חוק הלאום. מה הרגיז אותם?
חוק הלאום הכעיס והסעיר קבוצות גדולות באוכלוסייה, שנגררו שלא באשמתן לקמפיין כולל, שאיננו מבוסס עובדתית, נגד מדינת ישראל (הלא היא מדינת אפרטהייד) נגד הכנסת על שחוקקה חוק כזה. בעיקר כעסו המוחים על כך שסעיף השוויון, געוואלד, נעדר מחוק זה...
אלא שלכל האמור לעיל אין כל שחר, וחבל שבשנים האחרונות, הציבור הלא יהודי וחלקים מהציבור היהודי, נופלים קורבן שוב ושוב לדיס-אינפורמציה, לגורמים המנסים לעשות הון פוליטי בנימוקים דמגוגיים ומניפולטיביים/רגשיים שאין להם בסיס במציאות ובעובדות. ובמובן נושאת הדגל (או הדגלים, ליתר דיוק), בקמפיין היא (איך לא?) הרשימה המשותפת הערבית.
מעבר לפאסדה, השקופה עד כדי עליבות, של טענות אלה, רובץ מניע אחד מרכזי והוא השנאה. הוא שהוליד את הצורך הבוער לעוות את המציאות. לדבר על אפרטהייד, לדבר על שוויון שכביכול איננו, ולא חשוב כלל אם הוא הוזכר, גם אם הוזכר אם במילים מפורשות ואם בדברי הסבר כמעט בכל טקסט מכונן אפשרי. כך גם במגילת העצמאות כך גם במסמכים משפטיים בעלי מעמד מיוחד:
"מדינת ישראל... תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החרות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות". יש שוויון כאן או אין שוויון?
גם חוק יסוד אחר שהוזכר באחרונה הלא הוא חוק יסוד
כבוד האדם וחרותו, מדבר על שוויון, אם כי במונחים שונים. החוק אומר כי: "מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". ראוי להזכיר עוד בהקשר זה, כי החוק החדש איננו מבטל כל חוק קודם. וכמובן אין הוא מבטל את מגילת העצמאות.
ועכשיו, אם לזקק מתוך הטיעונים של ראשי הערבית המשותפת את הנימוקים הריקים מתוכן אמיתי, מה יישאר?
התייחסות מיוחדת יש להקדיש לראשי הסיעות היהודיות בכנסת שאפשר להגדיר אותן כ"לא ימין", על מה בדיוק נזעקו דובריהן?
כך "מחנכים" רש"פ והחמאס את הילדים הפלשתינים כרוצחים לעתיד - חינוך לרצח עם?
לאחרונה דובר רבות על ההסתה הבלתי פוסקת, המתקיימת בגלוי, יומיום ושעה שעה, במערכת החינוך הפלשתינית. ראש הממשלה אף התריע על כך לא פעם בפני פוליטיקאים ואנשי ציבור שונים בארץ ובחו"ל.
למתבונן מהצד נדמה היה כי מערכת זו עסוקה רוב זמנה בליבוי הסכסוך ללא הרף גם ואולי בעיקר באמצעות הילדים. לא בכדי הפכו אלה לחוד החנית של האינתיפאדה המתנהלת נגדנו ברחוב הערבי. במקביל, מביעים אנשים לא מעטים, מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, ספקות בנושא זה. האומנם לא הגזמנו בהטלת הדופי במערכות החינוך הפלשתיניות?
והנה לפני מספר חדשים פרסם מכון גייטסטון
1 (The.gatestoneinstitute.org), מאמר חשוב, פרי עטה של פסיכיאטרית/פסיכולוגית מהשורה הראשונה: ד"ר דפנה בורדמן
2 תחת הכותרת "שטיפת מוח לילדים פלשתינים, מטיפה לשנאה ולרצח עם: מנקודת מבטה של פסיכיאטרית". כאן מגוללת הכותבת כתב אישום כבד משקל כנגד הרשויות הפלשתיניות בגדה ובעזה. בשל קוצר היריעה נביא כאן רק משפטים ספורים, על קצה המזלג, של המאמר החשוב הזה.
"ברשות הפלשתינית ובאזור שבשליטת חמאס בעזה נערכים קמפיינים נרחבים ומתוכננים בקפידה של הסתה של ילדים. בשל שטיפת המוח הילדים מתחילים לראות בחיוב את מעורבותם בפעולות טרור המסכנות את חייהם. יש לתעד טוב יותר את תהליך ההסתה. לאחר מכן, יש לנתח כיצד תהליך זה משתלב בהקשר הרחב יותר של האידיאולוגיה הפלשתינית והמוסלמית לרצח עם (ההדגשה שלי. מ.ל.). לבסוף, יש לדון בשיטות לנטרול שטיפת המוח הנעשית לילדים".
"תהליך ההסתה מסוקר מעט מאוד על-ידי אמצעי התקשורת הבינלאומיים. לכן, תושבי המערב אינם מודעים ברובם להתפתחותן המאיימת של תוכניות אלו הזוכות ל"הצלחה" רבה. הן מבוססות על שיטות שכנוע ושטיפת מוח מוכרות וחדשניות כאחד. משטרים רודניים, כולל גרמניה הנאצית, הקג"ב הסובייטי ושירותי המודיעין הסיניים, עשו שימוש בשיטות דומות להשגת אפקט מרבי. הולכות ומתרבות ההוכחות כי כמה ממקורות אלו עוררו השראה והדריכו את הרשות הפלשתינית...".
..."שטיפת המוח המסיבית הנעשית לילדים מבוססת על קמפיין מתוכנן בקפידה הנשען על אמונות תרבותיות חזקות ומנגנונים פסיכולוגיים עמוקים. ההסתה עושה שימוש במתודולוגיה רב-אופנית, ומטיפה ללאומנות פלשתינית, מות שאהידים, ותחת שלטון החמאס מדגישה את ההגמוניה העולמית של השריעה".
ולנו לא נותר אלא לשאול: האם זה העתיד, אותו מתכננים בני דודינו, לחיים המשותפים בין ישראל לפלשתינים? האם זה העתיד אליו מייחלים הוגי השלום בשמאל הישראלי?
