הפסיקו להתייפייף - מי שלא מכיר בירושלים שהיא בירת ישראל ההיסטורית (מאז דוד המלך), לא מכיר בישראל כמדינה ריבונית. אין תקדים בעולם כיום שיש ויכוח על עיר בירה של מדינה ריבונית. לכן כל מדינה קובעת עצמאית איפה יתקיימו אירועים בעלי חשיבות, כולל תרבותית או ספורטיבית. איומים על אומנים ושחקנים, כולל איום בחרם, היו ועוד יהיו בעתיד. מי שלא נכנע והיו רבים כאלה, גילה לא רק אומץ אלא גם חוסן אישי ולא התאכזב. ועכשיו הפרויקט הבא - האירוויזיון. הוא חייב להיות בירושלים ומי שלא ירצה לבוא שלא יגיע. גם אם יהיה צורך לבטל, יש לעמוד על העקרון שירושלים היא בירת ישראל. אם נכנע עכשיו נפסיד לא רק משחק ידידות או תחרות שירה אלא כבוד לאומי וכבוד מדיני. לכן עם כל ההשמצות שמנסים להדביק ל
מירי רגב, יש עקרונות שהיא דבקה בהם והיא צודקת, גם אם היא צועקת אותם. ישראל וירושלים ימשיכו להתפתח ולהתרחב ולשמוח גם בלי נבחרת ארגנטינה ועם אירועים גדולים, תרבותיים וספורטיביים שעוד יגיעו ויציפו את ישראל ובירת ישראל. על-פי חלק מהמתנגדים, להוציא את הח"כים הערביים או חלק מיקירי השמאל הישראלי, אם המשחק עם ארגנטינה היה מתקיים בסכנין במגרש "דוחא". זה היה המקום הראוי והמתאים. ובכן, כפי שנאמר במקורותינו, וכך גם נשדר לאויבינו ומתנגדינו, לא יקום ולא יהיה.
ארגנטינה - נסתדר בלעדיך
דונט קריי פור מי ארגנטינה. העובדה שנבחרת ארגנטינה נכנעה ללחץ ואיומי הטרור, לא תבקר בכותל, לא בבית לחם ובנצרת תתנקם בהם, במשחקי האליפות. בשלב זה המאיימים מובילים 1...0 במחצית. אבל כידוע בכדורגל משחקים 95 דקות. כל המהומה עם הכרטיסים שהוסיפה פלפל לאירוע, התפוגגה. ומה יהיה עם הצילום מירי מסי, איזה באסה כמו כרטיס אדום במחצית.
כיבוש העיר העתיקה, שכם ואום כתף
היום לפני 51 שנה 7.6.67 צה"ל כבש את העיר העתיקה בירושלים, את העיר שכם ואת מתחם אום כתף בסיני באחד הקרבות הקלאסיים של לוחמת קרקע בראשות גנרל שרון. סמוך לאחר כיבוש שכם תול-כרם ורמאללה, הגעתי לשכם ולרמאללה כיועץ המשפטי ותובע הראשי של האיזור. היה לי הכבוד לבסס את שלטון החוק בגדה המערבית, לשמור על מסגרת החוק, להשליט שלטון צבאי מסודר ולא לתת יד לחריגות צבאיות ואזרחיות באיזור. כמו-כן שמרנו בקנאות על המסגרת המשפטית האזרחית של האוכלוסייה, ועל משטר שמבוסס על ביטחון ושמירת שלטון החוק. עלי לציין שהאוכלוסייה המקומית הייתה די בהלם מההתנהלות השלטונית של ישראל ומדרך הכיבוש הנאור. כעבור שלוש שנים עברתי לעזה והייתי באזור כשופט צבאי ויועץ משפטי משך 7 שנים בפיקוח וביסוס שלטון החוק, לפי סטנדרטים של ישראל. אותם עקרונות שעדיין מקיימים ביש"ע.
הפלישה הגדולה בהיסטוריה - נורמנדי
היום לפני 74 שנה היה אחד האירועים הגדולים והמשפעים על ההיסטוריה הן האנושית והן הצבאית - נחיתת כוחות הברית בחופי נורמנדי שבצרפת. הנחיתה הגדולה בהיסטוריה הייתה שלב ראשון בשחרור אירופה ונצחון על הנאצים ועוזריהם. החייתה של בעלות הברית מול מה שהגרמנים קראו החומה האטלנטית, שלדעתם הייתה כמעט בלתי עבירה בגלל גודלה עומקה ובעיקר בשל הביצורים הרבים בנויי הבטון, כולל תותחים ונשק אוטומטי וסימון כללי מדויק של הגזרה. על החומה הזאת פיקד פלדמרשל רומל, מגדולי האסטרטגים ולוחמי השריון של הצבא הגרמני. הם האמינו שהפלישה תבוא בכיוון זה אבל בנות הברית הצליחו במודיעין מתוחכם ונכלולי לטעת בהם ספק שמא הפלישה תבוא מכיוון קלה, לשם העבירו הגרמנים חלק מהכוחות המיוחדים והמשוריינים.
החייתה גבתה קרבנות כבדים ביותר ומי שביקר בבית הקברות האמריקני שבאזור הנחיתה יכול לראות את אלפי החיילים הנופלים בקרבות אלה, ביניהם יהודים רבים שקברם מסומן במגן דוד. הנצחון בפלישה והאחזות באיזור, הייתה תחילת מסע הנצחון לעבר ברלין. אחד הקוריוזים המעניינים הקשורים לאירוע ההיסטורי היו חזאי בנות הברית שחוות דעתם המקצועית היא שקבעה את מועד הפלישה והנחיתה. בעוד שהחזאים הגרמניים העריכו שבימים סביב 6-7 ביוני 1944 יהיו רוחות חזקות וגלים גבוהים שלא יאפשרו נחיתה מצאו החזאים של בנות הברית כי תהיה הפוגה בין הימים הקריטיים שאפשר את ביצוע המשימה. פלדמרשל רומל על סמך הנתונים שלו יצא לחופשה לביתו ואילו צבאות הברית בראשות גנרל אייזנהואר ניצלו את ההפוגה לפלישה. ללמדך איך נתון אחד לכאורה לא מרכזי במיוחד יכול לקבוע גורלות, קרבות נצחון או כשלון.
