חופשת הקיץ מתקרבת. אלפי מורים ייהנו מחופשת קיץ. חופשה המיועדת להשתלמויות, להחלפת כוחות ולמנוחה בחיק המשפחה. למרבה הכאב, ישנם מגזרים הכוללים אלפי עובדי הוראה, שהקיץ הזה הוא עבורם שחיקה נוספת במסע התרוצצויות אחר חיפוש מקום עבודה, אחר קיום מקור קיום, כי הם לא יקבלו משכורת בחופשת הקיץ. מורים שעשו אותה עבודה במערכת החינוך כמו כל מורה, אך הם הועסקו באמצעות חברות כוח אדם.
אלה הם מורים העובדים במערכת החינוך בעמותות הנושאות שמות מפוצצים כמו "מצוינות", "יובלי חינוך" ועוד שורה של שמות, שבין השם ובין מה שהוא מכיל קיימת עוצמת פער. מדובר במורים המלמדים אנגלית ומחשבים, מתמטיקה ופיזיקה, ספרות ותנ"ך. רבים מהם עובדים בסיוע לילדים עם צרכים מיוחדים, חוגי מלאה ואומנויות. המשותף להם שמורים אלו משובצים במערכת השעות הבית ספרית והם עובדים כתף אל כתף עם עמיתיהם המורים המועסקים באמצעות משרד החינוך או העיריות, בהבדל אחד - הם עובדים על בסיס של שכר שעתי.
אלה מורים נטולי ביטחון תעסוקתי, אין להם אופק של קידום במערכת, אין להם משכורות בימי החופשה. חודשי החגים הם עבורם חודשי אבל, כי אין להם כמעט משכורת ראויה בחודש ספטמבר (ראש השנה, יום הכיפורים וחג הסוכות) וגם בחודש אפריל (חג הפסח) ומשכורת חלקית בחופשת הקיץ.
למורי ישראל יש שני ארגוני מורים. אך ארגוני המורים הפכו את אלפי מורי הקבלן למורים חורגים לאלוהים ולמערכת החינוך. לא הסתדרות המורים ולא ארגון המורים יהיו מוכנים לנצל את הקיץ המתקרב כדי להרים את זעקתם של אלפי כוחות הוראה, הנכנסים לכתות, משובצים במערכת הלימוד הבית ספרית אבל בשביל ראשי הסתדרות המורים וארגון המורים זה בהחלט סביר, שאת חופשת הקיץ יעבירו אותם אלפי מורים בחיפוש אחר מקום עבודה חילופי. ובחודש ספטמבר יפקדו את הכיתות כתף אל כתף עם עמיתיהם, ציבור המורים המאורגן.
למעלה מארבעים שנות עבודתי החינוכית הכרתי רק מסלול העסקה אחד - מורים המועסקים על-פי הסכמים קיבוציים. בעשרים השנים האחרונות ניתן לראות כיצד התפתחו כבר שלושה מסלולי העסקה במערכת החינוך:
1. מורים המועסקים על-פי הסכמים קיבוציים.
2. מורים המועסקים על-פי הסכמים אישיים, שנעים בג'ונגל של תעסוקה בין חוזים מועדפים ובין אוקינוס של כל מיני חוזים מבישים.
3. מורים המועסקים באמצעות חברות קבלן ובאמצעות קבלני משנה שונים ללא תנאים סוציאליים!!! ובחלק של המקרים על בסיס ארעי, וללא כל הודעה מוקדמת, מופסקת העסקתם. מדובר במורים שאינם חשים יציבות תעסוקתית.
חוסר ערכיות פדגוגית
עצם העובדה, שנוצרו במערכת החינוך שלושה מסלולי העסקה, זה כשלון ההנהגה של שני ארגוני המורים בישראל, שלא עמדו בפרץ ומנעו את התופעה שאין בינה ובין חינוך מאומה. אפשר היה למנוע את התופעה, אם היו מתגייסים בנחישות למאבק למניעת שלושה מסלולי העסקה.
משלושת מסלולי העסקה, המסלול השלישי הוא הבולט ביותר בחוסר ערכיותו הפדגוגית והוא גם גדול מאוד בהיקפו. זה מסלול המעסיק כ-15,000 עובדי הוראה. אסור היה שמסלול זה יבוא לאוויר העולם, הוא כתם חינוכי-פדגוגי על גבו של התלמיד והוא כתם של חרפה הפוגע במעמדו של המורה. הכתם התאפשר עקב
אי-תגובה של הסתדרות המורים וארגון המורים. המסלול השלישי נגוע בכל הנגעים של תופעות, שבינן ובין חינוך אין בכלל קשר. קיימת בו תופעה של פעילות תאגידים, עמותות וקרנות בתוך בתי הספר. במסלול זה בולטת תופעה מחפירה של מתן חסויות לפעילות חינוכית ולימודית ללא (!!!) הכוונה מרכזית של משרד החינוך ובנוכחות של פיקוח ננסי ומקרי בלבד.
פעילויות אלו מתקבלות בברכה בעיקר בישובי פריפריה ובישובים לא מבוססים, המוכנים לעסקות של משרד החינוך המוכר שירותי חינוך לאותם גופים. מי שסובל במיוחד
זה המורה המנוצל, העובד בתנאי עַבְדוּת, ונפגע גם התלמיד המקבל שירות, שנעדר כאמור כמעט לחלוטין כל פיקוח, וכל זה בשתיקה מוחלטת של ארגוני המורים.
אי-אפשר להתעלם מהעובדה שמערכת החינוך בישראל מבוססת, עדיין, על תשתית ציבורית חזקה . מרבית שעות הלימוד הן במימון ציבורי, ומרבית המורים מועסקים על-ידי משרד החינוך והרשויות המקומיות. אך כתב האשמה החמור הוא נגד שני ארגוני המורים העומדים מהצד ולא מנעו כרסום מגמה, שהיא כבר אינה זוחלת, היא רצה לעבר ההפרטה, לעבר הפעלת מערכות חינוכיות באמצעות עמותות וקרנות הקונות שירותים חינוכיים ולימודיים ומפעילה אותם. ואגיד פעם נוספת, שהאצת הכרסום בחינוך הציבורי זו הפקרת מורים רבים לתנאי העסקה מחפירים המביישים את מקבל השכר.
היינו עדים בעבר שמערכת השעות הבית-ספרית אפשרה לחברת "אריסון" להפעיל תוכנית של הכשרה לחיים. למעשה זו הייתה פריצת ההגנה על המרחב החינוכי בפני התמסחרות. חשוב לנו, שילמדו תזונה בבתי ספר. עצם העובדה שאפשרו העברת שעורי תזונה לידיה של חברת "פרולוג" שייצגה
חברות מזון, קוסמטיקה ותרופות - זו הייתה כניסה ראשונה דרך הדלת האחורית של תאגידים בהפעלת תוכניות לימוד. יש לי הערכה רבה לחברת "טבע", אבל תאגיד אינו רשאי להפעיל מערכת לימוד בכימיה. השתיקה של ארגוני המורים לנוכח התופעה הזו הייתה למעשה מעילה בשליחותה הציבורית.
שעות הוראה זולות
הצבעתי רק על דוגמאות מעטות של תופעות לא חינוכיות, שמשרד החינוך מבצע בהסכמה שבשתיקה של ארגוני המורים, כמו מתן זריקות מרץ לחינוך האפור המופעל באמצעות הכלי, שקיבל "הכשר" ושמו בישראל "תל"ן" - "תוכנית לימודים נוספת", הממומנת על-ידי ההורים ובחלקה גם על-ידי משרד החינוך.
תוכניות אלו כרוכות בתשלומי כסף. בתי ספר, שהוריהם אינם יכולים לשאת בנטל הכספי, אינם מעניקים לילדיהם את העושר החינוכי-לימודי שבתוכניות תל"ן.
מסקר שערך המכון ליזמות במכללת בית ברל לפני שש שנים ב-449 בתי ספר, שבכל אחת מהן מופעלות לפחות שלוש תוכניות מתברר ש-58% מהמועסקים אינם בכלל מורים (!!!). 42% מהמועסקים הם מורים העובדים בשכר שהוא פחות משמעותית משכרה של עוזרת בית. וחשוב להדגיש שחלק הארי של פעילויות אלו הן חלק ממערכת השבועית שמקבל התלמיד. והן הקלה משמעותית על תקציב משרד החינוך, המספק בשכר שעות הוראה זולות חלק ממכסת השעות שמקבל התלמיד. לצערי, התמונה העצובה מהסקר של בית ברל הפכה להיות יותר קודרת במציאות של 2018.
תופעות מופקרות אלו לא היו יכולות לקנות להן אחיזה, אם ארגוני המורים היו משלבים מאבק ערכי על דמותה החברתית של מערכת החינוך עם זכויותיו של המורה. בכאב אני מתייחס לקיומן של זרועות דורסניות, המקדמות את מפלצות ההפרטה, שחודרות למערכת החינוך. מערכות ההפרטה כבר כוללות אלפי מורים. מורים השואלים איפה ארגוני המורים שיעמדו בפרץ.
לצערי, ארגוני המורים ומשרד החינוך תרמו לקיומם של חוטבי עצים ושואבי מים, שאין להם גם זכות בחירה לארגוני המורים.
כגימלאי, ששנים רבות אינו עובד במערכת, אני מאחל למערכת החינוך - שהיא כה יקרה לי - שתחזור למסלול העסקה אחד ויחיד, מורים המועסקים אך ורק באמצעות הסכמים קיבוציים וללא הקומבינות של עולם ההפרטה.
אני פונה למנהיגי שני ארגוני המורים לנצל את הקיץ הזה לניהול מאבק נחוש להפסקת השערורייה, שבישראל 2018 ימשיכו להיות מועסקים מורים באמצעות חברות קבלן קבלן, הנכנסים לכתות, מלמדים את ילדי ישראל, ובחופשת הקיץ נאלצים לחפש עבודות אלטרנטיביות.