פרוטוקול ישיבת פורום המטכ"ל האחרונה שהתקיימה לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים שנחשף היום (יום ב', 17.9.18) חושף את עומק הכשל המודיעיני וכיצד הרמטכ"ל דאז, רב אלוף דוד אלעזר (דדו), היה סבור שתהיה לכל הפחות התראה של 24 שעות לפני שתפרוץ מלחמה. כמו-כן, נחשפים דבריו של ראש אמ"ן דאז, אלוף אלי זעירא, וכיצד התפלפל על הכוונות של המצרים ושל הסורים תוך שהוא מתעלם מאותות אזהרה חמורים שגם לשיטתו - היו חריגים ולא מוסברים.
הדיון נפתח בסקירה מודיעינית של ראש אמ"ן, שעדכן את חברי המטכ"ל על היערכויות והתפתחויות חריגות בגזרות הסורית והמצרית. בדיון שהתקיים ב-5 באוקטובר 1973 ציין סוריה ערוכה בצפון במערך חרום כבר כחודש, מ-5 בספטמבר, וכי היא תרגלה את כיבוש רמת הגולן וקדמה טייסות לאזור דמשק. ביחס למצרים עדכן ראש אמ"ן כי מתקיים תרגיל צנחנים גדול, אזור התעלה תוגבר ב-300 תותחים נוספים וטנקים רבים קורבו אל קו המים.
זעירא הדגיש בסקירתו את ההערכה שלפיה חוששים צבאות ערב מפני מחטף ישראלי הן בחזית הסורית והן בחזית המצרית. "יש להם חשש לנצל את הלילות על-מנת להחדיר כוחות מסתערבים על-מנת לתקוף מוצבים ומחנות בעומק מצרים", ציין והוסיף: "במקביל אנו מוצאים אצל הסורים ואצל המצרים עצבנות לא מבוטלת מחששות רציניים מהתקפה ישראלית על סוריה ועל מצרים". זעירא הוסיף כי מה שהזין את אותם חששות הייתה סדרה של פעולות שביצע צה"ל ושלא היה להן שום קשר עם כוונות התקפיות, "אבל כך שם פורשו על-ידי הערבים והרוסים", כלשונו.
ראש אמ"ן הציג גם התפתחות בגזרת המעורבות הרוסית במצרים ובסוריה. מדובר בהתפתחות שנודעה לאגף המודיעין ביממה שקדמה לישיבת המטכ"ל ואשר כללה 11 טיסות - 6 טיסות שהובילו אנשים למצרים ו-5 טיסות לסוריה. "דבר נוסף שקרה הבוקר, הוא שמרבית כלי השיט הסובייטיים עזבו את אלכסנדריה. גם זה דבר מאוד נדיר", ציין. למרות הפרטים הללו והודאתו כי מדובר בצעדים נדירים שטרם הוסברו - קבע: "כל הדברים שמניתי לא משנים את ההערכה הבסיסית של אמ"ן שהסבירות למלחמה ביוזמת מצרים וסוריה היא עדיין מאוד נמוכה. סביר שכל מה שקורה היום, להוציא את העניין הרוסי שעוד אין לנו הסבר עליו, נובע מחששות סוריים, מחששות מצריים מפני תקיפה שלנו. בסבירות נמוכה קיימת אפשרות של תקיפה סורית-מצרית מתואמת, ואני אומר שזה בסבירות נמוכה ואפילו נמוכה מנמוכה".
"אני רוצה לחזור בסיכום ולומר, שהמצב הוא עצבני אצל המצרים ואצל הסורים, הם מפלפלים את עצמם שאנו הולכים לתקוף. והתרגיל הרוסי של הלילה ושל הבוקר הוא תרגיל שאין לנו סבר סביר מה קורם שם ולמה. אני מקווה שתוך השעות היותר קרובות נדע. הצרה היא שלכל מצב כזה יש דינמיקה פנימית שאתה פחד [כך במקור, א.ו.] ואתה מתגבר, והצד שממול חושש ומתגבר והעסק הזה יכול לגלוש ולצאת משליטה של הערבים על עצמם", סיכם זעירא את הערכתו תוך שהוא קובע: "בסיכומו של דבר, אני לא חושב שאנו הולכים למלחמה". עם זאת העיר כי נכון לאותה עת קיימים יותר סימני שאלה משהיו קיימים 24 שעות קודם לכן.
הרמטכ"ל, רב אלוף דוד אלעזר, ציין כי הוא מקבל ביסודה את הערכת ראש אמ"ן. "אני רואה את הסכנה שתפרוץ היום מלחמה, היום או מחר, כפחות סביר מאשר לא תפרוץ מלחמה", אמר. עוד הוסיף כי ייתכן שטיסות הצילום שביצע צה"ל הביא את צבאות ערב להגברת המתיחות אצלם. "ישנן אפשרויות שההערכות הזאת היא הגנתית, שהיא נובעת מחששות [של צבאות ערב. א.ו.], משורה של סימנים. אנו בכל זאת טסים, וטסנו טיסות צילום, ותגברנו את הקווים ויש להם פה ושם אינדיקציות, ועל-ידי ניפוח ומודיעין גרוע יכול להיות שהם הגיעו לתמונה הרבה יותר חמורה", אמר. עוד הוסיף כי ייתכן שלהיערכות של צבאות מצרים וסוריה ישנן גם "סיבות פוליטיות קיצוניות", כלשונו, "כמו העובדה שכרגע מתקיימת העצרת [הכללית של האו"ם, א.ו.] והם צריכים להבליט שהמזרח התיכון הוא חבית של חומר נפץ וזה כל העולם צריך להתעסק בזה".
דדו הוסיף מייד לאחר מכן כי עם זאת - המערך ההגנתי עלול להיות גם מערך התקפי, ולכן יש לקחת בחשבון שאם צבאות מצרים וסוריה ירצו לתקוף - הם יוכלו לעשות זאת בזמן קצר, ושאין כל ראיה חיובית לכך שהם לא מעוניינים לתקוף.
"אי לזאת, אנו נכריז על כוננות מצב ג' בצה"ל", אמר תוך שהוא מבהיר שמדובר בכוננות מוחלטת למהלך יום כיפור וייתכן שגם לאחריו. "למרות שאין לנו התראה קונקרטית על התקיפה, אני מעריך שאם אומנם יש להם כוונה לתקוף בו-זמנית ממצרים ומסוריה אנחנו עוד נקבל את ההתראה... יכול להיות שהם יתנו אותה עוד היום ויגידו: שעת השין היא בעוד 24 שעות. יכול להיות שהם יתנו אותה מחר ויגידו: שעת השין היא בעוד 12 שעות. אבל אני מעריך שלמרות העובדה שעדיין אין לנו התראה - ההתראה הזאת עוד יכולה להיות.... אם יקרה המצב הכי גרוע שאפשר, כלומר שתיפתח התקפה בלי אף מילה נוספת - אז אנו נצטרך לבלום עם הכוחות הסדירים, זאת אומרת עם חיל-האוויר ועם כל הכוחות שיש לנו בקווים. לצורך זה אנחנו לא רק מכריזים מצב ג' אלא מתגברים את הקווים על-ידי כוח סדיר שישנו בארץ".
הרמטכ"ל כינה את התרחיש הזה 'קטסטרופה' וציין כי תיתכן בעיה בגיוס מילואים ביום כיפור, מכיוון שאין ביום זה שידורי רדיו. "נבדוק האם אפשר לעשות איזה שהם סידורים... כמו למשל, באמצעות הדואר לטלפן לכל הטלפונים בארץ ולהגיד: תפתח את
גלי צה"ל ותודיע לשכנים להאזין לגלי צה"ל. ולהחזיק את גלי צה"ל בכוננות שאם נעשה דבר כזה - גלי צה"ל ישדר כל הזמן אותות קריאה".
לאחר כל דברים אלה שב דדו להערכתו: "אני כהערכה, אינני חושב שהם עומדים לפתוח במלחמה כי אני מעריך שהם מקבלים אינדיקציות יותר טובות. אני לא חושב שזה שעת השין להערב או למחר, ואם אומנם יש להם כוונה כזאת - אני מקווה שנקבל התראה. אבל היות שאנו לא עוסקים בפרשנות צבאית, אלא אנו אחראים למצב, אנו חייבים לנקוט באמצעי הביטחון הדרושים - ואמנם אנו נוקטים".
לקראת סיום הדיון ציין אלוף נחמיה קין, שהיה ראש אגף האפסנאות בצה"ל, כי עוצר היציאות שנגזר מהעלאת הכוננות של צה"ל למצב ג' הביא למחסור במזון טרי בבסיסים ובמוצבים. "היות שכוחות עוכבו ברגע האחרון לפני היציאה אז יהיה קצת חסר במזון טרי. לא הספקנו לתת ירקות ופירות ולחם טרי", אמר.
תשובתו של הרמטכ"ל על כך הייתה מבודחת למדי: "חוץ מזה, מחר יום כיפור, מה הבעיה?"
אלוף בני פלד, מפקד חיל-האוויר, השיב כי ההוראה היא שאנשים יחיו על מנות קרב. על כך השיב לו אלוף קין כי אם אין מזון טרי - חיים על מנות קרב. על כך פסק הרמטכ"ל דדו: "ואם אין - אז צמים. סוף-סוף זה יום כיפור. צמים".
