X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
נחל סעדיה [צילום: אלי אלון]
נא להכיר: נחל סעדיה
נחל סעדיה בחיפה הוא מהנחלים הפחות מוכרים ומהפחות מטוילים בארץ גם טיילים ותיקים רבים לא מכירים את הנחל כתבה זו, באה לעשות היכרות עם נחל לא ידוע זה

נחל סעדיה ממוקם בסמוך לצ'ק פוסט - מחלף הקריות, במזרחה של חיפה. זהו נחל איתן הזורם לאורך כל השנה. נביעתו טבעית. תחילתו של הנחל - מקום נביעתו נמצא במעיין עין סעדיה, הנובע למרגלות הכרמל בסמוך לצומת הצ’ק פוסט ("מחלף הקריות"), משם הוא זורם בתעלה פתוחה מתחת לגשר של מנהרות הכרמל ליד הצק פוסט. לכיוון צפון ונשפך בסופו של דבר לנחל הקישון. נחל סעדיה הוא למעשה אחד מיובליו של נחל הקישון. יצוין, כי מעיין סעדיה - מקור נביעתו העיקרי של נחל סעדיה שימש בעבר הרחוק כמקור מי שתיה לעיר חיפה. עם השנים, השימוש במי המעיין לשתייה פסק, והמים שאגב הם מים צלולים זורמים לנחל סעדיה.
סובל מהזנחה מתמשכת
סיירתי בימים אלה לאורך נחל סעדיה. מראהו הכללי לא מלבב, בלשון המעטה. בקרבתו ערימות ומצבורי פסולת בניין ולכלוך אחר. הנחל סובל מזה שנים רבות מזיהומי קרקע ומים חוזרים ונשנים של תסחיפי מזבלות פרטיות ומצבורי אשפה ולכלוך שנמצאים בקרבתו ובאזור וכן משפכים, ביוב ודלקים המגיעים אליו מאזור התעשיה הסמוך. מבדיקות שנעשו בו בעבר התגלו קוליפורמים צואתיים, אמוניה, סולפיד וכן חומרים רעילים מסוגים שונים. הזיהומים הפוקדים את הנחל בעשורים האחרונים גרמו לתמותה של דגיגים ובעלי חיים אחרים שחיו בו או בסביבתו. מימיו עכורים והוא זקוק לשיקום סביבתי ונופי מקיף ויסודי.
בל נשכח כי מי נחל סעדיה נשפכים בסופו של דבר לים. חבל על מצבו הנוכחי שכן נחל סעדיה הוא בעל פוטנציאל מפוספס ולא מנוצל, מימיו הנובעים כאמור מנביעה טבעית לאורך כל ימות השנה, צלולים בבסיסם ומזדהמים בחלקם במהלך זרימתם בנחל, הוא עשיר בדגה ובצמחיה טבעית. הנחל לא נגיש לציבור, ואולי זה נוח לכל מיני גורמים, כי הציבור לא יודע מה נעשה בנחל ובקרבתו ומה מצבו. ניתן להפוך הנחל וסביבתו לפארק - פארק נחל סעדיה ולריאה ירוקה גדולה שימשכו מבקרים ומטיילים רבים. בסמוך לנחל שכונות מגורים נווה פז ונווה יוסף. תושביהן עשויים ליהנות מפארק ומריאה ירוקה גדולה, מרחק הליכה מהבית, אם ישוקם הנחל ויוקם סביבו פארק. רבים מתושבי שכונות אלה לא יודעים כי ממש בקרבת בתיהם משתרע נחל מים טבעיים שאפשר להפכו לפארק רחב ידיים.
הצמחייה ובעלי החיים במקום
לאורך גדות נחל סעדיה צמחיה צפופה המסתירה לעיתים את מי הנחל. בין הצמחים הגדלים בנחל: סוף, עצי תאנה ועוד. בנחל מספר סוגי בעלי חיים: ציפורים, מיני דגים, סרטנים, צבים (הבחנתי במו עיני בצב שעלה על גדת הנחל).
במהלך שנת 2010 פסקה שפיעת המעיין, והנחל יבש. חוקרי נחלים ואנשי מקצוע בתחום הוזעקו למקום בניסיון לברר פשר וסיבת הפסקת שפיעת המים. יש הטוענים כי העבודות בפרויקט מנהרות הכרמל או עבודות תשתית נוספות שמתבצעות באזור הביאו להפסקה הדרגתית של השפיעה. הועלתה סברה נוספת כי הפסקת השפיעה במעיין נגרמה בשל רצף שנות הבצורת שפקדה את ארצנו והאזור. כתוצאה מהתייבשות הנחל נגרמו לו נזקים אקולוגיים ונפגעו מערכות אקולוגיות מעניינות ועתירות מיני חי וצומח שהיו קיימות בו.
כתוצאה מההתייבשות הנחל, לבעלי חיים ולצמחים שגדלו בו ובסביבתו נגרם נזק, ורבים מהם נעלמו - נכחדו. לפני התייבשותו הייתה קיימת בנחל ובגדותיו מערכת אקולוגית שכללה צמחיית טבעית ועשירה כגון: נאווית, נהרונית צפה, סמר, סוף, ועוד. כמו-כן, התקיימו בנחל מיני דגים וחסרי חוליות. לאחר כמעט שלוש שנות יובש, בעקבות המשקעים המרובים שירדו בחיפה, עין סעדיה, החל לשפוע ובשנים האחרונות חזרו המים לנחל אט אט ועימם צמחים ובעלי חיים שהיו בו בעבר.
"להציל את הנחל"
נוכח מצבו הלא מלבב של נחל סעדיה, ערכה החברה להגנת הטבע לפני כשנתיים וחצי, ביום שבת ה-12.3.16 אירוע "עזרו לנו להציל את הנחל"!! שמטרתו להגביר המודעות הציבורית למצבו הקשה של נחל סעדיה ולקרא לגורמים הנוגעים בדבר לפעול לשיקום ופיתוח הנחל. באירוע השתתפו כמה מאות איש והוא כלל סיורים מודרכים ללא תשלום בנחל, הפעלת, תחנות הסברה על הנחל וזיהומו ועוד.
הכל מודים שמדובר בפנינת טבע בעלת פוטנציאל שצריך לשמרה ולטפחה. קיימת תוכנית מתאר לשיקום הנחל וסביבתו. בשנים האחרונות ערכו רשות ניקוז הקישון ועיריית חיפה בשיתוף גורמים נוספים, שורה של פעולות לשימור ושיקום הנחל וסביבתו. נוקו ופונו ערימות פסולת ומצבורי אשפה בסביבת הנחל, הושבו לנחל פריטים של בעלי חיים וצמחים שחיו בו או בקרבתו, בוצע פרויקט להפרדת מי נחל סעדיה ממערכת הניקוז, נוקתה הקרקעית המזוהמת מהתעלה המתחברת לנחל. עיריית חיפה אומרת כי היא מקדמת תוכנית שיקום כוללת של אזור הצ'ק פוסט ובכלל זה שיקום הנחל. במסגרת השיקום קיימת תוכנית להסטת טוואי אפיק הנחל, מי הנחל יעברו טיפול אקולוגי ובשטח הציבורי יוקם פארק תיירותי.
בקרב הגופים הקשורים לנחל כמו רשות ניקוז הקישון, עיריית חיפה ועוד. קיימות תוכניות לנטיעת צמחי מים והצלת בעלי חיים בנחל. קיימת תוכנית להקים מסלולי רכיבת אופניים לאורך הנחל, ועוד כהנה וכהנה תוכניות. יש לקוות כי התוכניות יתבצעו בפועל ולא יהיו רק על הנייר. ועל זה נאמר כבר, ימים יגידו.

מחלף הקריות, צ'ק פוינט. סמוך אליו עובר נחל סעדיה [צילום: אלי אלון]
גשר רכבת ישן ליד נחל סעדיה [צילום: אלי אלון]
תאריך:  12/09/2018   |   עודכן:  12/09/2018
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
נא להכיר: נחל סעדיה
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
מיהו סעדיה ?
מדמוני אסף  |  12/09/18 13:32
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יוסי מנשרוף
עלי חמנאי מסרב לאפשר לחסן רוחאני להיוועד עם דונלד טראמפ, כחלק מתפיסה אידיאולוגית נוקשה. וושינגטון מצידה דורשת לנהל מו"מ רחב היקף
עומר דוסטרי
מטרתה של אירן בפעילותה בסהרה המערבית היא לחתור תחת מרוקו, כחלק ממדיניות המשטר להפיץ את המהפכה השיעית. הדבר יכול לגרום לקירוב בין ירושלים לרבאט
מיקי אהרונסון
ארה"ב מחמיצה את משמעות המנופים שהזירה הסורית מייצרת עבור רוסיה, שמאפשרים לה להצמיד מחיר גבוה לצעדים שדורשת וושינגטון. ובינתיים מחמירה השאלה מי ישקם את המדינה
פרופ' אפרים ענבר
החברה הישראלית שילמה ביוקר על הניסוי של אוסלו, אך היא יכולה לומר בכנות: ניסינו לעשות שלום עם הפלשתינים. לגישה זו יש תפקיד מרכזי בחיזוק החוסן הנפשי הרב של הישראלים
טובה ספרא
יש מקום לאופטימיות: אחרי תקופה ארוכה של קושי להגיע להסכמות בכל המישורים, בשנה הקרובה, פוטנציאל לחזור לשותפות ולהסכמות בדרך שבה יתקבלו החלטות החשובות לנו בדגש על תכנון עקבי בבחירת מטרות שיחזקו את המדינה. נתניהו ממשיך להנהיג את ישראל גם אחרי הבחירות
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il