הרמטכ"ל בצבא - בכל צבא בעולם, כולל בצה"ל - הוא האבא של חייליו מהקטן עד הגדול, ולכן הוא חייב להעניק לכולם יחס ראוי ללא אפליה. מסיבה זו ראוי שתא"ל
עופר וינטר יזכה גם הוא ליחס הוגן ויקודם או לא רק לפי ערכי החיילות ולא על-פי השאלה אם הוא אדם דתי או חילוני. במקרה של וינטר שלא הומלץ לקידום לדרגת אלוף, נראה כי נראה שהרמטכ"ל איזנקוט נהג בו איפה ואיפה. מה הסיבה האמתית לאפליה זו אין לדעת, כי זו אחת מנסתרות הלב של המפקד העליון שאותה הוא מיטיב להחביא כתעלומה נסתרת.
על-מנת שלא יווצר בציבור הרושם שוינטר לא קודם רק כיוון שהוא אדם מאמין חובש כיפה, ראוי שבאופן יוצא מן הכלל יסביר הרמטכ"ל לחייליו מה היו שיקוליו כאשר החליט שלא לקדם את המפקד והלוחם המוערך הזה. בינתיים התמונה המצטיירת היא שפרט לכיפתו המפריעה לקידומו הייתה עוד טעות טקטית. בעת מבצע צוק איתן נפגש וינטר עם הפוליטיקאי
נפתלי בנט וסיפר לו על אירועים שונים שהתרחשו בעת המלחמה. בנט כמו בנט ניצל את המידע לקידום צרכיו המפלגתיים. אולי זו טעות ואולי האמת. אין לדעת עד שנקבל הסברים.
וינטר חייב להישאר בשרות הצבאי כדי שצה"ל לא יאבד ניסיון צבאי יקר, אבל עליו לזכור כי גם צה"ל נוהג כמו השדה הפוליטי. מי שרוצה להתקדם חייב להישאר על הגלגל כדי שלא יפסיד הזדמנויות לקידום. אני מאמין שאם וינטר ימתין על הגלגל, איזנקוט ישתחרר מצה"ל ובהחלט יכול להיות שהרמטכ"ל הבא יחליט לקדם את וינטר לאלוף. יהיה זה צחוק הגורל אם וינטר יישב ליד שולחן המטה הכללי בתפקיד מבצעי.
אינני נביא ולא בן נביא ולכן אינני יודע לאיזה יעד יוביל נתיב חייו של וינטר. אולי בסופו של יום הוא ייעלה לתפקיד הרמטכ"ל. אבל זאת רק בתנאי שלא יפשוט את מדיו.
