הופיע בתמונת שער ב"דבר לילדים"

46 שנים חלפו מאז שפגשתי בשאול וולקוב לראשונה והוא ילד בן שתים עשרה, שהגיע כעולה חדש לארץ עם פתיחת השערים ליוצאי ברית המועצות. ראיינתי אותו על השתלבותו עם חבריו לכתה ופרסמתי את תמונתו עם "קטיה" החתולה הסיבירית שבזרועותיו בשער של "דבר לילדים" מתחת לכותרת "אני חדש בארץ". בסוף הכתבה מובאים הדברים שהרגיזו אותו במיוחד: "מרגיזה אותי הפרסומת ברדיו ובקולנוע. אני הולך להסתכל בסרט ופתאום, במקום הכי מעניין, הוא נפסק"... סיקרן אותי לדעת מה עלה בגורלו של ילד זה ולסגור אתו מעגל. בשיחתנו הטלפונית שהתקיימה בימים אלה, היה מופתע ואמר לי: "איזה צירוף מקרים, אני אוחז עכשיו בידי את השלט שהורד מבניין העיתון "דבר" ברחוב שינקין 45 בתל אביב. מנקה אותו מאבק ומניח אותו על המדף במוזאון שלי"... "תבוא אליי, האיץ בי, תראה דברים מעניינים".

מעברים קשים וחבלי קליטה

"תקופת ילדותי" אומר לי שאול בתחילת פגישתנו, "ידעה אושר, אבל היו גם מעברים קשים עבורי. כך למשל, לבוא מרוסיה לארץ הצריך שינוי תודעה, החלפה של כל חבריי הוותיקים בחדשים, לימוד שפה ותרבות חדשה ורק כשהצלחתי להתרגל לארץ, כעבור שלש שנים קצרות - נסעתי שוב לארץ אחרת לארה"ב ואז החילותי לעבור את כל התהליך מחדש. יש לציין ששירתי בשני צבאות: האמריקני והישראלי".

הדירה הקטנה הוסבה למוזאון אספנות מרשים

שאול וולקוב מתגורר היום ברחוב יהודה הימית ביפו בקומה הרביעית (ללא מעלית) בדירה קטנה המשתרעת על שטח של 50 מ"ר לה צמודה מרפסת של 20 מ"ר ממנה נשקף נוף מרהיב: מצפון - הבניינים הגבוהים של רובע העסקים של דרום תל אביב, במזרח - הבתים הנוסטלגיים של רחוב יהודה הימית הבנויים בסגנון ים תיכוני של פעם, ובדרום - הרובע הנוצרי של צפון יפו עם מגדלים של חמש כנסיות. את דירתו הקטנה הפך למוזאון. צלצולי פעמון כנסיית סנט אנטוני ביפו הנמצאת מול מרפסתו, קוטעים את השלווה השוררת בדירתו, והרוח המנשבת הפורצת מבעד החלונות - מרעידה קלות את נוצות הטווס הנמצאות בחלל המוזאון ומתנועעות בקצב צלילי פעמון הכנסיה... המוזאון הייחודי של שאול וולקוב כולל אוספים רבים, במגוון רחב של נושאים, אותם החל לאסוף במרוצת השנים מאז ילדותו. מרבית פריטי האוסף מגיעים אליו מתרומות של אנשים שיודעים על תחביבו . הוא אינו משקיע כספים ברכישת פריטים להוציא רכישת חרבות בסך של 2000 שקלים שהושקעו במהלך 15 שנים. שאול וולקוב מעריך שאילו היו מוכרים את כל אוספו לאספנים שמבינים עניין, אפשר היה לקבל עבורו מאות אלפי שקלים.

כמיליון פריטים באוסף המוזאון

הוא מספר: "למרות שיש כאן כמיליון פריטים ואני יודע על כל אחד מהם היכן הוא נמצא ומה הסיפור שמאחוריו, יש בדירה סדר מופתי עם אפשרות להסתובב בה בחופשיות וליהנות מהפריטים שמוצגים על משטחים ועל הקירות. מאחר שעיקר מחקריי מתמקדים במיסטיקה ניסיתי ליצור בבית יער קסום. אלה הם לא סתם מוצגים לראווה, כמו שיש במוזאון רגיל, אלא, יצרתי כאן יער קסום שבאמצעותו אני מגיע להתעלות רוחנית". מצאנו כאן אוסף גדול של כ-10,000 סמלים וסיכות מכל העולם הצמודים על שבעה בדים גדולים וביניהם סמלי צה"ל. אחד הפריטים שמושכים את עינינו הוא סמל של המפלגה הנאצית. "הוא נמסר לי מאביו של חבר אמריקני שהביא אותו מחזית המלחמה". מסביר שאול. במקום נמצא גם אוסף של עיטורים ומדליות מכמה מדינות בעולם, כמה מאות סוגי חרבות, סכינים וכלי לוחמה קרה בכללם אוסף של אלות, כ-6,000 ספרים בנושאים שונים, כ-700 תקליטים, אלף מינים שונים של נוצות ממאה זנים של ציפורים שונות התקועות בכל פינה בבית, חלקים של כ-עשרים בעלי חיים, כמו רגל של גדי, עש ענק שמור, דבורת עץ הנתונה בתוך כלי זכוכית שנבנה עבורה כקבר, שיניים של ברקודה, גולגולת של צב ים ענק, מקור של נץ, סוגים שונים של ראשי נחש, כמה עשרות קרניים של בעלי חיים ועוד. בנוסף, יש כאן 300 כובעים מכל הסוגים והמינים בעולם, 200 חולצות ותלבושות מגוונות רבות של תיאטרון, מאז הופעתו בתיאטרון רחוב בשינקין בתל אביב באמצע שנות התשעים של המאה הקודמת. השירותים בדירה הינם חלק בלתי נפרד מהמוזאון כשעל כל הכתלים מודבק מסכית (פסיפס) של גלויות ותמונות מהעבר. מבקרים שהגיעו לכאן, במרוצת השנים, יצרו עבודות אמנות במהלך ביקורם. הרוצים לבקר במוזאון יכולים ליצור אתו קשר דרך הפרופיל שלו בפייסבוק תחת השם SOL ARIS מיפו.

ההורים פעילים נגד המשטר הסובייטי

שאול נולד בחארקוב, העיר הרביעית בגודלה בברית המועצות, ב-1959 לאביו, אלכסנדר וולקוב, פסנתרן ופרופסור למוזיקה שהופיע עם התזמורת הפילהרמונית הרוסית כפסנתרן, ולאמו לינה בלשנית במקצועה. הוריו היו פעילים נגד המשטר הסובייטי. משנודע לשלטונות על כוונתם להגר לישראל פוטרו מעבודתם והחלו לסבול מרדיפות המשטר. בדירתם אף הותקנה האזנת סתר מטעם השלטונות. הם עולים לישראל ב-1971 מברית המועצות וכעבור חודשיים בארץ נפרדות דרכיהם וכל אחד מהם מוצא לעצמו בן ובת זוג אחר. בישראל מכהן האב במשך 35 שנים כפרופ' למוזיקה באקדמיה באוניברסיטת תל אביב והיה פסנתרן שהשתתף בשלישיה הישראלית, שבה ניגנו בפסנתר בכינור ובצ'לו. האם הועסקה אף היא באוניברסיטה בעבודת מחקר.

עוזבים את ישראל בדרכם לארה"ב

שאול, בן החמש עשרה, שסיים את לימודיו בחטיבת הביניים "אורנים" בבית הספר אליאנס ברמת השרון, יחד עם אביו החורג מיכאל יעקובסון ואמו - עוזבים את ישראל ב-1974 בדרכם לארה"ב . שם, האם מקבלת רישיון עבודה ללמד את השפה הרוסית בקולג'. לאחר מכן היא הופכת למתכנתת מחשבים, תחום שעובדת בו עשר שנים ואחר כך משמשת ככתבת טכנית. בעשר השנים הבאות היא מועסקת בחברת אינטל במחלקה הטכנית. היא הייתה מבוגרת בארבעים שנה מהעובד הכי מבוגר במחלקה. מתוך 750 אלף עובדי אינטל בעולם היא הייתה הכי מבוגרת מבין העובדים ועזבה את החברה בגיל 75. היום היא מתגוררת בקליפורניה בעמק הסיליקון. מדי שנה היא מגיעה לביקור בארץ. במדינת מיניסוטה מסיים שאול וולקוב את לימודי התיכון וממשיך את לימודיו במשך שלש שנים נוספות באוניברסיטת מיניסוטה. בתום הלימודים הוא מתגייס לצבא האמריקני בחיל-הים ומשרת שם במשך שנה אחת.

לומד משפטים ומתגייס לצה"ל

ב-1981 הוא שב לישראל ומתחיל ללמוד משפטים באוניברסיטת תל אביב. כעבור ארבע שנים מקבל תואר במשפטים, מתגייס לצה"ל ומשרת בשרות סדיר במחלקת ההסברה של קצין חינוך ראשי. כמתמחה במשפטים החל לעבוד כעו"ד במשרד עורכי דין פרידמן שבבית כלל. כעבור שנה פותח משרד עצמאי בתל אביב ומכהן בו כעו"ד עד גיל 38. במרוצת עשר השנים שבהן שימש כעו"ד הוא הופך גם לשחקן בתיאטרון "קליפה" ובנוסף פועל כמוסיקאי, מנגן בגיטרה, ושר כזמר ומופיע בפני קבוצות גדולות של אנשים במפגשים חברתיים בטבע. בתוך כך, הוא פוגש באנשים הכי יוצאי דופן בישראל.

הפוליטיקה - תחום מלוכלך

במהלך שנות השמונים הוא פעיל בשלום עכשיו ובאמצע שנות התשעים מתמודד בבחירות הפנימיות של ר"צ שהייתה חלק ממר"צ בתקופה שזכתה ב-12 מנדטים ונבחר במקום ה-15. "היום - אני מתרחק מפוליטיקה. לצערי, זהו תחום מלוכלך ועל-מנת להצליח בו חייבים לשקר וזו לא דרכי". בין היתר, במשך עשר שנים מנהל פורום אינטרנטי גדול לפירוש חלומות באנגלית. במשך חצי שנה מנהל את פורום פירוש החלומות של "נענע". ב-1988 נישא לרויטל, היום פנסיונרית, ששימשה במשך 30 שנים מורה להיסטוריה ולגאוגרפיה בבית הספר "עלומים" ברמת-השרון. כעבור שמונה שנים נפרד ממנה ומותיר אותה בביתם בהרצליה עם שלושה ילדים רכים בשנים: היום - הבכורה היא אדווה, נטורופטית בת 30, רותם בת 24, סטודנטית ועדי בן 23 חייל משוחרר. עם רעייתו לשעבר ועם ילדיו הוא נמצא בקשרים טובים וחמים. בימים אלה התבשר כי הפך להיות סבא לנכדתו הראשונה.

עורך הדין של העלייה הרוסית

בשנה שבה החל לעבוד כעו"ד החלה להגיע לארץ העלייה הרוסית. באותה עת היו בכל הארץ ארבעה חמישה עורכי דין דוברי רוסית. שאול היה אחד מהם. כמי שגדל במשפחה אקדמית, שפתו הרוסית נותרה ברמה גבוהה, על-אף שנעדר מרוסיה שנים רבות, וכתוצאה מכך נהיה עורך הדין המועדף של העלייה הרוסית. במשך שבע שנים פורסם טור קבוע שלו בעיתון נובוסטי. הטור כלל יעוץ משפטי חינם עבור העולים. כל פרסומי הייעוץ המשפטי רוכזו בספר, שהוצא לאור בשנת 1995 עם העיתונאי צבי רז מעיתון נובוסטי. במהלך עיסוקו כעו"ד הוא מופיע פעמים אחדות בטלוויזיה הרוסית וכמעט כל שבוע מרואיין לרדיו רקע בהשיבו לשאלות מאזינים. "הופעתי כמה פעמים בפני ועדת הקליטה של הכנסת, מציין שאול ומוסיף: לדעתי, קליטת העולים מחבר העמים בסופו של יום הייתה מוצלחת ביותר. כל אלה שהגיעו לישראל מסודרים מבחינה כלכלית ומהווים חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית".

עושה מהפך בחייו

מצפונו של שאול וולקוב מתחיל להציק לו. הוא מספר: "במקצועי כעו"ד, שעבד במקצוע זה עשר שנים, נוכחתי לדעת שמקצוע זה אינו מתאים לצורת חשיבתי. במקצוע זה רואים את הצד המכוער ביותר של ההתנהגות האנושית ואני מעדיף לראות את הצד היפה". שאול וולקוב עושה מהפך בחייו. הוא מוכר את משרד עורכי הדין שלו ועובר להתגורר בכפר האלטרנטיבי "קדיתא" שליד צפת. "התאהבתי במקום, הוא אומר היום ומוסיף, "היו לי שם גם כמה חברים והחלטתי לגור בטבע. בכפר זה ניסו התושבים ליצור התיישבות אלטרנטיבית, שלא תהיה מוקפת בגדרות ושכל מתיישב יעשה ככל העולה על רוחו. בקדיתא, הקמתי צריף מקרשים שהתגוללו בסביבה. יש לציין שלא היו אישורי בניה מטעם המדינה ואלה שבנו - המדינה הרסה את ביתם. השתמשתי בנרות כי לא היה חשמל. ב1991 נאלצו התושבים להביא מים בג'ריקנים אך כשהגעתי לכאן ב-1997 כבר היו מים בבתים מהם נטלתי מים באמצעות צינור ארוך עד הגיעו אל הצריף שהקמתי. החימום נעשה באמצעות תנור עצים עם ארובה. התוכנית שלי הייתה להקים במקום, עם מתיישבים נוספים, בית הארחה. התכנון לקח זמן רב ממה שחשבתי . אחרי חצי שנה נוכחתי לדעת שאין לי אפשרות להתקיים במקום מבחינת פרנסה, מה גם שהתגעגעתי לילדיי שהייתי מאוד קשור אליהם, וכעבור כמה חודשים עזבתי את קדיתא ועברתי להתגורר בתל אביב". שאול משתלם בקורס לתכנות מחשבים והופך למתכנת, מקצוע בו הוא עוסק במשך חמש שנים עד סוף שנת 2002. הוא מצטרף לקבוצה של כמה עשרות חברים מהעבר שקיבלה מהתנועה הקיבוצית אישור ליישב את הקיבוץ החצי נטוש הר עמשא בנגב הצפון מזרחי, לא הרחק מערד. הניסיון לא צולח והקבוצה לא מצליחה לשקם את המקום.

מיסטיקה, היסטוריה אלטרנטיבית וקונספירציות

בסוף שנת 2003 שאול חוזר לתל אביב ומתפרנס מעבודות מזדמנות. הוא מתחיל לעסוק במחקר היסטורי ופילוסופי, מנהל כמה פורומים גדולים מאד, שבהן משתתפים אלפי אנשים, בנושאי מיסטיקה, היסטוריה אלטרנטיבית וקונספירציות שבעקבותיהם שמו הולך לפניו בעולם בתחומים הללו. הוא פרסם עשרות מאמרים בנושא, שחמש מהם לפחות זכו לפרסום בכתבי עת עולמיים העוסקים בתחומים הללו. "בישראל, אומר שאול, הקהל המתעניין בנושאים הללו הוא מאוד מצומצם ולכן אני כותב באנגלית ומפרסם את המאמרים באינטרנט. המחקר המרכזי והעיקרי שעשיתי עד היום מתמקד בהתחקות אחר "הגביע הקדוש" ומכונס בספר שבו אוסף מאמרים שפרסמתי בנושא. כל פרסומיי נכתבים תחת שם העט סול אריס. ב-2009 שאול וולקוב פורש לגמלאות, ומתפרנס מהשכרת דירה בנתניה. את יומו הוא מעביר בקריאה וכתיבה ומקדיש את מרבית זמנו להמשך מחקריו ולתחזוקת המוזאון המצוי בביתו. "יש לי מלחמה בלתי פוסקת עם האבק. את רוב האזורים אני מנקה לעיתים רחוקות ויש גם כמה מקומות שהאבק מגיע לכמה מ"מ, המבקרים אינם מבחינים בו מרוב הפריטים הצבעוניים. אבל על-מנת לנקות צריך לשטוף כל פריט בנפרד, לנער את הספרים וכל זה לוקח זמן רב..."

הפרסומת המרגיזה

"מה שאמרתי לפני 46 שנים בהקשר לפרסומת שמרגיזה אותי, הדבר אמור גם להיום וביתר שאת. מזה שני עשורים שאין בדירתי טלוויזיה. את מה שאני זקוק לראות אני רואה באמצעות המחשב".

אמנויות לחימה עם חרבות ואלות

כושרו הגופני המעולה של שאול וולקוב נובע מעיסוקו באימון אמנויות לחימה בעיקר עם חרבות אבל גם עם אלות. את מיומנותו בנושא זה הוא רוכש מצפיה בסרטים. בין היתר הוא מרבה בהליכה. הוא שוחר טבע המטייל בארץ ואפשר לומר עליו שהפך את תחביבו למקצוע. הוא ממשיך לנגן בגיטרה ולומד כל הזמן שירים חדשים. בחמש השנים האחרונות התחיל ללמוד לשיר בשפות שונות וכעת הוא שר שירים ב-21 שפות. את המילים הוא מלקט מהאינטרנט, מתבונן בזמרים שונים המופיעים ביוטיוב ומהם הוא לומד הרבה. אין לו טלפון חכם ואינו מרבה לצאת מהבית "אם שואלים אותי במה אני מאמין ? אני משיב: אני בודהיסט דתי"...אומר וולקוב בחיוך.