בתחילת הדברים אציין כי אני מכיר את יאיר ליטביץ איש מושב מולדת שנלחם במלחמת היום הכיפורים בשורות גדוד הסיור 87 וגדוד 79 שאליו גם אני נמניתי.
בספרו השני יאיר מפגיש את עצמו עם ילדותו, מחליף אתה חוויות, מברר מה היא חושבת ועד כמה השתנה העולם מאז ילדותו.
ספר מעניין המביא בשולי הדברים את ילדותו במושב מולדת הצעיר, את התרבות שהייתה נהוגה אז, את החסכנות והשוויון לכאורה בין חברי הקיבוץ ועוד ועוד.
פותח צוהר לעולם הולך ונעלם.
הספר מוקדש לנכדתו האהובה דפנה שהלכה לעולמה והיא בת שמונה בלבד, כמה כואב.
