימו דגש על כוחות בקו כאינדיקציה עיקרית לכוננות האויב, כי כוחות בקו אפשר להסתיר, אלא ישימו דגש על הפסקת האימונים, בעיה אותה קשה יותר להסתיר.
התובנה הזו של חשיבה על מה חסר, ראוי שתלווה אותנו בכל החלטה, העיקר אינו תמיד במה שיש, אלא במקרים רבים הוא במה שחסר. למשל, מאוד קל לעבור על טיוטת חוזה ולמתוח קווים אדומים על שורות מקוממות אשר שילב הצד שכנגד, הרבה יותר מורכב ולעיתים הרבה יותר חשוב להבחין מה הוא השמיט ואיזה נזקים איומים עלולים לנבוע מההשמטות האלה.
בואו נסתכל על המצב במדינתנו הקטנה, חלם הקטנה שלנו. במשך מספר רב של ימים הארץ רועשת וגועשת על ראש הממשלה שלנו הרשע והמרושע אשר שיסה את ראש השב"כ בכלבלבים החמודים - ראש המוסד והרמטכ"ל. מדובר בין השנים 2011 ל-2013, כאשר נושא אירן היה חם מתמיד, כל העולם ואשתו מפטפטים עצמם לדעת, לכולם יש דעה, מי לכאן ומי לכאן – ורק איש אחד נעלם ונאלם, שר הביטחון באותה עת
אהוד ברק.
אהוווווד אודי חמודי, איפה אתה? אולי הוקפצת ללבנון ואתה לא בקשר? מבצע "אביב זקונים"? חשבתי אולי הלך לאיבוד בפייסבוק, אז נכנסתי ואהוד עדיין יוצא מלבנון, אז אמרתי בטח נמצא ציוץ טרי בטוויטר, אוי איזו אכזבה, אהוד נתקע שם בנושאים הנדושים והלעוסים היטב של חקירות ראש הממשלה.
אהוד, אודי, אין לו מה לומר על כל הסיפור של פרדו? אתה צרוד ואתה לא יכול לדבר? נשבר לך המקור ואתה לא יכול לצייץ? מה קרה אהוד, תגיד לנו משהו, למה אנחנו מתחילים לדאוג. תראה אהוד, אומרים שראש השב"כ סירב, ואז הנושא עבר לאחריות משרדך, ואתה לא סירבת? למה לא סירבת? בוא אהוד תסביר לנו.
וכאשר אתה מסביר לנו אנא הסבר לנו כיצד אף אחד מהעיתונאים הרבים לא שאל עד כה מהי עמדתך, ואם שאל כיצד איש לא מתייחס לעמדתך, ואם אין לך עמדה כיצד איש לא שואל כיצד אין לשר הביטחון באותה עת עמדה בנושא שהוא במוקד המוקדים שלו.
כפי שאמרנו, על-מנת לראות תמונה שלמה, חשוב מאוד להבין ולהבחין מה חסר בה, במקרה שלנו זה פשוט כי מתוך שני הפילים המובילים, פיל אחד חסר לגמרי, והעיתונות בישראל דוממת.
